"היה לנו קשה מאוד, ברור. אני מקווה מאוד שהדברים ישתפרו, ומאמין בכל לבי שזה יקרה מיום ליום. אפשר להסתכל על 2021 במבט שמח יותר"
בפעם האחרונה שהוא שוחח עם וואלה! אוכל, ידע אריק קייזר טוב מאוד להשאיר שתי רגליים על הקרקע, להימנע מהצהרות מפוצצות ולהביע תקווה אופטימית בלבד, בניגוד הגיוני וריאלי לשאיפות העיתונאיות המקומיות ל"כותרת".
לעמוד האינסטגרם הטעים של וואלה! אוכל
זה היה לפני ארבעה חודשים, עם פתיחת הסניף השני של "מייזון קייזר" שלו בשדרות רוטשילד בתל אביב, ובצל הכמיהה האנושית להתנערות גלובלית מהירה מהמגיפה. קייזר ויואן סמדג'ה, מנכ"ל הקבוצה בארץ, התמקדו אז בחווית הלקוח ובתוכניות העתידיות, ב"רכבת" שתמשיך לנוע ובמסעדה שתיפתח כאן "תוך כמה חודשים".
אז זה נשמע כמעט דמיוני. כעת, כשבסיס האם הפריזאי שלו נערך לגל קורונה קטלני נוסף, שלישי במספר, וכשהמתחם הרוטשילדאי אכן נפתח לקהל, לא נותר אלא להנהן בהסכמה. ולהיסחף כמובן.
"ביסטרו מייזון קייזר" הוא סנונית הבכורה העולמית של מעצמת האפייה הצרפתית. הוא נפתח בסופה של השדרה, עם הגב לסניף המצליח ועם הפנים לרחבה הגדולה הנשפכת עד לשכונת נווה צדק.
הכוונה, על פי ההצהרות, היא לרקוד בעדינות בין צרפת הקלאסית והביסטרואית, על חמאותיה וקמחיה וגבינותיה, ובין ישראל הים-תיכונית והעדכנית, על חקלאיה המצוינים, ומגדלי הבשר המוכשרים שלה ושמן הזית הטעים שנמסק פה.
הביצוע, על בסיס ארוחת ערב מוצלחת מאוד במקום, מצליח ללהטט עם הכוריאוגרפיה-גיאוגרפיה המורכבת הזאת, ולתת שואו לבנטיני-פרנקופילי, ועוד קצת.
אז מה בעצם אוכלים כאן? התפריט, בהובלת שף מוריס אביטן, מציע, בין היתר, טרין כבד אווז (עם צ'אטני עגבניות שרי, ג'לי יין רוזה וצנים באגט, 88 שקלים), רטטוי (58 שקלים) ומרק בצל מוקרם בגבינת גרוייר (46 שקלים), אך גם סביצ'ה דג ים (עם קרם חציל שרוף, עגבניה, בצל, כוסברה, צ'ילי, שמן זית, לימון ופיסטוק, 68 שקלים) בוראטה שמנמה וחציל על האש שסופח אליו את כל הטוב הישראלי (44 שקלים).
יש עיקריות "רציניות" יותר, דוגמת שוק אווז ונתח קצבים, ויש פילה לברק באוריינטציה אביבית קלילה או פסטות דוגמת ספגטי בוטרגה. ויש המבורגר, בלחמניית קייזר, עם אותה גרוייר דעתנית, ובצל מקורמל, וצ'יפס בצד, שגם בלי להתכוון (ובלי לארוז) ישלח אתכם למסעדה הקטנה ההיא בפינת הרחוב בפריז, זאת שרואים ישר ביציאה מהמטרו, ושאתם מתים לחזור אליה כבר שנים.
אז הנה, חזרתם.
האוכל ה"אמיתי" הזה, על עיקריותיו וצילחותיו, הוא האמצע המכובד של הארוחה. ההתחלה שלה, עם זאת, חורגת מהגדרות רגילות של "ארוחה" ומושכת למשהו נעלה יותר - אירוח. או במילים קצת יותר פשוטות - בגאט חם שמגיע לכל שולחן, עם קצת חמאה צרפתית ומלח גס.
סופה של חווית הביסטרו מחזיר אותנו לעולמות המוכרים של הקייזר - ויטרינת קינוחים מאלפת (ומעלפת, חבל להפלות באותיות), שכבר יצרה שני תורים (וטורים, שוב, חבל להפלות סתם) בעיר, ומתוגברת כאן בעוד כמה כוכבים מתוקים דוגמת מילפיי, טארט טאטן ומוס שוקולד רציני ועמוק.
ככה זה מתחיל. "ביסטרו מייזון קייזר":
המתחם האדרכילי המעט מורכב של הביסטרו מתחיל באותה רחבה חיצונית, מעט נסתרת להמולת השדרה, ממשיך פנימה למסעדתיות קלאסית יותר, ולבר מלא אנרגיה, ומסתיים במין חצר פתוחה, קטנה אך ממזרית, שכולה אוויר תל אביבי - ולוקיישן אידיאלי לבראנץ' שעתיד להיבנות כאן בקרוב.
קייזר עצמו עדיין רוצה לראות במו-עיניו את ההמולה העירונית שיצר. עד אז, הוא מסתפק בהצהרות חגיגיות מפריז, ובשמחת חיים עקשנית. "אצלכם גיליתי את תרבות השרינג, ולכן זה כור ההיתוך האידיאלי לפתיחת הביסטרו הראשון שלי", הסביר לכלי התקשורת, "אחרי השנה שעברה עלינו, אנחנו צריכים מקום לאכול ולצחוק עם חברים ומשפחה, וליצור זכרונות משותפים ושמחים סביב השולחן".
ביסטרו מייזון קייזר, שדרות רוטשילד 7, תל אביב, פרטים נוספים והזמנות כאן