למעלה מעשור חלף מאז פתחו היזמים הגיסים, יוצאי ההייטק, דולב לוינסון ויקי בונה, את נונו בהוד השרון. ההצלחה הייתה מיידית, ובמהרה התברר שהיא הייתה רק הפיילוט, לקראת בליץ ההתפשטות הגדול. המסעדה הפכה לקבוצה שמחזיקה גם באחות הקטנה מימי (וגם בג'ירף כמובן), ומסעדות נוספות ברוח דומה נפתחו בשרון ובמרכז, כולל בשורה חדשה מכיוון מודיעין.
לכל ביקורות האוכל של אבי אפרתי
בצל משבר מסעדני קשה, הקומפלקסים של נונו-מימי מצליחים בטירוף. מה שנראה בתחילת הדרך כאיטלקית גנרית לכל המשפחה עם לב פועם הפך עם השנים לאלגוריתם. ממשק המשתמש השתנה. מקומות שהותירו חוויית ביקור נעימה משדרים עכשיו הינדוס, הולגורמה של מסעדה. לקהל ההמונים, מכל הגילאים, זה כמובן לא משנה דבר. להיפך.
בשבועות האחרונים מתרחש בסניף ההרצליאני של נונו שינוי מפתיע, עם כניסת הלל תווקולי למטבח. קשה לחשוב על איש מקצוע שה-DNA המקצועי שלו רחוק כל כך מזה של נונו. תחנותיו בדרך - מקלארו ועד פאסטל, אנימאר ודריה - היו הכי פחות מהונדסות, הכי פחות המוניות כתפיסת עולם; הכי רחוק שאפשר מאלגוריתם.
תהינו איזה מן שינוי יביא השידוך הזה, וקפצנו כדי להתרשם. האם קברניטי הקבוצה החלו להרגיש, בחושיהם המחודדים, שהמסעדות זקוקות בכל זאת למעט אופי? שהן קופאות על שמריהן?
שעת לפנות ערב של אמצע השבוע והמקום הגדול לא מפוצץ אמנם, אבל הומה למדי. האווירה היא של בראסרי עירוני, השירות מאוד לא אישי - מלצרים ומלצריות רבות פקדו את שולחננו במהלך הארוחה - אבל יעיל ביותר ורוב הזמן חביב. את מנות הדגל מן הסתם איש לא יחליף. ניסינו, לאחר היוועצות עם המלצרים, מהמנות החדשות בתפריט.
התחלנו עם ברוסקטת טונה צרובה (68 שקלים), רוסטביף ים-תיכוני (72) וסלט עגבניות קיץ (74).
הברוסקטה התגלתה כנדיבה במיוחד. קוביות טונה אדומה צרובה עם עגבניות, שאלוט, איולי צ'יפוטלה מעושן ופלפל חריף על ארבע פרוסות לחם קלוי. מנה חביבה מאוד, שכל חומרי הגלם בה טובים וניכרת בה רעננות. לא המצאת הגלגל במונחים קולינריים אבל מעולמות תוכן שלא באמת יכולת למצוא קודם לכן בממלכת הפחמימות הגדולה, ולפכיך חידוש מרענן וסימפטי.
גם הרוסטביף התגלה כנדיב. הייתה בו ליטרת בשר רבה מהמקובל בגזרת התמחור שלו. הוא לא היה דק במיוחד, ונטה לאפור יותר מוורוד או אדום, אבל היה לא רע בטעמיו. עליו ולצידו היו איולי מחציל חרוך, שמן בזיליקום, בצלים בגריל, שום קונפי, צ'ילי ירוק, צנונית וקרוסטיני. אם בברוסקטת הטונה אפשר היה לחוש במגע המשדרג, כאן התוספים, אף שלא היו רעים, היו איפשהו על קו התפר שבין מסעדה לקייטרינג. לא רע מסוגו אמנם, אבל עדיין קייטרינג.
בסלט עגבניות הקיץ היו עגבניות מזנים שונים, ויניגרט עגבניות טוב מאוד, בצל ירוק, צלפים, אנשובי, אורגנו טרי, קרוטוני פוקאצ'ה-זעתר וגבינת טולום. מנה גדולה, רעננה, מבוססת חומרי גלם טובים מאוד, מושקעת מהמקובל בז'אנר ומבוצעת היטב. גם זו לא הייתה מנה יוצאת דופן במונחי קולינריה אבל כמדומני שגם כמותה לא יכולתם למצוא בנונו בעבר.
אי אפשר לצאת מנונו בלי פחמימות. זו הליבה האמיתית שם. מה גם שלא בשביל עוף מדורה ופילה סלמון בטאבון אני יוצא מהבית למסעדה. הלכנו על מנה חדשה נוספת - פטוצ'יני שרימפס (98) - ועל פיצה אסאדו (88), חדשה גם היא.
בפטוצ'יני היו שרימפס בנאליים מאוד בטעמם ובינוניים ביותר באיכותם, שלא היו העיקר במנה. שמן בזיליקום עטף את כל האטריות ו-ויניגרט עגבניות שרי ישב מתחתיהן. השרימפס נכחו בה כלא יותר מהערת אגב, אבל הפסטה עצמה הייתה טעימה והצליחה לאחוז במידת מה של מורכבות וטוויסט מהסוג שלא ניתן היה למצוא בנונו בעבר.
אם עד עכשיו נטה האוכל לקוטב החיובי בסך הכול, הגיעה פיצת האסאדו והזכירה שהעולם מורכב יותר ממה שבא לנו לחשוב. כמו כל המנות בנונו, גם היא הייתה גדולה. בבסיסה ישב רוטב עגבניות שרי תמר ועליו בשר אסאדו מפורק, בצל מטוגן, חלפיניו, מוצרלה ולצידה צ'דר וקריספי בזיליקום.
זו הייתה מנה מוגזמת. כזו עודפות של חומרי גלם וטעמים לא זכורה לי זמן רב בכלל. זה בסדר גמור לנגוס לפעמים במנה מושחתת. זה פחות סבבה כשהיא יוצרת חוויית קקפוניה בחיך. אכלנו קצת מהבשר המפורק, שלא היה טעים דיו גם הוא, וקצת מהבצק, וביקשנו לארוז. אם זו אכן מנה חדשה שהכניס תוואקולי לתפריט, לא משוכנע שדחוף שתישאר שם.
יותר מדי אוכל הזמנו אז הרשינו לעצמנו לדלג על קינוחי הקונדיטוריה של מימי הצמודה, ולהסתפק בשני כדורי סורבה, בטעמי מנגו ותות, שהגיעו בכוס נייר עם כפיות פלסטיק. למרות מעט מתיקות יתר, שני הסורבטים היו לא רעים כלל וסגרו פינה בקלילות נעימה.
כמו תמיד, תחושת התמורה לכסף בנונו לא רעה. 419 שקלים לפני שתייה קנו לנו המון אוכל. קצת יותר מדי.
לא הייתה כאן יצירתיות פורצת דרך מהסוג שהתרגלנו לקבל בעבר מתוואקולי, אבל כן היו כמה וכמה מנות שבהחלט מרעננות את התפריט של נונו, שעם הזמן בהחלט קפא על שמריו והיה למשעמם משהו. לא כולן מנצחות, אחת מהן כאמור מיותרת לגמרי, אבל נראה שכמתיחת פנים ראשונית אפשר בסך הכול להכתיר את השינוי כראוי.
יש עוד עבודה לפניו - לחדד, לדייק, להוסיף עוד קורט רעננות. צריך לקוות שהפיילוט אכן יצליח ויורחב לסניפיה האחרים של הרשת. זה לא יהפוך את נונו לרשת שבאים לאכול בה אוכל מרתק, אבל זה יוסיף לה מימד שכרגע בהחלט חסר בה.
נונו, אריק איינשטיין 3, הרצליה, 09-8353600