מבריח המכשפות

השו?‏מר הפשוט (Foeniculum vulgare), הוא צמח רב-שנתי ממשפחת הסוככיים. הוא ניחן בתפרחת דמוי סוכך שפורחת באופן בלתי סדיר מאפריל ועד נובמבר, גדל כמעט בכל סוג קרקע והוא נחשב לצמח ים תיכוני טיפוסי, עם טעם האניס שלו שהשתרש בלא מעט מטבחים מארצות האגן.

לראיה, השומר הנפוץ בעולם נקרא "שומר פלורנטיני (פירנצה), והוא צומח לא רק באיטליה, אלא גם במצרים שהיא מיצואנית השומר מהגדולות לאירופה.

בגלל יכולתו לצמוח בכל קרקע כמעט, התפשט השומר ברחבי העולם בקלות, שולח את פרחיו הדלילים להודו ועד שווייץ. אגב, במחוזות הצפוניים של אירופה, נהגו להשתמש בפקעת השומר הפלורנטיני, אותה אנו אוכלים בירק, כאחד המרכיבים בהכנת משקה האבסינט' – משקה אלכוהולי לו מיוחסות תכונות רפואיות רבות כמו גם פסיכו-אקטיביות. המשקה אגב, אסור כיום להכנה במתכונו המקורי ברוב העולם.

לשומר מיוחסות תכונות מרפא רבות, רובן בשל החומר הפעיל בו שהוא סוג של שמן נדיף בשם טרפנויד אנטול (Terpenoid anethole), שתכונותיו דומות לאלה של האסטרוגן. בכך הוא יעיל במיוחד לשחרור התכווצויות של שרירים חלקים כמו שרירי המעיים והוא אפקטיבי לטיפול בקשיי עיכול, כאבי בטן, שלשולים, קלקולי קיבה ונפיחויות.

חליטה של שומר יעילה ביותר כנגד דלקות ובעיות עיניים ולעיסת הזרעים טובה לטיפול בהבל פה רע. תה מעלי שומר יעיל להפגת צרבת ולהקלה על תסמונת המעי הרגיז. הפקעת עצמה יעילה להקלה על כאבים, להפחתת חום, לקטילת חיידקים ולהגברה של פעילות בכיס המרה. השומר גם שימושי לתינוקות ולאימהות צעירות. ברפואה עממית מיוחסות לכוס תה שומר יכולת של הגברת יצור החלב אצל אמהות מיניקות, ולתינוקות הוא משמש כתרופה יעילה לכאבי בטן מגזים ומרכיב מסייע בעיכול. שימוש בשומר בארומותרפיה, מקל על שיעולים עם כיח, על ברונכיט ואפילו על אסמתיים. למעשה, רוב התרופות המודרניות נגד שיעול עושות בו שימוש.

אזכורים לשימוש בשומר ובזרעי שומר לתבלין, מאכל או מרפא, אנו מוצאים עוד מאז תקופת רומי. ביוון נחשב פירוש שמה של העיר מרתון כ"מקומו של השומר". בכלל לשומר חשיבות רבה במיתולוגיה היוונית, פרומותיאוס השתמש בגבעול שומר בכדי לגנוב אש מין האלים.

השימוש בשומר התגלגל גם לימי הביניים, אי אז הוא שימש נשק רב עוצמה בדחיית מכשפות, אולי בגלל יכולתו לדחות גם מקקים.

במטבח העולמי יש לשומר שימוש עצום. במשך עידנים הוא התפשט מאזור הים התיכון, לאסיה, למזרח הרחוק ולצפון אירופה. בסין למשל השומר הוא מרכיב מרכזי בתערובת חמש התבלינים המפורסמת. גם בהודו, הוא משמש במטבח הבנגאלי בתערובת תבלינים מרכזית בשם פאנץ' פורון, אבל עושים בו שימוש נרחב גם בקשמיר, בסרי לנקה, באיראן ושאר מטבחי אסיה.

סביב הים התיכון, מקור מוצאו, השומר נחשב כתוספת או תבלין מעולה לעופות, בשר, אבל בעיקר דגים ופירות ים. הוא חביב בעיקר על האיטלקים שעושים בו שימוש נרחב בפסטות ובנקניקים. בדרום איטליה אוהבים לתבל מאכלים באבקת שומר, או כפי שהמקומיים מכנים אותה "תבלין המלאכים". מנה נפוצה שכזו היא ריזוטו עגבניות בתיבול אבקת שומר עם תימין. בניחוח השומר האיטלקי, הנה מתכון קל וקצר לחטיף איטלקי מלא שומר.

מצרכים
חומרים ל-6-4 מנות:
2 עגבניות בשלות
1/2 כוס שומר קצוץ דק
1 בצל קטן קצוץ ד'
שמן זית
מלח ופלפל שחור, לפי הטעם
6 פרוסות בגט או ג'בטה
1 שן שום, חתוכה לשניים

אופן ההכנה
1. חולטים את העגבניות לדקות ספורות במים רותחים. קולפים, חוצים, מסירים את הזרעים וקוצצים גס.

2. מערבבים בקערה את העגבניות הקצוצות. השומר והבצל. מתבלים במלח ובפלפל שחור. טועמים ומתקנים תיבול.

3. מורחים את פרוסות הלחם בשמן זית ועליו מורחים את חצי שן השום. עורמים מעל את תערובת העגבניות והשומר. קולים את הפרוסות בגריל למשך מספר דקות. מגישים חם.