פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      השטן מדימונה

      קהילת השחורים העבריים מדימונה אולי אינה מתעסקת בפולחן השטן, אבל את פולחן הסייטן שלהם כדאי שנאמץ כולם

      מצב בריאותם של קהילת השחורים העברים מדימונה, הפך למושא מחקר נחשק עבור חוקרי תזונה ורפואה מרחבי העולם. את הקהילה שכבר מונה 2,500 איש ואישה, מבקר כמעט מידי חודש צוות חוקרים מאזור אחר בעולם. כולם רוצים לפענח את אותה השאלה: מה גורם לקהילה שמתגוררת בעולם המערבי להיות כל-כך יוצאת דופן באופן בריאותי? כיצד יתכן שבמהלך 37 שנות שהייתם בישראל, לא חלה איש מבני הקהילה במחלת לב כלשהי, להזכירכם, גורם התמותה מספר 1 בעולם המערבי.

      הנתונים שנאספו על הקהילה מראים כי אף לא אחד מהם סבל מסתימת עורקים או חווה התקף לב. גם שני המקרים של סרטן ושבץ אחד שאירעו במשך ארבעת העשורים נחשבים חריג סטטיסטי בלתי נתפס במערב.

      הטופו של החיטה

      אז מה הסוד של השחורים העברים? נו אתם מן הסתם יודעים כבר לשנן את זה בעל פה: אורח חיים ותזונה. במחלקת התזונה, מדובר על 2,500 טבעונים. אחד מהעקרונות המנחים של הקהילה הוא הקפדה על תזונה טבעית ובריאה ללא כל מרכיבים מן החי – בשר, דגים, ביצים וחלב. הם מנמקים זאת בציווי הבראשיתי שבטרם המבול, להיזון מן הצומח בלבד, כמו גם בסקר תזונתי עולמי שגילה כי תזונה טבעונית היא הדרך הטובה ביותר להשיג בריאות ואריכות ימים.

      עד היום ידענו על הסויה כחומר הגלם החלבוני הבסיסי והחשוב ביותר במטבח הקהילה, אבל עכשיו עושה את צעדיו הראשונים בשוק הישראלי חומר נוסף המשמש את העיבריים כבר שנים – הסייטן.

      הסייטן (Seitan), כמו הטופו, הוא האלטרנטיבה הצמחית הקרובה ביותר לבשר מבחינת מרקם וטעם, אך הפעם מקורו בחיטה. הוא נוח לעיבוד, מרקמו סיבי בדומה לבשר, והוא סופג טעמים בקלות ולכן הוא אופטימאלי לבישול: מצד אחד ניתן להקנות לו כל טעם, ומצד שני הוא אינו זקוק כמעט לבישול נוסף. הוא שומר על נפחו בתהליך הבישול וסופג רק את טעמי התבשיל.

      את חומר הגלם המזין הזה, מייצרים במפעל "העבריים" בדימונה, בעבודה ידנית, תוך שימוש בקמח מלא אורגאני ובארץ משווקת אותו חברת "טבע דלי".

      אז מה עושים עם זה?

      ועכשיו לערכים: 30 אחוזי חלבון, כ-136 קלוריות למאה גרם, אפס אחוזי שומן, וכ- 800 מ"ג סידן למאה גרם, שזה פי 8 למשל מגבינה לבנה.

      עד היום ניתן היה לטעום סייטן רק ב"טעם החיים", המסעדות הטבעונית של "העבריים" (בן יהודה 60 בת"א, ורחוב מגדל הרכבת 6 בב"ש). כעת, ניתן לרכוש סייטן גולמי בישראל, בבתי טבע או לבקש מהמכולת/סופרמרקט להזמינו. הוא נמכר כגוש, טרי (מצונן) או קפוא. גם בקטגוריית המחיר הוא מפגין עליונות, הוא זול מאוד ביחס לתחליפי בשר, ואף ביחס לבשר: 22-27 ¤ לקילו.

      אז מה עושים עם גוש גולמי שכזה? אפשר לשלב פרוסות סייטן בחמין, להשרות "סטייקים" מסייטן בכל מרינדה אפשרית, להקפיץ קוביות סייטן במחבת עם תיבול קל ולשלבן עם סלט ירקות טרי, לחתוך לרצועות ולהקפיץ עם סויה, אטריות אורז וירקות בסגנון תאילנדי, לצלות "על האש" נתחים גדולים לאחר השרייה במרינדה ועוד.
      הנה דרך אחת לטפל בו, כמו שאוהבים לעשות בדימונה.

      סטייק סייטן ברוטב פלפלים ושמרי בירה

      מתכון של קהילת "העבריים" מדימונה

      מרכיבים למרינדה
      500 גרם סייטן
      1/3כוס רוטב טריאקי (או סויה)
      חופן עשבי תיבול קצוצים
      שתי שיני שום כתושות
      מעט ג´ינג´ר
      2 כפות שמן זית לטיגון

      מרכיבים לרוטב
      3 כוסות מים
      ½ כוס רוטב סויה
      כף בזיליקום קצוץ
      3 כפות אבקת שמרי בירה (ניתן להשיג בבתי הטבע)
      2 כפות קורנפלור
      1 פלפל אדום, חתוך לרצועות דקות
      ½ פלפל צהוב, חתוך לרצועות דקות
      שן שום קצוצה

      הכנה
      חותכים את הסייטן לנתחים. מערבבים את כל חומרי המרינדה בתבנית ומשרים את נתחי הסייטן ברוטב המרינדה (ככל שההשריה תימשך זמן רב יותר – הסייטן יספוד יותר את טעמי המשרה)

      מחממים במחבת את השמן, מקפיצים את רצועות הסייטן קלות עד להזהבה.

      מכניסים את מרכיבי הרוטב למעט הקורנפלור ושמרי הבירה לסיר קטן ומביאים לרתיחה. ממיסים בכוס את שמרי הבירה במעט מים ליצירת מרקם עיסתי, ומוסיפים לסיר בהדרגה יחד עם הקורנפלור. מניחים להתבשל מעט ומוסיפים תיבול לפי הטעם.

      מערבבים את ה"סטייקים" המטוגנים יחד עם רוטב הפלפלים.