המלחמה הכי מכוערת כרגע היא על טוסט, ואל תעזו להאשים את עומר מילר

דוכן חדש, קטן וצנוע של השף הספיק לעורר כבר כל כך הרבה רגש ועצבים, עד שהיינו חייבים לבדוק מה בדיוק קורה שם

דרור עינב

בווידאו: סוסו אנד סאנס, דוכן ההמבורגרים של עומר מילר

"לרגע לא הבנתי מי זה, ואז ראיתי את הקעקוע על האצבעות. הקאתי בפה"... "לא מוכן לפרנס את הבן אדם, אבל הוא גאון שיווקי"... "הוא מנסה לבדוק את גבולות הז'אנר. כלומר עד כמה אפשר לזלזל בסועדים עד שיבינו שהוא מסתלבט עליהם"

את ההגעה ל"לאון", הטוסטיה החדשה של עומר מילר בתל אביב, תיכננתי היטב על בסיס אלגוריתם אוכל רחוב מתוחכם, המשקלל כתובת ושעת הגעה רצויה, מקדם הייפ ופודיז, מתמחר אמוציות וטוקבקים, מחשב תורים ותורים מהונדסים כאחד. האלגוריתם קבע 11:00, אבל אני הייתי ספקן. אם כל כך הרבה אנשים הספיקו לאכול שם, לגבש דעה ולשפוך אותה על המקלדת שלהם, כדאי שאקח מקדם בטיחות גדול יותר, חשבתי לעצמי. זה פאקינג עומר מילר, תראו כמה רעש הוא עושה.

וכך, ירדתי את שדרות רוטשילד לכיוון "צומת עומר מילר", הצצתי בדאגה על ההמולה הקבועה ליד "סוסו" ו"פיצה סבא" שלו, ועצרתי כמה מטרים משם מול חלון ראווה גבינתי, משפשף עיניים מול מה שיכולתי לשער שאינו אלא פאטה מורגנה אורבנית - מקום חדש ו*ריק* של עומר מילר. פתוח לרווחה, מזמין, מחויך, צנוע. כל האנשים ש"הקיאו קצת בפה", הסברתי לעצמי בביטחון, בטח אכלו כאן כבר אתמול.

חייבים לכתוב את זה בלי מבוכה ובלי בושה:

העוף המטוגן של מקדונלדס הימם אותנו

לכתבה המלאה
בלי מהפיכות, בלי הבטחות מופרכות. "לאון" (צילום: יניב גרנות)
הקונספט ברור, שפוי, ורחוק מאוד מתפריטי ה-ADHD המוכרים של מילר. כאן אין 80/20 ולא פחמימה על פחמימה, לא אוקינוס של תוספות או היענות לכל גחמת מאנץ'

"הכי אובררייטד שקיים"... "רעיון נהדר. שיפתח קפולסקי ישר"... "עם 'איכות' כמו של ההמבורגר והפיצות שלו, הציפיות מהטוסטים שלו ברצפה"

מילר עצמו, וכדאי להגיד את זה בצורה ברורה ונקייה ככל האפשר, לא אחראי לטרללת הוויראלית המופרעת הזאת. לא הפעם, בכל מקרה. ריאיון קצר שלו ל"רשת", שנקרא מלכתחילה בעיניים מפוכחות ושבעות מדעות קדומות, הסתיים בחיוך יחסי. "אף אחד מהשותפים לא פתח את 'לאון' במחשבה על התעשרות", הוא אמר שם, "גם אם נעבוד רק שנה, ובשנה הזאת הצלחנו לעזור לחקלאים ולמשקים ולהניע את המשק - אני מרוצה". גם עמוד האינסטגרם שלו - בסיס האם שממנו נפתחו בעבר אינספור קרבות מקלדת מכוערים - קידם בסולידיות את המיזם החדש, לא הבטיח הבטחות-ענק ולא התחייב למהפיכות.

הקונספט ברור, שפוי, ורחוק מאוד מתפריטי ה-ADHD המוכרים של מילר. כאן אין 80/20 ולא פחמימה על פחמימה, לא אוקינוס של תוספות או היענות לכל גחמת מאנץ'. שתי פרוסות לחם טובות (קסטן, לבן או כוסמין), חמאה ומוצרלה, כמה אופציות קוהרנטיות של מילויים, ומכת חום מהטוסטר. פשוט. כל כך פשוט עד שהמגננות סירבו לרדת והמתינו לטוויסט. ספוילר: הוא לא הגיע עד עכשיו, ומילר בלי טוויסט זה אולי קצת מחוץ לדמות, אבל כל כך עדיף.

תוספת מוזרה הייתה רק ההתחלה:

הטעות המרוקאית הגדולה שעשינו בשוק

לכתבה המלאה
בנדיבות, ובלי לחפור. "לאון" (צילומים: יניב גרנות)
נתחיל בקלישאות המובנות מאליהן - טוסט זה טעים. טוסט זה בית. טוסט זה גבינה נמתחת וחמאה שמשרה על הכול זן-ביסים עוצם עיניים

"עוד עסק שיעמדו אליו בתור במשך חודש כל מיני חסרי חוש טעם וריח ומושפעי אינסטגרם"... "נראה לי שעכשיו אפתח משלוחים לפיצה קפואה"... "גימיק שיככב באינסטוש ויהיה בינוני ואובר-פרייסד כמו כל דבר שעומר מילר נוגע בו"

לקחנו הביתה (הטוסטים מגיעים "נאים", מוכנים לטוסטר או למחבת) ברוקולי (עם עגבניות מיובשות, מוצרלה וגבינה כחולה, 27 שקלים, ומוגש כמו כל מנה עם טרטר חרדלי עדין אך ממכר), ארטישוק (חמאת אנשובי, ביצה קשה, מוצרלה ורוקט, 32) והאם אנד צ'יז (חמאה, אמנטל, שינקן מעושן ועגבניה, 28), ואכלנו במקום גם טוסט סלט ביצים (בצל מקורמל ועירית, 23), אחת משלוש מנות שלא יוצאות מכאן למשלוח, מסיבות מובנות, לצד טוסט מקושקשת וטוסט טונה ואבוקדו.

נתחיל בקלישאות המובנות מאליהן - טוסט זה טעים. טוסט זה בית. טוסט זה גבינה נמתחת וחמאה שמשרה על הכול זן-ביסים עוצם עיניים. עליהן, כמו שיודע כל טבח ביתי חובב, אפשר לבנות אינספור קומבינציות ומגדלים טעימים, ו"לאון" עושה את זה בעדינות ובאלגנטיות, בנדיבות ובלי לחפור. כך, טוסט הברוקולי נותן ריקוד יפה של ירוק אל-דנטה ועגבניות מיובשות (הגבינה הכחולה כמעט לא הורגשה, וחבל), וההוא עם הארטישוק מקיים הבטחות אדמתיות שמשתדכות נהדר לביצה הקשה (גם פה, חמאת האנשובי לא באמת הגיעה לצער כולם) וזה עם ההאם אנד צ'יז עושה מה שיודע כבר מזמן כל חוטא לילי בטוסט-נקניק טראשי באשר הוא - לא צריך יותר מגבינה, בשר מעושן ועגבניה.

טוסט סלט הביצים שנאכל במקום הציב מלכודת גימיקית משהו במערכה הראשונה, אבל אף פירור ממנו לא הגיע לירות במערכה השלישית. נסו אתם לעמוד מול התערובת החמימה-רכה-דביקה הזו ולדבר איתי בפה מלא על גימיקים.

כיכר העיר כבר לא ריקה

הפיתות מעולות והבירה הראשונה בחינם, אבל בואו נדבר על הצ'יפס

לכתבה המלאה

"לא נמאס לו?"... "העסק הבא של עומר מילר - חצי פיתה עם חומוס ומלפפון חמוץ, אבל עם טוויסט"... "אגב, תראו איזו חשיפה הוא קיבל. אנחנו אוכלים פה את הראש על זה מאתמול בערב"

ההיסטוריה הארוכה של עומר מילר וערוץ האוכל של וואלה! NEWS ידעה עליות, מורדות, מורדות ועוד קצת מורדות, בדיוק כשחשבנו שאין עוד לאן לרדת. אבל יהיה מטופש ממש להתייחס אליה עכשיו, כמו גם לייחס לקשר כולו יצרים ורגשות שמגיעים בדרך כלל מערוץ "ויוה", ועדיף שיישארו שם גם. אין קנאה, אין נקמה, אין זעם.

מה שיש, עם זאת, בטח כשהכול מקולף וחשוף כל כך, הוא אוכל. איש של אוכל. אפשר לצחוק עד מחר על קונספט הטוסטיה הפשוט הזה, אפשר ללעוג מברלין על הבועה התל-אביבית שמאפשרת אותו ולתהות עד מתי הסושיאל ישלוט בבלוטות הטעם. אפשר גם למחול על הכבוד, השם ישמור, ולבוא אשכרה לנסות. לשים את האגו בצד וכמה שקלים על הדלפק הבלתי-מעוצב ולנגוס בנחמה הנחוצה כל כך. אחרי הכול, זה פאקינג עומר מילר.

"לאון", הרצל 4, תל אביב

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully