לא ברור אם זה האביב או השקט היחסי ונטול הפיגועים, אבל נדמה שהאסקפיזם חזר לתל אביב בגדול. מי שמחפש הוכחות יכול למצוא אותן בסמל הגדול ביותר של ההתעלמות האלגנטית מהמציאות: השמפניה. המשקה הנוצץ, ונגזרותיו העממיות יותר נכנסים לתפריט של יותר ויותר מסעדות בעיר, ולא רק כדי לחגוג את הסילבסטר או אקזיט של 200 מיליון דולר.
שמפניה יכולה להגיע רק מחבל שמפן שבצרפת, על גבול בלגיה. זהו יין שנוספו לו בתהליך היצור שמרים וסוכר למשך חודשיים לפחות. המקבילות המבעבעות של השמפניה מיוצרות באותה שיטה בספרד ובאיטליה, וחלקן מוצלחות ומשמחות, והכי חשוב - פחות יקרות. גם בישראל מיוצרים יינות מבעבעים, ואפילו בהצלחה. ירדן בלנק דה-בלנק של יקבי רמת הגולן, למשל, זכה בתחרויות באיטליה, בלונדון ובצרפת, כך שבהשקעה של 112 שקל לבקבוק אפשר לרכוש הביתה אשליה של אלפיון עליון.
לדברי יינן יקבי רמת הגולן, ויקטור שונפלד, פרט לאזור הגידול של הגפנים, היינות המבעבעים מובחנים בפרמטרים נוספים, כמו למשל תקופת היישון (המינימום הוא שנה). המונח ברוט, למשל, מעיד על רמת מתיקות יבשה או על תערובת זני הענבים, בדרך כלל שרדונה לבן ופינו אדום. אקסטרה-דריי מעיד שהיין מתוק יותר מברוט. שמפניה בלנק דה-בלנק עשויה מענבים לבנים בלבד, ובלנק דה-נואר מזנים אדומים בלבד.
דום פריניון לים התיכון
בניגוד לעבר, היום כבר לא מיועדת השמפניה אך ורק לחגיגות ולאירועים מיוחדים. היא הפכה לחלק אינטגרלי מארוחה קלילה, בדומה לבירה. אפשר להבין למה הישראלים בכלל והתל אביבים בפרט אוהבים יינות מבעבעים: המבעבעים ידידותיים למשתמש ומתקתקים, והם מגיעים צוננים מאוד, כך שהם תואמים את האקלים הים תיכוני.
לפני כמה שנים פלשו היינות המבעבעים אפילו לטריטוריה של ארוחות הבוקר. החלוצים היו כנראה מאנטה ריי (עלמה ביץ', טיילת הרברט סמואל, טל' 03-5174773) שהחלו להגיש קוקטיילים על בסיס שמפניה, כמו מימוסה. הבעלים, עפרה גנור, אומרת שזה החל מחיבתה האישית למשקה. התגובות היו סוחפות ומתלהבות, מה שהביא מסעדות נוספות לאמץ את הקונספט.
במיטבר (שדרות ח"ן 52, טל' 03-6956276) ישיקו בקרוב תפריט חדש של יינות מבעבעים וקוקטיילים על בסיס יינות מבעבעים. כרגע כבר אפשר להשיג קיר רויאל בלנק דה-בלנק של ירדן, וקווה דרום אפריקאית.
גם בבנג'מין סיגל (אלנבי 1, מגדל האופרה, טל' 03-5166224) צירפו את המבעבעים לתפריט הבראנץ' שלהם בסופי השבוע, אך מציעים כמה קוקטיילים על בסיס יינות מבעבעים גם בימי חול, אם דאגתם.
בתהל (נחלת בנימין 57, טל' 03-5665505) כבר מגישים תפריט שלם של קוקטיילים על בסיס מבעבעים. המיוחד שבהם הוא הקיר רויאל הביתי - שילוב של יין נתזים עם קונפיטורת פירות יער (25 שקל).
מי שלקח את המבעבעים צעד אחד קדימה היא מסעדת מיגל (הירקון 88, טל' 5107555) שנפתחה לאחרונה. במקום, שכולו מבוסס על הקונספט המבעבע, מציעים עשרות סוגים של משקאות מהז'אנר: ברוט יבשים, רוזה ורודים, אדומים חצי יבשים - מאיטליה, ספרד וישראל (שמונה סוגים לפחות נמכרים לפי גביע, החל מ-24 שקל). למי שרוצה להרגיש קצת פחות עממי מציעים במיגל את היהלום שבכתר - דום פריניון הצרפתי (1,280 שקל לבקבוק). אפילו התפריט כאן נבנה (על ידי השף עדי אבו) במטרה לשרת את השמפניה, כלומר נשנושים תואמים לגביעים השונים כמו סלט קלמרי עם שעועית ירוקה, שרימפס מוקפצים בשמן זית, שום ופסטו (42 שקל) ועוד.