נושאים חמים

טאיה: כן ירבו

מסעדה אסיאתית מוצלחת מחוץ לעיר, זה לא דבר של מה בכך. במסעדת טאיה שפועלת בשקט בשקט בצורן, מוגשות מנות שעשויות ללא דופי, ומספקות את מלוא הסחורה

סושי שף המשוגע במסעדת טאיה (יח"צ , בועז לביא)
סושי השף המשוגע במסעדת טאיה (צילום: בועז לביא)

קצת יותר משלוש שנים חלפו מאז נפתחה טאיה, מסעדה אסיאתית באזור התעשייה של קדימה בשרון. מעט יומרות לאוכל גבוה גילינו בה אז, לצד אוזן קשבת לרוח הזמן מחד ולטעם הקהל מאידך. הביקור בה, חודשים מספר מפתיחתה, היה בבחינת הפתעה נעימה. ציפינו לחובבנות האופיינית למסעדות מהסוג הזה בפריפריה, קיבלנו ארוחה נחמדת בחלל עדכני ואווירה נעימה. בין חוחיה הקולינריים הדוקרים של הפריפריה הישראלית, זו הייתה שושנה נאה.

קצת למעלה משלוש שנים מאז הארוחה ההיא, הזדמנו לאיזור וחשבנו שיהיה מסקרן להציץ במה שמתרחש שם עכשיו. טאיה מיקמה את עצמה כאסיאתית לכל המשפחה, שמצליחה לדבר לכולם ולשמור על מקדם איכויות משביע רצון, ובמקביל גם להצליח לספק לאנשי הלייט-נייט של האזור אופציית בר, עם קוקטיילים ותפריט אלכוהול מעל לממוצע השגור במקומות כאלו.

ביקור של שישי לפנות ערב במסעדה, הרבה לפני הסתערות המשפחות המוכרת של 19:00, הצליח, למרבה השמחה, לשחזר את החוויה החיובית מהפעם הקודמת. המסעדה הייתה מלאה למחצה, הצוות השרה אווירה נעימה והאוכל היה בהחלט בסדר. לא מופת של מקוריות או ייחוד אמנם אבל המנות, הגנריות בעליל, היו עשויות ללא דופי; חומרי הגלם היו באיכות סבירה ומעלה והתמחור שמר על רף למעלה מהגיוני.

לכל הביקורות של אבי אפרתי

בולוק לאק במסעדת טאיה (יח"צ , בועז לביא)
בו לוק לאק (צילום: בועז לביא)

פתחנו עם סלט צ'נגדו (35 שקלים) שכלל כרוב, גזר, בצל ירוק, שעועית ירוקה, פפאיה, כוסברה, אטריות זכוכית ובוטנים שלמים, שהיה חביב. אמנם ניכר עיגול הפינות ברוטב, לטובת קונספט כל המשפחה, וזה כלל מקדם מתקתקות ברור; אבל כל הרכיבים היו טריים והרוטב לא הגזים בתשלובת האומאמי -סוכר.

שני רולים אינסייד-אאוט – ריינבואו והשף המשוגע (46 לשניהם) היו ההמשך. בריינבואו היו סלמון, אבוקדו, אספרגוס, מלפפון ועירית עטופים ברצועות סלמון, דניס וטונה אדומה. בשף המשוגע טרטר בקר, טונה אדומה צרובה, ספייסי מיונז, דניס וטונה אדומה. שניהם היו בסדר גמור. לא נתחים נורא ייחודיים אמנם, יאקימונו זה עדיין לא כאן, אבל הבייסיק שכן היה חשף טריות ורעננות אמיתית. השילוב עם שאר חומרי הגלם אמנם היה צפוי למדי, כמו כל המנות כאן, אבל היה עשוי ללא רבב. כל כך הרבה סושי גרוע אנחנו רגילים לקבל. זה היה סושי בסיסי אך ראוי.

מרק ראמן פטריות במסעדת טאיה (יח"צ , גליה אבירם)
מרק ראמן פטריות (צילום: גליה אבירם)

ראמן פטריות (51 שקלים) היה ההמשך. בתוך ציר הירקות המגובש והטוב היו אטריות ראמן, שיטאקי, שמפיניון, נבטים, גזר, בצל ירוק וביצה עלומה. המרק היה עשוי ללא פגמים ונראה שאם משמיטים את הביצה העלומה הוא יכול לשמש אופציית טבעונית לא רעה בכלל.

בו לוק לאק (73 שקלים) היא מנה על בסיס קוביות פילה בקר במשרת סויה וג'ינג'ר עם בצל ובצל ירוק, במטבל וייטנאמי. איכות הבשר הייתה סבירה פלוס, משרת הסויה-ג'ינג'ר לא הלמה בו באגרסיביות, והמטבל הווייטנאמי היה נחמד. גם כאן, ברור שאת הטעמים עיגלו קצת ואת התבלינים מהמתכון המקורי קצת השטיחו; אבל לא הייתה זו השטחה מהסוג הרע, שנסחף עם החנפנות רחוק מידי, ומעביר את המנה ממתחמי הפופולרי אל הפופוליזם הירוד.

סלט צ'ינגאדו (יח"צ , גליה אבירם)
סלט צ'נגאדו (צילום: גליה אבירם)

סגרנו עניין עם פנקוטה למון גראס (34 שקלים) שמרקמה היה עשוי לא רע, ללא עודפי מתיקות ועם סיבוב למון גראס מוחשי ונעים. 285 שקלים עלתה לנו הארוחה הזו, שסיפקה לגמרי שני רעבים. נכון שטאיה לא יכולה להיות מועמדת לתואר בקטגוריית האסיאתית האותנטית או הנאמנה למקור. נכון שהיא אסיאתית גנרית לחלוטין. אבל היי, גנריות לא חייבת להיות מילת גנאי. היא הופכת כזו כשהביצוע של מנות הבסיס המוכרות ו/או חומרי הגלם יורדים אל מתחת לממוצע. פגשנו ועוד נפגוש, למרבה הצער, מסעדות רבות כאלו. טאיה איננה כזו. המנות המוכרות מבוצעות בה ללא רבב והאוכל לגמרי ראוי. יתר על כן: אין בה את מקדם הישראליות המוגזם והגורף, שמכביר גלוקוז וסויה ברוח סוהו מראשל"צ למשל. היא הרבה יותר סולידית והפלירטוט שלה עם טעם הקהל הרחב מאופק ומתון. אם כבר אסיאתיות גנרית, אני בוודאי מעדיף את זו של טאיה.

משמח היה לגלות שרף הביצוע הנאה מפאזת הפתיחה נשמר ושהשירות מקצועי ונעים. במונחי מסעדה רחוקה מהעיר, שתמחורה שפוי לגמרי, טאיה מספקת את מלוא הסחורה. הלוואי רבות כמותה.

טאיה, האופה 1, קדימה. 09-7728878

חשבון בבקשה

טאיה