פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בקבוקים מן השמים

      החורף קופץ לביקור השנתי והקצרצר שלו ומביא עמו ממטרים כבדים של מותגי אלכוהול חדשים. גיא גיסר מדווח מי עשה עלייה, מי שווה ומי פחות

      בונהאוון 12 ( 12Bunnahabhain)

      אחרי שנים של תפילות זה הגיע - הבונהאוון בישראל. זהו וויסקי מאלט המגיע הישר מהאי הסקוטי Islay, הידוע במאלטים המעושנים והכבדים המיוצרים בו, כגון לגבולין, לפרואיג, ארדבג ועוד. לעומת אחיו מהאי הדרומי, הבונהאוון - "פיו של הנהר" בגאלית הוא קליל ופירותי, עם רמזים קלילים של עישון וכבול. המאלט הדומה לו ביותר הוא הברוכלאדיך (מתי כבר יגיע לארץ?), והוא בהחלט מתאים לכל מי שמעוניין להתרגל למאלטים כבדים אך חושש לחייו. 380 ש"ח

      לדייג NAS (Ledaig NAS)

      עוד מאלט שעושה עלייה הוא הלדייג. מאלט לא כל כך מוכר, ויחד עם זאת מצוין. המזקקה, הנמצאת באי Mull צפונית ל Islay, מוציאה לעולם מאלט מעושן יותר מהבונהאוון בשילוב מתקתקות האופיינית יותר למאלטים מההיילנדס. ה-NAS הם ראשי תיבות של "Non Age Statement", דהיינו מאלט צעיר - בסביבות 8 שנות יישון. התוצאה נהדרת. מאלט לא כבד מדי, לא קליל מדי, מקום טוב באמצע ובעל פוטנציאל להיות להיט בברים עקב המחיר הזול במיוחד - 215 ש"ח!

      סליטוס (Salitos)

      גבירותיי ורבותיי - מהפך! בירה חדשה על המדפים, והפעם לא מדובר בעוד בירה "רגילה", אלא בסליטוס - בירה גרמנית מתובלת בטקילה וליים. כששמעתי על זה עלתה בי תחושת הקבס, ואני מודה שזכרונות עגומים מה"דספרדוס", הבירה עם טקילה האחרונה (והרעה) שהיתה בארץ, הציפו את קיבתי. והנה, פתחתי בקבוק, לקחתי שלוק - טעים! 5.9% אלכוהול, הטעם קליל מאוד- מזכיר קורונה (במובן הטוב של המילה)- הטקילה נותנת מין טוויסט מעניין, והליים מוסיף רעננות חמצמצה לטעם. לא בירה לשוחרי הסטאוט, אך בהחלט מתאימה לישיבה לא מחייבת מול המחשב או סתם למי שבירה "רגילה" מרירה לו מדי. המחיר- 12 ש"ח לבקבוק - יקר מדי לטעמי, אולי כדאי להשתמש בטקילה זולה יותר?

      ליצ'או (Litchao)

      הליצ'או הוא ליקר ליצ'י צרפתי, מבית הליקרים הצרפתי הענק "מארי בריזאר". גם אליו, בדומה לסליטוס, באתי בגישה סקפטית משהו, אך החלטתי להפסיק להיות פלוץ ולתת צ'אנס. אז נתתי, זה לא עזר במיוחד.
      שני דברים הפריעו לי, הראשון הוא הטעם. אין ספק, שהליצ'או הוא ליקר איכותי, מורכב מתמציות טבעיות בלבד, בסיס אלכוהול איכותי, ללא חומרים סינטטים, 20% אלכוהול ועוד, ועדיין, הוא פשוט מתוק בצורה מחרידה. מזכיר מאוד את הפיג'לינג במובן ששני שלוקים גורמים לחיפושים אחר מקור מים אחר, העיקר לשתות משהו שיעביר את הדביקות מהפה.
      אולי עם קרח, או בקוקטיילים צבעוניים יהיה הגיוני לשתות ממנו. נקי? רק אם יש לכם פטיש למרפאות שיניים.
      הדבר השני שהפריע הוא המחיר. 130 ש"ח הוא מחיר סביר לוויסקי בלנדד טוב, לא לליקר ליצ'י, טוב ככל שיהיה.