1. סיימתם להכין מרק ירקות? עכשיו כבו את האש, הוסיפו קוביית חמאה, כסו את הסיר ותנו לחמאה להתמוסס בו לאט-לאט, להיטמע בנוזל, לעטוף אותו בקטיפתיות ולאזן את טעמיו. זה עובד כמו קסם. ועדיף בהרבה על תוספת של שמנת מתוקה לעידון המרק (שיטה מועדפת משום מה, על שפים רבים במקומותינו). החמאה היא תוספת מעולה למרקי עגבניות חמצמצים וגם למרקים של ירקות ירוקים עזי טעם (כמו ברוקולי, תרד ומנגולד) או מרקים כתומים ומתקתקים כמו בטטה ודלעת.
2. הכנתם פילה דג במחבת? נהדר, עכשיו קבלו שידרוג: במחבת עם קוביית חמאה משחימים פירורי לחם עם שום כתוש ופטרוזיליה קצוצה תוך כדי ערבוב בכף עץ, עד שהכל מזהיב ומריח פשוט נפלא. מורידים מהאש, מפזרים על פילה הדג ומגישים מיד. הפירורים הפריכים והריחניים נראים מצוין על כל מנה וגם מוסיפים לה עוד אלמנט קראנצ'י. אגב, פירורי לחם פריכים הם פטנט איטלקי מוכר, מתאים גם למרקים, למנות של פסטה ואפילו לשלל מנות אנטיפסטי.
3. כשמכינים בלילה לפנקייקס או בלינצ'ס מוסיפים למתכון כ-2 כפות חמאה מומסת, שמעגלת את המרקם, דואגת שהבלילה לא תידבק למחבת בזמן הטיגון, מוסיפה טעם חלבי מודגש ויוצרת חביתיות בגוון זהוב ומעורר תיאבון. זה עובד טוב גם כשמכינים בלילה גם למאפינס, לאומלטים, ללחוח, לעלעלי סיגר ביתיים או לאטריות ביתיות שמכינים מביצים וקמח, קולים על המחבת ופורסים דק-דק.
4. זה נכון שפסטה משודכת באופן די קבוע לשמן זית, אבל נסו להפתיע את עצמכם ולערבב פסטה חמה עם מעט ממי הבישול שלה בתוך מחבת עם קוביית חמאה, קליפת לימון מגוררת, מלח ופלפל שחור גרוס. כמה שבבי פרמזן או פיקורינו מעל. שלמות.
עוד דרך נפלאה ליהנות מהמפגש בין חמאה לפסטה היא לאדות ירק כלשהו בחמאה עד שהוא רק מתחיל להזהיב ואז להוסיף מעט נוזל ולבשל אותו עם עשב תיבול מתאים (למשל תימין או מרווה), עד שהוא הופך למחית של ממש שהיא תשמש לנו כרוטב. ירקות שיכולים להתאים לשיטה הם: בצל, כרישה, קישואים, דלעת או עגבניות.
5. כל סוג של אורז מבושל ובעיקר אורז פרסי, בסמטי וגם קיצ'רי (תבשיל אורז עיראקי), ייתענג על תוספת של חמאה מומסת עם שום כתוש, מעט כמון ושבבי פלפל שחור גרוס, שיתפזרו בין גרגריו. צריך להבין שלתוספת החמאה אחרי הבישול של גרגרי האורז יש משמעות אחרת והיא מודגשת בהרבה מטעמו של השומן שאיתו אולי התחלתם את הכנת האורז בשיטת הפילאף (טיגון עד להלבנת הגרגרים, הוספת נוזל רותח, כיסוי ובישול על אש קטנה).