לא עלינו: הם עושים יין מגויאבות

הרבה לפני פרוץ הקורונה, כשהעולם התנהל במתכונת הישנה והנורמלית לכאורה שלו. פגשתי לראשונה את דניאל גרין, שהתחיל לייבא לארץ את יינות הפרי של יקב Pasek מוושינגטון, וישבתי איתו לטעימות.

היה זה לפני החגים, תקופה שבה עולם היין הישראל מתעורר. יין הוא אמנם חלק בלתי נפרד מהחגים, אבל מאחורי כל הבקבוקים, הפסטיבלים והטקסים, מדובר בתעשייה קטנה יחסית.

התלהבתי מיינות הפרי. לא כי הם בהכרח כוס התה או היין שלי, אלא מהמחשבה שהם יכולים להתאים גם לאנשים ששותים פחות, או לא שותים בכלל, אבל עדיין רוצים להחזיק כוס יין ביד ולהיות חלק מהחוויה.

כמעט תשע שנים מאוחר יותר. אחרי שיצא לי לפגוש את גרין פה ושם, ותמיד לטעום אצלו, על הדרך, דברים מסקרנים ושונים, נפגשנו שוב.

מכיוון שיקב Pasek סגר את שעריו, גרין מצא את עצמו בנקודת התחלה. הוא יכול היה לחפש במהירות יקב אחר, כזה שייתן לו פחות או יותר את אותה סחורה ויאפשר לו להמשיך מאותה נקודה.

במקום זה הוא החליט לעשות את מה שתמיד אומרים בריטריטים: "אל תמהר לחפש תחליף למה שאיבדת" קח את הזמן.

כמעט שנה הוא חיפש, טעם עשרות יינות, פסל לא מעט מהם וניסה להבין מה הוא באמת מחפש. לא רק יין שיהיה טעים, אלא משהו שהוא יוכל לעמוד מאחוריו גם בעוד כמה שנים.

החיפוש הוביל אותו לפלורידה, אל Florida Orange Groves Winery, יקב משפחתי שמייצר יינות פרי כבר שלושה דורות.

הוא פגש את המשפחה שעומדת מאחורי היקב, טעם את היינות והחליט שזה הפרק הבא של Green & Co החברה בבעלותו.

יינות פרי הם סוג של אורח לא צפוי בעולם היין. כשאומרים "יין פרי", האסוציאציה הראשונה, שלי לפחות היא של משהו מתוק. מאוד מתוק. טעם שאוהבים מאוד או שממש לא אוהבים.

אולם היינות האלה שונים ממה שאתם חושבים שאתם מכירים בז'אנר, הפרי נמצא כאן, ואי אפשר לפספס אותו, אבל הוא לא משתלט. יש חומציות, יש רעננות ויש איזון.

המתיקות היא חלק מהיין, לא כל היין וזה הבדל משמעותי, במיוחד למי שנכווה בעבר מיינות פרי שהרגישו כמו קינוח נוזלי יותר מאשר כמו יין.

אולי זו גם אחת הסיבות שגרין בחר שוב בקטגוריה הזו. הוא ידע שיש לה קהל בישראל.

הסיפור הזה מתרחש בתקופה שבה לישראלים לא קל לפתוח דלתות בעולם, ובכל זאת, בפלורידה, גרין מצא משפחה שהייתה מוכנה להיפגש, לטעום, לדבר ולהיכנס לשותפות עסקית עם ישראלי.

השבוע, אחרי כמעט שנה של חיפוש, הקולקציה החדשה מגיעה לישראל: תשעה יינות פרי בייבוא בלעדי. היינות מיוצרים בתסיסה טבעית ארוכה ביקב המשפחתי, ולאחר תהליך התאמה לשוק הישראלי הם יוצאים לדרך.

"יינות פרי" הוא שם קצת מטעה. לא מדובר ביין ענבים שאליו הוסיפו טעם של מנגו, תפוז או אוכמניות, אלא ביין שחומר הגלם שלו הוא פרי. ביקב עובדים עם הדרים, פירות טרופיים, פירות יער ועוד ומייצרים מהם יין.

זה גם המקום שבו נשבר הדימוי האוטומטי של יין פרי כמשהו מתוק מאוד. אני מודה שגם אני הגעתי עם החשש הזה, אבל מסתבר שיש כאן מנעד שלם: מתוק, חצי יבש ויבש, כשהפרי הוא לא תחליף לאיזון אלא הבסיס שלו.

חלק מהיינות אפילו יושבים על חומציות ורעננות שמזכירות יותר את האופן שבו אנחנו חושבים על יין ענבים, רק עם ארגז כלים אחר לגמרי.

בקולקציה החדשה יש תשעה יינות. כאלה שמבוססים על פירות שאנחנו מכירים היטב וכאלה שקצת פחות צפוי למצוא בכוס יין. זה יכול להיות תפוז, מנגו, אוכמניות או ליים, אבל הרעיון הוא לא לייצר מיץ פירות עם אלכוהול, אלא לקחת את האופי של הפרי ולעשות ממנו יין.

אם גם לכם כמוני יש בני משפחה שהם פודיז אבל לא ממש שותים, ומעדיפים משהו נוסף על השולחן לצד יינות ענבים, במהלך השבועות הקרובים אפשר יהיה לפגוש את גרין ולטעום בכמה אירועי יין ברחבי הארץ.

20 באוגוסט: אירוע גבינות ויין של מן האדמה בכפר סבא,
2-3 בספטמבר: פסטיבל היין במתחם הקטר בבאר שבע.
3 בספטמבר: פסטיבל היין בזיכרון יעקב; פסטיבל היין באקווריום ישראל בגן החיות התנ"כי בירושלים.

למי שמעדיף טעימה פחות המונית, החל מהשבוע הבא ייפתחו בקבוקים לטעימה ב-"גבינות המשק", רחוב יוסי שריד 6 בהרצליה, ו-'בבאשר' רחובות, קניון עופר רחובות.