וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

חוויה מעצבת

רחל אינגבר

19.4.2007 / 8:50

תלמידי שנה ד' בבית הספר לעיצוב שנקר לקחו את עולם הקפה לבחינה עיצובית מחודשת. התוצאות מרשימות ביותר

כוס, כפית, קפה, סוכר, ערבוב, שתייה. לפעמים גם מלצרית. נראה שאין מה לחדש במשוואה של הטקס היומיומי הזה שמשותף לכל כך הרבה אנשים . אלכס פדואה, ראש המחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר, ביה"ס הגבוה להנדסה ועיצוב, חושב אחרת. בעודו יושב בבית קפה שמאד מצא חן בעיניו בטרייבקה בניו יורק, משרטט סקיצות מורכבות, החליט שנושא הקורס שלו השנה יהיה פשוט קפה.

הסטודנטים של שנה ד' נשלחו בהנחייתו לבתי המגורים ולבתי הקפה כדי לבחון מחדש את המוכר. הם התבוננו וחקרו ניואנסים כמו האופן בו מחזיקים את הכוס, איך פותחים דלת עם כוסות בידיים ואיך מסמנים למלצרית. התובנות המפתיעות תורגמו לסדרת דגמים חדשניים של אביזרי קפה כמו כוסות, תחתיות ושקיקי סוכר, שמוסיפים רבדים פרקטיים, אסתטיים ואפילו פילוסופיים לחוויית הקפה.

בין הדגמים ששמו דגש על הצד המעשי נמצאת העבודה של ארז לוי, שיצר ספל ש"כורע ברך" בזמן שהוא מתרוקן מהקפה. לדבריו, עניין אותו מה עושים עם הכוס כשמסיימים לשתות, במקום להזיז אותה לאמצע השולחן, למלא בפסולת ולנסות ללכוד את מבטי המלצרים. כוס הקרמיקה שבנוייה על איזון משקלים, נשענת על הידית שלה כשהיא "נופלת" אחורה, וכך נוצרת אינטראקציה נטולת מילים עם המלצרים, שמקבלים סימון פיסי לכך שניתן לפנות את השולחן. צורת הטיפה של הכוס יוצרת מראה אסתטי וחסכון במקום כשכמה כוסות ניצבות זו לצד זו ומשתלבות אחת בשנייה.

פוטנציאל לייצור המוני

הדגם שיצר עומר קאושני מספק פתרון פרקטי לאנשים שאוהבים את הקפה שלהם חם במיוחד בכל שלב של השתייה. עבודתו בבר מסעדה הפגישה אותו עם רבים כאלה, עבורם הוא עיצב תחתית קפה שיש בה שקע לנר שמחמם את הנוזל. התחתית מוגבהת וחלולה, והנר ממשיך לבעור מתחת לכוס הודות לרגליות קטנות שמחדירות אויר מלמטה. הדלקת הנר והתאורה הרומנטית שנוצרת הופכים את הפעולה הפשוטה לטקס מרהיב עין על השולחן.

לוי וקאושני חשבו גם שיווקית בזמן העבודה, והעיצובים שלהם בהחלט פוטנציאליים מבחינתם לייצור המוני בעתיד. עירית לנציאנו לא חשבה מסחרית, אלא בחנה באופן פילוסופי את גבולות הכוס. כשהיא יצקה חומר קרמי לתבנית של כוס, כל פעם בכמות ובאופן אחר, עמד לנגד עיניה החשק המשתנה שלה לשתות את הקפה בבית בכל פעם בכוס אחרת. היא חשבה לייצר סדרת כוסות, שכל כוס בה מעט שונה מהאחרת. נוצרו כוסות הולכות וקטנות, שבכל פעם חלק מהן חסר, למעט הידית, ועדיין אפשר לשתות בהן בצורות שונות.

מתוך חשיבה אסתטית שקיות הסוכר הבנאליות הפכו תחת ידיה של עדי בן אפריים לקיפולים קופצניים בסגנון אוריגמי, שזזים ומכניסים ויזואליות רעננה לנוף של השולחן. המבנה האלכסוני של השקיק, שמשובץ ב"עתידות" ומשפטים משעשעים, מגדיר את אופן הפתיחה שלו ומוסיף ערך משחקי וטקסי לפעולה הפשוטה.

בקרוב בביתי הקפה

כל העבודות, מעל 20 במספר, הוצגו באירוע סגור וחד פעמי במשתה של שעת לילה מאוחרת באספרסו בר תל אביבי. אלכס פדואה מספר שהתגובות היו נלהבות. דגם אחד זכה להתעניינות מצד חברת קפה גדולה שהביעה עניין רציני ברכישתו וייצור המוני שלו בכמות של עשרות אלפים. הקהל הרחב יוכל ככל הנראה לחזות בעבודות בתערוכת סוף השנה שתתקיים לקראת סוף יוני.

לשאלה האם יקשטו הדגמים את שולחנות בתי הקפה בעתיד הקרוב הוא עונה שהכל תלוי בסטודנטים. הם אלה שביציאה לעולם מחממת בית הספר יכולים לגרום לכך שפריטים מתיק העבודות שלהם יהפכו לחלק מהמציאות.

התמונות מתוך עבודות הסטודנטים באדיבות בית הספר לעיצוב שנקר

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully