יקב חרשים: ניפגש בשישי אחרי המלחמה

אחד הבקבוקים שהיו באוסף היין שלי, שניצל בחלקו ממתקפת הטילים על תל-אביב בשבעה באוקטובר, היה white moon של יקב חרשים, בלנד של שרדונה וסוביניון בלאן מבציר 2022, מענבים שנטעו בכרם חרשים בסוף שנות השמונים. שי קטן לעצמי שחזרתי איתו אחרי מה שהם קוראים לו בבר של היקב: "שישי בכרם", קצת לפני הקיץ האחרון.

יש כאלה שאוהבות לקנות תכשיטים בחופשה, אני אוהבת לקנות יין. היינו שלוש בנות ושתינו שלושה בקבוקים. לכולם מסביב זה נראה מוגזם, אבל אנחנו לא הרגשנו. אחד מהם היה הירח הלבן, ששבה אותי קודם כל בגלל השם שלו, אבל בעיקר בגלל הטעם.

זה תמיד מתחיל אצלנו בגחמה לעשות קמפינג ליד איזה נחל, ואז אני, המעצבנת, אומרת שאין מצב שאני מצטרפת אם אין חדר במלון. גם כשהייתי בגיל המתאים, מעולם לא הסכמתי להיכנס מיוזמתי לשק שינה. וכך הופך תכנון של קמפינג אקראי לארגון של וויקאנד. תמיד יש שם יקב, תמיד יש שם נוף יפה, ועכשיו יש געגוע לצפון שהפך להיות שטח צבאי סגור בעונה הכי יפה בשנה.

לפני כמה ימים, באה אלי אחת החברות לביתי החדש, עם הבקבוק הזה: ירח לבן של יקב חרשים. משהו ישראלי שלא שתינו מלא זמן. אז אמרנו שנרים כוסית למען הצפון, וכשיפתחו סוף סוף את המתחם הצבאי שמכונה גליל עליון נעשה שם שוב "שישי בכרם", בלי קמפינג כמובן.

ביקב חרשים עושים יינות בוטיק אורגניים, ומשתמשים בטכניקת חקלאות ביודינאמית, מה זה אומר? הכי קרוב שיש לטבע. תסיסות טבעיות, חומרי גלם טבעיים. כמה ימים לפני פרוץ המלחמה טעמתי שוב כמה יינות שלהם בפסטיבל יינות טבעיים, שמשום מה עדיין איכשהו קצת שנויים במחלוקת בארץ.

יש להם פטי ורדו, וקברנה, וגם סירה נהדר ויין כתום שקוראים לו סלמנדרה, כולם משני כרמים האחד בחרשים והשני בצבעון למרגלות הר מירון. מפה לשם, זו גם העונה החמה של תיירות היין, אחד ממקורות ההכנסה של היקב, וכאמור, בשל המצב כעת הוא סגור.

את היינות הנפלאים שלהם, אני הזמנתי 'יער', פטי ורדו וקברנה סוביניון מבציר 2021 ורוזה pink moon, אפשר להשיג ישירות דרך האתר או לפנק מישהו. וכמובן איך שהכל נגמר, בתקווה שזה יקרה בקרוב, שימו בטו דו ליסט "שישי בכרם", בבר היין של היקב.

חשבתי השבוע על זה שלחזור ליינות שלא שתינו הרבה זמן ואהבנו, זה קצת כמו להגיע בפעם הראשונה למעיל שהיה שנה שלמה לארון ולגלות בו שטר של 50 שקלים. קצת כמו אהבה ישנה שקצת שכחנו ממנה ואז נזכרנו בה ואיזה כיף שכך.

יין נוסף שפתאום חזר אליי משום מקום אחרי כמה חודשים שלא שתיתי אותו, הוא 'רוסאן מרסאן', מסדרת 'צוקים' של יקב בנימינה. שתיתי אותו לפני כמה ימים בבר היין השכונתי שלי, ואז ב-'טייסטינג רום', שמקיימים לאורך החודש, שיתוף פעולה עם יינות היקב שמותאמים למנות אהובות. זו הייתה הבחירה שלי. שוב