לשוקולד בר של מקס ברנר בהרצליה קפצתי כחודש וחצי לאחר פתיחתו. המקום מרשים בעיצובו, יש מקום לשבת בחוץ, אך החלל הפנימי נראה מזמין יותר. הוא בנוי כחצי עיגול, כשבכניסה עומדים שני מכלי שוקולד ענקיים בתוכם מתערבב לו שוקולד במצב נוזלי - באחד שוקולד חלב ובשני לבן. כל מי שחלם בילדותו לבקר במפעל שוקולד וטרם יצא לו, יוכל לחוות כאן את החוויה בקטן.
בחלקו השמאלי של החלל ממוקמת חנות לממכר מוצרים של מקס ברנר. מוכרת נדיבה וחייכנית מציעה טעימות אבל רוב האנשים מגיעים הנה לאחר שכבר סיימו לאכול במקום והתשובה של רובם היא: "אני לא מסוגל יותר לאכול שוקולד".
התפריט, מעין ספר נאה ומפואר, פותח בסיפור חייו של השוקולטייר ברנר, שבכלל רצה להיות סופר: "כזה שקם באמצע הצהריים, יושב בבתי קפה, כותב עד הבוקר ומקדיש ספר לאהובה בלתי אפשרית" אבל איכשהו מצא את עצמו עושה שוקולד.
המקום מציע משקאות שוקולד בטעמים שונים, שייקים, משקאות עם תוספת אלכוהול וגם מאפים, קינוחים, סלטים, קרפים, סנדוויצ'ים, טאפאסים וארוחות בוקר.
אני וחברתי בחרנו להתחיל בקרפ פרג עם חזה אווז, פרמזן ורוקט (28 שקל), ובקרפצ'יו בקר עם פרי מתוק (כל יום משתנה) הפעם הוא הוגש עם אגס אפוי (18 שקל). הקרפ היה יצירתי ומעניין, אך טעמיו המרובים לא התחברו היטב. סלט החסה שהוגש לצידו הגיע ברוטב מתקתק ואגוזים קלויים והיה טעים. הקרפצ'יו היה קטן וסתמי, לא תובל כהלכה והאגס האפוי הונח עליו כגימיק לא מוצלח.
אחרי פרק האוכל הלא כל כך מוצלח עברנו לדבר האמיתי והזמנו משקאות שוקולד. אני בחרתי ב"סקאו" (SUCKAO שזה קיצור של KAKAO TO SUCK), וקיבלתי משקה + הפעלה - מתקן בצורת ביצה, שמתחתיו מדליקים נר, ולמעלה יש מקום לשים פתיתי שוקולד עם חלב קר, המגיע בקנקן קטן. כשהפתיתים נמסים שואבים את הנוזל הסמיך הישר לתוך הפה בעזרת כפית-קשית ממתכת. אין מה לומר, היה טעים, וגם בטקס ההכנה היה משהו נעים. חברתי הזמינה שוקולטת חלב, המוגשת ב"כוס חיבוק" כוס ללא ידיות הנראית כמו טיפה, שאין ברירה אלא לחבק אותה, ונהנתה מכל שלוק. לקינוח החלטנו להיות מקוריות ומאותגרות מבחינה קלורית, והעזנו להזמין פרוסות לחם אגוזים עבה עם ממרח שוקולד אגוזים. אם כבר לחזור לילדות אז עד הסוף. היה מעולה.
השירות, לצערי, היה מבולבל, לחוץ וקצת איטי. מהרגע בו התיישבנו חלפו מספר דקות ואף אחד לא ניגש אלינו, את התפריט נאלצנו לבקש בעצמנו. פעם אחת הביאו לנו מנה בטעות, ופעם אחרת הביאו לנו חשבון מבלי שביקשנו. כששאלנו שאלות פשוטות כמו "של מי הלחם שלכם", התקשנו לקבל תשובה, שניתנה בסופו של דבר על ידי אחראית המשמרת (מ"לחם לחם", אם סקרנתי אתכם).
המקום עצמו נעים לישיבה והוא בבחינת תחנת חובה לכל מי שקורא לעצמו חובב שוקולד. מומלץ לא להגיע רעבים ולא לבנות על ארוחה מלאה, אבל אם סיימתם לאכול באחת מהמסעדות בהרצליה, זה המקום לסיים בו את הארוחה עם טעם מתוק, בייחוד אם בחוץ חורפי וסגרירי. יש לקוות שהשירות ישתפר ויתמקצע.
"שוקולד בר מקס ברנר", המנופים 8 הרצליה, טל': 09-9725678, פתוח: כל יום 09:00-02:00.
שוקולד בר מקס ברנר
דורית נחמיה
27.11.2003 / 16:20