פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תורת היחסות

      תפיסות אורגניות אינן מסתיימות רק בדישון והדברה, לפעמים מדובר גם ברעיונות נשגבים על זמן ומרחב

      בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייתם של המזונות האורגניים ולחלחול התפיסה, בקרב כמה מגזרים, כי אוכל אורגני, הוא העתיד הבריא שלנו. המקום בו לאוכל אורגני יש את ההשפעה הרבה ביותר הוא במחלקת הפירות והירקות – משפחת מזון החביבה כמעט על כל בני האנוש והיא מרכיב מהותי בתזונה היומית של כולנו. למרבה הצער, פירות וירקות הם גם אלה שסופגים כמויות אדירות של ריסוסים ומעבירים אלינו את הרעלים שהם סופגים. פירות וירקות עם נקבוביות כמו תותים, הם אלה המסכנים אותנו אף יותר, בשל הצטברות רעלים בשקערוריות שבהם. אגב, שום שטיפה שבעולם לא תוציא את הרעלים מהם, גם לא עם חומר ניקוי אורגני.

      אחרי ששכנעו אותנו לאכול אורגני, באים המהדרים ומוסיפים נדבך, שלטענתם חשיבותו עצומה: עונתיות ומקומיות. מדובר בהבנה שעומדת מאחורי תזונה בריאה – לא רק שהיא צריכה להיות נטולת רעלים, אלא גם מתאימה באופן עונתי לגוף ולתוצרת המקומית, על פי הכלל: אדם הוא מה שהוא אוכל.

      ארבעת העונות

      "אוכל עונתי חשוב מאוד מבחינה בריאותית", פוסקת הילה אפללו נטורופתית מוסמכת ומנהלת אתר "חיים אורגניים". " ירקות שגדלים בעונתם הם הרבה יותר טעימים, בריאים והחקלאי צריך להשקיע פחות מאמצים בכדי לגדל אותם. יש הרבה אנשים שמפתחים אי סבילות למזונות מסוימים בגלל חשיפה גבוהה אליהם במשך כל השנה. אנחנו חיים בחברת שפע שמגישה לנו ירקות ופירות מחוץ לעונה, במקרה של עגבניות למשל, יש לא מעט אנשים שמפתחים רגישות לעגבניות בעקבות צריכה מופרזת. תסתכלו שנייה על העגבניות שיש עכשיו באמצע החורף ברשתות השיווק ובשוק – הן נראות מזעזע ולא טעימות. צריך פשוט לוותר עליהן בתקופה הזאת של השנה או לצרוך אותן במתינות. אני יודעת שמה שאני מציעה הוא בלתי נתפס עבור הרבה ישראלים, אבל אפשר לוותר בחורף על העגבניות בסלט".

      עניין של גיאוגרפיה

      גם מקומה של המקומיות לא נפקד מרשימת "לאכול בריא", על פי אפללו: "מאכלים מקומיים הם לא רק עניין של מסורת שהתפתחה סתם כך. בחלק גדול מהמקרים הם מייצגים את חומרי הגלם שעומדים לרשות המקומיים, הם עושים שימוש בחומרים עונתיים שמתאימים לאקלים ולאופיו של האזור. כשמסתכלים על גידולים מקומיים, עולה תפיסת אוכל שהיא הוליסטית יותר, שמבחינה אנרגטית ותזונתית היא מתאימה לנו הרבה יותר".

      "במקביל, גם אי אפשר להתעלם מקיבוץ הגלויות שיש לנו כאן", ממשיכה אפללו, "נכון שמקומיות של עולי תימן היא לא אותה מקומיות של העלייה הרוסית. ייקח לנו כמה דורות עד שנסתגל לסביבה וניצור או ניזכר, במטבח ארץ ישראלי טיפוסי".

      דני קמחי, מגדל ומשווק ירקות אורגניים, בעל חברת סלט אורגני, רואה את חשיבות המקומיות מזווית יותר מדעית. "הסיבה שבגללה חשוב לאכול ירקות מקומיים היא פשוטה", אומר קמחי. "הירקות והפירות המקומיים חיים באותם שטחים שבהם גם אנו חיים ומתמודדים עם אותם תנאים שאנחנו מתמודדים איתם. ברמה המיקרוסקופית זה אומר שאותם חיידקים שאיתם אנחנו מתמודדים, גם הירקות שלנו מתמודדים איתם. ירק שבא ממרחק של 400 ק"מ לא ייתן לך את הערך המוסף הזה".

      קמחי ואפללו נמצאים נכון להיום במיעוט. החקלאות המודרנית מגדלת כיום לכל העולם ירקות ופירות ללא הפסקה. את עולם הצרכנות המערבי לא מעניינת עונתיות – הוא רוצה את הירקות שלו כאן ועכשיו, ולא משנה מהיכן הם מגיעים. אגב, אם אתם חושבים שישראל חפה מגלובליזציה בגינת הירק, תחשבו שוב – בפעם הבאה שאתם בשוק תשאלו מהיכן מגיעים למשל צרורות השום ותופתעו לגלות שרובם ככולם הם עוד יבוא מסין.