כוסית מטורפת וגם הסקס מעולה

איתי להט פגש בצ’ימיצ’נגה’ את אחת המנות היפות בחייו שהתפוצצה לו בפה בעונג מעלף והביאה חברות. אחרי שהחושים באטרף קל יותר להדחיק את עיצוב המקום המזדקן

איתי להט
11/12/2006

כמעט עשור חלף מאז זעזע השף-מסעדן אבי קונפורטי את עולם האוכל הישראלי ופתח את מסעדת 'צ'ימצ'נגה' בקול תרועה רמה. ולמרות שקונפורטי כבר לא צריך להציג קבלות על הצלחה, 'צ'ימיצ'נגה' רק מחזקת את הקונצנזוס סביב האיש. אחרי הכול, עשור של הגשת אוכל בשוק הישראלי, הוא לא דבר שהרבה מסעדות זוכות לו. כשמסעדה שלך מחזיקה תקופה כזו, אתה יודע כבר שאף אחד לא יתווכח עם ההצלחה הזאת.

אבל לעשור של פעילות יש מחיר משלו. מחיר הזקנה, במיוחד כשמדובר במסעדות לוהטות, מעוצבות וטרנדיות כשל קונפורטי. במקרה של 'צ'ימיצ'נגה' היא זועקת "הצילו, שמישהו יעצב אותי מחדש". זה לא שהמסעדה מוזנחת והקירות מתקלפים, אלא שבאמת מתקבלת שם התחושה שמאז שנות ה-90 הזמן עצר מלכת. המקום מתחיל להיראות שם כמו מסעדה מקסיקנית אותנטית בטיחואנה. מהבחינה הזאת, יכול להיות שקונפורטי ושותפיו, דווקא השיגו היטב את המטרה.

אבל כשמגיעים לעיצוב המנות, נזכרים בגאונות של קונפורטי. כך, כחלק מתפריט החורף של 'צ'ימיצ'נגה', שרענן מעט את השורות, מוגשת בראשונות מנה שהיא קומפוזיציה מושלמת של צבע - מנת סביצ'ה לוקוס (58 ש"ח), מנה מהיפות שראיתי בחיי.

מדובר ב- 4 פרוסות דקות וכמעט שקופות של סביצ'ה לוקוס חי צרוב ביוז'ו (לימון יפני) עם סלסת עגבניות, דבש וצ'לי צ'יפוטלה סגלגל. המנה מוגשת בצלחת מאורכת, דמוית גג פגודה ועליה מפוזרים בדיוק מופתי עלי מנטה ונבטוטים. הקומפוזיציה הזאת - פשוט מהממת. זה נראה יותר כמו השפרצות עדינות וסוריאליסטיות של צבעי מים על רקע לבן, מאשר אוכל שמוגש לסועד. התמוגגתי כשטעם המנה לא נפל מאופן הגשתה.

עוד בוואלה!

בעקבות ביקוש גובר לטיפול יעיל בכאב: בי-קיור לייזר במבצע מיוחד

מוגש מטעם בי קיור לייזר

הבעיה עם המנה הזו, שהיא כמעט מאפילה על המנות האחרות, שלא לומר גונבת מהן את ההצגה. למשל, מנת סלט האספרגוס הטעימה (47 ש"ח), שמוגשת עם עלים אורגניים בויניגרט חרדל חום ופקאנים, נראית ממש מבוישת לצד הסביצ'ה. אפילו העיקריות שגם הן מהממות במיוחד בפרזנטציה ובטעם, מחווירות בהשוואה לרושם שהשאירו עלי הלוקוס הדקיקים.

אם יש מנה שמעמידה לסביצ'ה תחרות, היא ללא ספק עוד אחת מהתפריט החדש, שגם מציגה איזון מהמם בין פרזנטציה לטעם. אחרי התלבטות קשה, נדמה לי שמנת הפילה הלבן (93 ש"ח) שמוגשת כעיקרית, אף מתעלה עליה מבחינת מרקמים וטעמים.

הפילה המפתיע הזה, מושרה בתערובת של רום ואניס למשך שבועיים ומוגש על פירה שעועית שחורה. מסביב לו אגמון של רוטב צ'ילי בצהוב אפרוח מהמם בו מדשדשים גרעיני תירס חרוכים. הבשר מוגש גם הוא על צלחת פגודה ומזדקרים ממנו מיני תבלינים. המלצר הסביר לנו שחייבים לקחת מהמנה "ביס מאוזן", אחד כזה שיש בו את כל המרכיבים. כשצייתנו, ברגע הראשון החיך עצר לחשוב לכמה שניות, לפני שהחליט לאיזה כיוון של טעם לפנות. ואז הגיעו כמה גלים מהממים של טעם ששטפו את הלשון כאילו הייתה רצועת חוף במפרץ באהה מקסיקו.
ארוחה כזאת היא ללא שום עוררין תענוג אמיתי שפונה לכל החושים, רק שמישהו בבקשה יעדכן את הלוק של המקום.

________________________________________________________________
צ'מיצ'נגה, קרמניצקי 6, ת"א, טל': 03-5613232

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully