כשהשמש מתחילה לבצבץ מבין לעננים בנדיבות, זהו זמנו של כתום התפוז להפציע ולזרוח בשיאו על החורף. ויש כל כך הרבה סיבות טובות לאכול תפוז, אבל הטובה מכולם היא שהוא מתוק במיץ, כתוספת חייכנית לסלט, או כמרכיב מעניק חיים לכמה רטבים יבשים בהחלט.
נהוג לייחס את מקורותיו של התפוז לשנת 2,500 לפני הספירה, אי אז הוא גדל כפרי פרא בדרום מערב סין ובצפון מזרח הודו. בפרי הפרא הזה נהגו המקומיים להשתמש בשל ניחוחו העז, יותר מאשר בשל טעמו המר. מי שהביאו את התפוז לאירופה היו הרומאים, אבל אלה שהפיצו אותם לספרד היו המורים שכבשו חלקים ניכרים מהיבשת במאה השמינית והתשיעית לספירה. זה גם בערך הזמן בו התפתחה הגרסה המתוקה של התפוז שעשתה ב- 1493 את דרכה יחד עם קולומבוס לאמריקה. היום תפוזים הם יבול חשוב במדינות עם אקלים חם. הידועות מכולן הן ספרד, ברזיל, צפון ודרום אפריקה, אוסטרליה וכמובן ישראל.
בספרו "מיצים לבריאות - המדריך השלם למיצי פירות וירקות", כותב סטפן בלאור על נפלאות מיץ התפוזים הסחוט טרי: "מיץ תפוזים טרי עשיר בוויטמינים A, ו- C ומכיל גם כמויות קטנות של וויטמינים כגון B-1 , B-2 , B-6, E , K, ביוטין, חומצה פולית, אינוסיטול, ניאצין, ביופלונואיד ו-11 חומצות אמינו. הוא מכיל מינרלים שונים כמו: סידן, כלורין, זרחן, אשלגן, נחושת, פלואור, ברזל, מגנזיום, מנגן, סיליקון ואבץ".
"מיץ תפוזים, כמו מיץ אשכוליות ומיץ לימון, הוא מנקה רב עוצמה של דרכי העיכול. הוא משפר את החדירות והעמידות של דפנות נימי הדם ומסייע בריפוי שטפי דם תת-עוריים. גם הלב והריאות ייצאו נשכרים משתייה סדירה של מיץ תפוזים. תזונה עשירה במיצי הדרים מסייעת רבות למניעה ולריפוי הצטננויות. אגב, מיצי הדרים משומרים, מרוכזים או קפואים אף פעם אינם מועילים כמו המיץ הטרי".
מתוקים ומרים בעשרה פלחים
אבל יש לו למיץ התפוזים גם תכונה זדונית אחת. "למרות התועלת הבריאותית הרבה, עודף מיצי הדרים מעלה את רמת החומציות בדם ושואב את הסידן מהמערכת. לכן מומלץ לצרוך 3-6 כוסות קטנות בשבוע בלבד. אם שותים כמות גדולה יותר, יש להגביר את הפעילות הגופנית בכדי לנטרל את עודפי החומצה".
אם שלל הסיבות הנקובות מעל לא מספיק לאכול תפוז, הרי כדאי גם לציין שתפוזים מועילים גם לדלקת מפרקים, להפרעות בתפקוד הכבד והריאות, לדלקת ריאות, דלקת חניכיים, אנמיה ובעיות בדם, הצטננות, חום, מחלת לב, לחץ דם גבוה, עיכול לקוי, צפדינה, בעיות עור, הפחתת משקל ועוד ועוד.
התפוז המתוק, כפי שאנו מכירים אותו, צמח כפי הנראה לראשונה בספרד ומאז הוא הפך לזן הנפוץ ביותר, המכיל ברוב המקרים עשרה פלחים. ממנו התפתח אחיו המתוק במיוחד - תפוז ולנסיה - שהוא אחד מהתפוזים המתוקים המשמשים בעיקר לסחיטת מיץ.
גם לנו יש כמובן זן מקומי ששמו יצא לגדולה ברחבי העולם. תפוז השמוטי, לו הוענק הכינוי תפוז ג'אפה (יפו), התגלה כמוטציה בפרדס יפואי במאה ה-19 ומאז הוא מייצג את ישראל בגאווה בניכר.
מינים נוספים ונפוצים של תפוזים הם התפוז הטבורי, שהוא מוטציה שנוצרה בפרדס של תפוזים מתוקים במנזר בברזיל, תפוז הדם שמאופיין בצבע אדום, ומי שנחשד בחלק מהמקרים כאביו של התפוז המודרני- החושחש.
ומה עושים עם כל תפוחי הזהב הללו? הנה שני מתכונים חורפיים.
סלט הדרים חורפי
מאת: שף משה כהן, ביסטרו אנג'לינה
עלי ביבי צעירים
2 יח' בצל ירוק חתוך גס
1 תפוז מקולף
1 אשכולית מקולפת וחתוכה
1 קלמנטינה מקולפת וחתוכה
1 אבוקדו
שקדים קלויים קצוצים
ויניגרט הדרים
מלח ופלפל
הכנת ויניגרט הדרים:
100 מ"ל לימון
100 מ"ל מיץ תפוזים טרי
1 כף חרדל
1 כף דבש
300 מ"ל שמן זית
מלח ופלפל
לערבב הכל היטב בבקבוק או בשייקר.
אופן הגשה:
לערבב יחד את עלי הביבי, הפירות, הבצל והשקדים.
להוסיף ויניגרט לפי הטעם.
לקלף אבוקדו. לחתוך ולפזר מעל. להוסיף עוד שקדים מעל.
מולים דיאבולו
מאת: שף חי דוד, מסעדת תהל
כף חמאה
כפית וחצי שום כתוש
25 מל' פסטיס
חצי כפית צ'ילי גרוס
150 מ"ל שמנת מתוקה
50 מל' מיץ אשכולית אדומה
פילטים מחצי תפוז
1 ק"ג מולים
הכנה:
מחממים במחבת חמאה, שום, מלח וצ'ילי.כשהחמאה נמסה מוסיפים את הפסטיס. מבעירים את המחבת ומיד מוסיפים את השמנת ומכבים את הלהבה.
מוסיפים מיץ אשכוליות + פלח תפוז. כשהרוטב מגיע לרתיחה מוסיפים את המולים. כשהמולים נפתחים מגישים.