במיוחד עכשיו: שותים יין מרמת הגולן

אוקטובר 2024, חודש החגים, יהיה השנה עצוב ובמיוחד ראש השנה, החג הכי משפחתי ואופטימי בלוח החגים היהודי ובהוויה הישראלית.

נראה שאין אדם בארץ הכואבת הזאת שמסוגל באמת לחגוג, מלבד כמה מנותקים והזויים שרואים במלחמת גוג ומגוג "נס" גלוי. אם יש נקודת אור אחת מאז השבעה באוקטובר היא ההתגייסות האזרחית שאפיינה את ימיה הראשונים של המלחמה והפכה עם הזמן לפעולות יזומות של אנשים בודדים או קבוצות אזרחים שתומכים זה בזו בשנת חירום, אז ברור שבחג הקרוב נשתה יין מקומי צפוני.

כבר שנה שלמה שאנשי הגליל והגולן מנהלים שגרה הזויה תחת אש. יקבים מבוססי תיירות היו כמובן הראשונים להיפגע. מרכזי מבקרים וחדרי טעימות ברוב יקבי הצפון אמנם לא נסגרו באופן רשמי אך ללא מבקרים נותרו שוממים וחלקם הגדול עומד היום, אחרי שנת לחימה, לפני קריסה כלכלית.

אבל הגפנים לא עוצרות את מעגל החיים בגלל מלחמה ולמרות הסכנה ביציאה לשטח ומחסור בכח אדם הכורמים ממשיכים לעבוד עד כמה שניתן ואנשי היקבים באזורים לא מפונים ממשיכים בייצור יין כי אין דרך אחרת. זר לא יבין זאת אבל החיים ואיתם גידול כרמים וייצור יין ממשיכים גם תחת אש.

כחלק מהתארגנות אזרחית בכל החזיתות גם בתחום היין נרתמו לעזרת החברים והקולגות מהצפון אנשים טובים, מסעדנים.יות, אנשי.ות יין ויקבים קטנים וגדולים. אירועי מכירות יין ושיתופי פעולה מרגשים הופקו בשנה האחרונה והצליחו, ולו במעט, להרים את מצב הרוח והכיס של אנשי היין הצפוניים.

יקב רמת הגולן מסיים בימים אלה את בציר 2024, בציר לא שיגרתי בכל מובן. קיץ 2024 בחצי הכדור הצפוני הוכרז כחם ביותר מאז תחילת המדידות וגם אצלנו בישראל הורגש קיץ לוהט במיוחד.

חורף לא מספיק קר וטמפרטורות גבוהות במהלך הקיץ הובילו להבשלת ענבים מוקדמת של כל זני הענבים ומועדי בציר צפופים דרשו התארגנות לוגיסטית יוצאת דופן וכוח עבודה גדול בכרם וביקב.

בנוסף לתנאי הטבע בציר 2024 התקיים כאמור תחת סכנה פיזית ביציאה לעבודה שגרתית בכרמים, חלקם ספגו נפילות ישירות שהובילו לשריפות שכילו דונמים רבים, וגם אם לא נשרפו נפגעו הגפנים מזיהום עשן שפוגם בטעמי הענבים. בציר מאתגר כבר אמרנו?

מעבר לשמו שובר השיניים, גוורצטרמינר הוא אחד מזני הענבים הכי ארומטיים ומתובלים שיש לכן יצרנים רבים בוחרים להשאיר מעט סוכר שיורי ביין הסופי כדי שטעמו המתקתק יותאם לניחוחות המתפרצים של הפירות טרופיים והג'ינג'ר.

יינות גוורצטרמינר יבשים "סובלים" לעיתים מפער מאכזב בין אותן ארומות עוצמתיות לטעם פחות נוכח ופירותי ועבור יצרני יין זהו בהחלט אתגר להפיק יין יבש מאוזן מהזן.

צבעו של היין זהוב וארומות עוצמתיות של יסמין, ליצ'י, משמש בשל, אננס ואבן צור, ואפילו כשהיין קר מאוד הארומות בו נשמרות. בטעימה היין יבש עם חומצה בינונית ולצד הטרופיות הברורה, מינרליות יותר מובחנת.

נכון, גם כאן יש פער בין עוצמת הניחוחות האופייניים לזן לבין טעמיו אך בזכות חספוס מגניב ואלכוהול גבוה יחסית ליין לבן (14%) נוצר איזון מהנה. גוורצטרמינר רציני, טעים ומאוזן.

המחיר: 70 שקלים

פינו גרי, הוא בן למשפחת פינו נואר ופינו בלאן הידועים. באזור היין אלזס שבצרפת הוא אחד מחמשת הזנים המובילים ובצפון איטליה אחראי לרוב היינות הלבנים הפשוטים וידוע בשם פינו גריג'יו. בארץ הוא מרגיש הכי טוב בצפון ברמת הגולן שם הוא נהנה מכמות שמש גדושה וטמפרטורות קרירות באופן יחסי.

צבעו של היין זהוב מעט אפרפר ובאף מתגלים ריחות של אגס לבן, פרחי הדר, קליפת תפוז וברקע סלע וולקני. בטעימה היין יבש עם חומצה בינונית וטעמים של אותם פירות ופרחים.

גם ב"ירדן פינו גרי" כמו ב"ירדן גוורצטרמינר", עושר הפרי מאזן ומחזיק רמה גבוהה של 13.5% אלכוהול, בשל וקורץ ליינות הטובים והחמים מאלזאס. פינו גרי גולני איכותי ומלא. המחיר: 70 שקלים.

היין, שנעשה מענבי מספר כרמים ברמת הגולן, התיישן כ-12 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. צבעו אדום כהה עם ריח עוצמתי של שזיף שחור, אוכמניות בשלות, עשבי תיבול כמו טימין ורוזמרין, מנטה ושוקולד.

יין יבש עם טאנינים בשלים ואלכוהול גבוה, חומצה טובה וגוף מלא. מרלו צפוני, פירותי ורענן ולמרות אחוזי אלכוהול גבוהים הוא חלק, קל ונעים לשתייה. המחיר: 65 שקלים.

בלנד קלאסי של זני בורדו, 54% קברנה סוביניון ו- 46% מרלו שהתיישנו במשך שנה בחביות עץ אלון צרפתי. צבעו אדום עמוק אטום, עם ניחוחות קסיס, דובדבן שחור, שזיף בשל, עלים ירוקים, פלפל שחור, טבק, וניל ואדמה רטובה.

בטעימה היין יבש עם טאנינים נוכחים ואלכוהול גבוה מאוזן (14.5%), גוף מלא וסיומת ארוכה ועוצמתית.
בלנד בורדולזי בסגנון עולם חדש עם פרי בשל בקדמת החך ועץ הומוגני תומך מאחור. ישראלי מלא בשיא תפארתו. המחיר: 65 שקלים.