אין כסף? אין בעיה

    טוב לדעת שאם אתם יזמים צעירים שרוצים להקים עסק בתחום האוכל ובידכם רעיון טוב וכישרון יש מי שיסייע בבעיית המזומנים. תכירו את קרן 'שמש' שמספקת גם ייעוץ עסקי

    איתי להט

    לשרון אפלר יניב היה חלום קטן ומתוק – מפעל שוקולד משלה. אפלר (28),שלמדה בצרפת את רזי השוקולד, החליטה עם חזרתה לארץ להקים עסק עצמאי. ההתחלה הייתה צנועה – היא עבדה ממטבחה הפרטי ומכרה בעיקר בירידים בקניונים, אך עם הזמן התקבלו הזמנות גדולות ונוצר אצלה הצורך לגדול. הבעיה הייתה שכמו אצל יזמים רבים אחרים, גם לאפלר חסר ההון ההתחלתי בכדי להקים קו ייצור קטן ולהרחיב את העסק.

    מי שעזר לה לצלוח את המשוכה הזאת, הייתה קרן 'שמש', שהוקמה בינואר 2006, על ידי קרן אדמונד ג' ספרא וקרן סאקט"א - רש"י, הפועלות מזה שנים לקידום מטרות הומניטאריות, חברתיות, חינוכיות ותרבותיות. קרן 'שמש' באה לעודד יזמים צעירים ומוכשרים להקים עסקים עצמאיים, והיא מתמקדת גם בתחום האוכל. היא פונה לבני 20 עד 33, בעלי רעיונות ויוזמות עסקיות, המעוניינים בסיוע לצרכי בניית עסק חדש, כמו במקרה של אפלר.

    "בשבילי ההלוואה והייעוץ שקיבלתי, היו יקרים מפז", מספרת אפלר. "אני ממליצה בחום לעסקים קטנים בראשית דרכם להשתמש בייעוץ העסקי שניתן ע"י קרן 'שמש'. את ההלוואה שקיבלתי השקעתי בהגדלת המלאי ובפעולות שיווק. העסקתי איש מכירות שטח ויחד הוספנו 60 חנויות למעגל הלקוחות. קניתי חומרי גלם, גייסתי אנשים נוספים לקו הייצור והמינוף עבד: כחודש לאחר שההלוואה נכנסה גדל המחזור העסקי והשתווה כמעט לסכום ההלוואה. לא יכולתי לעשות את הדברים האלה בלי עזרתה של הקרן. הלוואי שיהיו עוד יוזמות ברוכות כאלו".

    כיום מייצר העסק של אפלר שוקולד מריר בשלושה ליינים והוא כולל 20 מוצרים. אפלר מעסיקה כיום ארבעה עובדים ומוצריה נמכרים ב- 80 חנויות ברחבי הארץ.

    עוד בוואלה! NEWS

    מתכוננים ללמידה מהבית - כך תקנו לילד מחשב בהכי זול שיש

    בשיתוף וואלה!שופס
    לכתבה המלאה

    19 עסקי מזון חדשים בשנה

    "הקרן אינה ייעודית לתחום האוכל, אלא פונה לכלל בעלי היוזמות העסקיות", מסביר ראל גודמן מנכ"ל הקרן. "זה נכון שמבין הבקשות הרבות שהוגשו לקרן בולט במיוחד תחום המזון. נדמה לי שניתן לתלות זאת בתחומי ההתעניינות של היזמים וכן בפוטנציאל של מקומות אלו להצליח".

    ואכן השנה חילקה הקרן סיוע בהיקף 5.5 מיליון שקלים, שליש מהסכום אושר עבור עסקים בתחום המזון. מתוך 19 עסקים חדשים בתחום רק עסק אחד בתל-אביב ו- 18 מחוץ לה. אבל התהליך לא כזה פשוט - מתחילת התוכנית פנו לקרן 'שמש' כ- 3000 פונים, כיום נמצאים רק 400 מהם בשלבים שונים בתהליך.

    בממוצע, קצב ההלוואות של הקרן עומד על 15 הלוואות לחודש. "הקרן אינה מגדירה עצמה כפונה אל יזמים צעירים נטולי יכולת, אלא ליזמים צעירים באשר הם, אשר לרוב מפאת גילם או חוסר ניסיונם הניהולי נתקלים בקשיים בהשגת אשראי והלוואות החיוניים לפתיחת עסק ולעמידותו", מסביר גודמן את מדיניות ההלוואות בקרן. "אני מתרגש באופן אישי מעבודה עם יזמים צעירים בתחום האוכל. מדובר בחבר'ה צעירים עם מוטיבציה מאוד גדולה להצליח ולהגשים חלום. מכיוון שקשה להם להשיג אשראי, הרי שתחושת הסיפוק גדולה פי כמה".

    מספקים גם ייעוץ עסקי

    הסיפוק הזה שגודמן מדבר עליו, הוא מדבק, בעיקר בקרב היזמים הצעירים שקיבלו עזרה מהקרן. במקרה של אוריה טל למשל, מדובר בסיפוק שבהגשמה של מסורת משפחתית.
    טל (30) נולד בערד, בילדותו חזרו הוריו בתשובה ועברו לגור בקרית שאול ואח"כ בגוש עציון. הוא חזר בשאלה התגייס לצבא ושירת בקרבי. כשהשתחרר פתח מסעדה בשם "גוונא" ("גוונים" בארמית), שנולדה בקרוון עץ פשוט על אדמות משואות יצחק הישנה, סמוך לכפר עציון.

    הוריו של אוריה פתחו בשנות ה-70 בית תה, אך סגרו אתו לאחר שחזרו בתשובה. לאחר מכן עשה אחיו הגדול ניסיון נוסף לפתוח את בית התה, אך כשל. ב-2003 פתח אוריה מחדש את בית התה, הלקוחות התרבו והוא רצה להרחיב את העסק.
    מכיוון שנזקק למקום גדול יותר, פנה אל קרן 'שמש' שעזרה לו להגיע למסגרת ניהול נכונה על ידי הכוונה עסקית.

    לפני כמעט שנה נפתחה "גוונא" המחודשת ובמבנה, שיכול להכיל כ-80 איש, הושקעו 250,000 ¤. שיתוף הפעולה עם היועץ העסקי שהצמידה אליו קרןשמש', הוביל את טל לשכירת השף אורן ששון-לוי, שבנה את התפריט. היום מתקיימות במסעדה הופעות ג'ז ובלוז, המכוונות לקהל הדתי והחילוני שפוקד את המקום.

    לא משקיעים על עיוור

    "אנחנו מקבלים המון פרגון לקרן מצד היזמים ואנשים אחרים ששומעים על העשייה שלה", אומר גודמן כשהוא מספר על תגובות היזמים הצעירים. "מצד שני, אחת השאלות שחוזרות ונשאלות היא "מה יוצא לקרן?", ומה היא "מרוויחה". לציבור קשה להכיר בכך שמישהו מוכן להשקיע כ"כ הרבה משאבים מתוך כוונות טהורות".
    למרות זאת, בקרן 'שמש' לא משקיעים "על עיוור", במיוחד לא כשמדובר בעסקי אוכל בהם רמת הסיכון גבוהה.

    "כל העסקים בהם מטפלת הקרן מוגדרים כעסקים ברמת סיכון גבוהה, בגלל הפרופיל של היזם, שהוא בדרך כלל צעיר או צעירה חסרי ניסיון", מסביר גודמן את מדיניות התמודדות הקרן עם סיכונים. "הדרך שלנו להתמודד עם רמת הסיכון הגבוהה היא בחינה מדוקדקת של המיזם, בדיקת ההיתכנות העסקית, מעורבות בהכשרה היזם, לרבות בניית תכנית עסקית, ובנוסף ליווי מקצועי צמוד לתקופה של עד שנתיים. כך אנו מגדילים את סיכויי ההישרדות של העסקים השונים ומשפרים את הסטטיסטיקה של השוק".
    עם 19 עסקי אוכל חדשים בשנה, כנראה שהמדיניות הזו של הקרן, היא הצלחה שלא ניתן להתעלם ממנה.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully