כפי שבוודאי הבנתם בעבר, את הניסיון הקולינרי שלנו צברנו במרחבים צרובי השמש, בחברתם של פלפלים חריפים ורסק העגבניות של הדרום. גדלנו על ברכיו של "ששון שווארמה/ פלאפל/ סביח/ חביתת ירק לשים חריף אבא'לה?". גם את הצעדים הראשונים בתחום האלכוהולי עשינו אצלו.
זה התחיל כמובן בבירה תוצרת הארץ, נשר לעממיים, גולדסטאר למחוספסים ומכבי לאנשי העולם הגדול. מתישהו בסוף שנות השבעים או תחילת השמונים, בסמוך לבואו של רוד סטיוארט לארץ, הכניס ששון לתפריט הבר גם שנדי. לא חלילה מוכן בפחית. זה היה להומואים. ששון היה מביא סבן-אפ מרמאללה ומערבב לנו אורגינל. לרציניים יותר היה שבע שבע שבע, לכרישים ערק עם מלפפונים ירוקים חתוכים, לאורחים רציניים כמו ראש המועצה היה שטוק שמונים וארבע (שתה אותו לאט), וכשששון רצה לפנק הוא היה מוציא ליקר בננות, למביני עניין. אלה הם היסודות שעליהם עומדת ההבנה האלכוהולית שלנו.
לא פלא שכשהגענו ל'מילי'ס', הרגשנו שיש כאן מה ללמוד. המקום הוא קוקטייל לאונג' בר, כלומר מגיש תפריט מזון מצומצם, עם בר עשיר, ששם דגש מיוחד על קוקטיילים אורגינליים ומשוכללים. חשוב להדגיש שבגלל שאנחנו מכירים את עמנו ויודעים שרובנו לא יוצאים לפאב (או לקוקטייל לאונג') ומרביצים עשרה דרינקים, אלא הולכים על דרינק אחד ומתרכזים בלטחון, עשינו בדיקה גם לתפריט האוכל.
הקוקטייל הראשון שבדקנו נבחר בגלל שמו. אל תדאגו, זה לא היה אחד מהשמות האקספרסיביים של האייטיז (סקס על החוף, סקס בעמידה, סקס בחצר ודומיהם) קוראים לו passionate jew "יהודי מלא תשוקה": קמפרי וג'ין, מיץ פסיפלורה ואשכוליות, יצרו קוקטייל אדמדם ובעיקר בעל ארומה מרירה. בדקנו גם "ונילה באבלי": וודקה וניל, עם גלזורה של סוכר חום על שפתי הכוס (כוס בניקוד הנכון) ושמפניה שנמזגת ברוב טקס, אחרי שהכוס כבר מגיעה לשולחן.
שלא תחשבו שעצרנו שם. חיפשנו דברים שאנחנו יכולים להבין ומצאנו מוחיטו תפוחים. בדרך כלל מוחיטו עשוי פירות הדר ונענע, אבל אפילו אנחנו הבנו את הפראפרזה: קצת שנאפס תפוחים, רום לבן, מידורי וקוביות תפוחים ויש לכם מוחיטו חדש מהניילון.
אם לילדים היה מותר לשתות אלכוהול, אז "בלק פורסט" היה יכול להיות קוקטייל בשבילם. ליקר שוקולד, פירות יער ששוחים בתוכו ומעל הכול שכבה בעובי סנטימטר של שמנת. אם אתם בענייני הנדסת המרחב, כדאי לקחת בחשבון שמדובר בכוס של מרטיני, כך שמדובר בהרבה שמנת. מה נאמר, לא רע, אבל אפילו בשבילנו זה היה קצת שמן מדי, כמו שיפוד שומן כבש, להבדיל.
התפריט מחולק לארבעה חלקים שנקראים קל, בינוני, כבד ומתוק: בתחום הקל בדקנו שרימפס לואיזיאנה פיסות שרימפס ברוטב פיקנטי על חסה וגוואקמולה. מין שרימפ קוקטייל קלאסי, עם זווית. היה מפתיע. גם הרוטב הפיקנטי שלא לקח את השרימפס יותר מדי ברצינות, וגם גוואקמולה שהתייחס יפה לאבוקדו. נרשמה הצלחה.
סופלה הפטריות העשיר היה מלא בפטריות ועשיר בטעמים, אבל עלה החשד שהוא הוכן מראש והמתין במקרר. היינו מצפים שלפחות יחממו אותו כמו שצריך לפני ההגשה. אין דבר יותר מבאס מלקבל סופלה מהביל ולגלות שהבפנוכו קר. בררררר.
שיפודי פילה בקר היו טובים, מאלה שאין מה להגיד עליהם חוץ מאשר שככה צריכים שיפודי פילה בקר להיות.
בתחום הבינוני בדקנו קלאב סנדוויץ' מילי קטן - יותר קטן מסנדוויץ' יותר גדול מסנדוויצ'ון. בפנים - פרוסות דקות של לחם לבן בסגנון אמריקאי ובאמצע כל טוב: רוסטביף, חזה עוף, עגבניות קלויות, ביצה קשה ועוד כהנה וכהנה. יופי יופי.
לחלק המכונה "כבד" כבר לא עמד לנו כוחנו. כמה דרינקים ומזון בנאדם יכול להעמיס בשביל הפרנסה? וגם צריך לשמור מקום לקינוחים. מה נגיד? טוב ששמרנו מקום לקינוחים.
הטארטלטים היו שלוש תחתיות פריכות עם שלושה קרמים שונים בפנים: קרם לימון, קרם פסיפלורה ועוד קרם אחד שלא מוצאים עד היום. כל אחד יותר עשיר וטעים מהשני. פלטת השוקולד הייתה גדושה בשוקולד לכל צורותיו: מוס, בראוניס עשירים, טראפלס, עיטורי שוקולד. אנשים שאוהבים שוקולד ויודעים לזהות שוקולד טוב - לא נגזים אם נאמר ששווה להם להגיע רק בשביל הקינוח הזה.
לסיכום: תמצאו נהג תורן, ותבדקו את האופציה.
'מילי'ס' בר, פאב, קוקטייל לאונג'. רח' ראול ולנברג 24 (מגדלי זיו), תל אביב. טלפון: 03-6476159. פתוח: ש', 20:00-עד הלקוח האחרון, א'-ה', 20:00-עד הלקוח האחרון, ו', 21:00-עד הלקוח האחרון