נמסטה - נמס או תה?

בהודו, אחת ממעצמות התה העולמיות הגדולות, ניכרות בשנים האחרונות מגמות קפה עירניות

רחל אינגבר
14/03/2007

"הקפה בהודו מסריח, אז שותים צ'אי" אומרת מיטל, ששבה לפני יומיים מ-5 חודשים ברחבי הודו. כמכורה לקפה, היא נאלצה להגמל בעל כורחה, בגלל שהמשקה המקומי "לא חזק מספיק, ויש לו טעם אנמי שמזכיר מוקה". למרות ההסתייגות של מיטל, מסתבר שהקפה הולך ונעשה פופולרי בקרב אומת שותי התה.

מאות בתי קפה נפתחו בשנים האחרונות בערי הודו הגדולות, כפי שמדווח העיתון "קול אמריקה". מדובר בטרנד שנפוץ גם בעוד כמה מדינות במזרח אסיה, שתה נחשב המשקה המסורתי שלהן, כמו סין והונג קונג. זה התחיל כשחברה ,שהיו בבעלותה מטעי קפה, החליטה לייצר תשוקה חדשה למשקה אצל האוכלוסיה שמכורה לתה. הניסוי הקטן הצליח בגדול, והיום "קופי דיי" היא אחת מרשתות בתי הקפה המצליחות בהודו, והרגל שתיית הקפה הולך וגדל בכל חלקי המדינה. בתי הקפה פלשו בסערה אפילו לתוך העיר הצפון מזרחית גוואהטי, שנחשבת ללב אחד מאזורי גידול התה המרכזיים בהודו.

לדברי סימרן סאבלוק, מנהל השיווק של "קופי דיי", בתי הקפה הפכו להיט בעיקר בקרב צעירים, לרוב בעלי אמצעים, שפריחת הכלכלה מאפשרת להם לבזבז כסף. הם מוצאים בתרבות בתי הקפה, שלא הייתה נהוגה עד כה, הזדמנות פז להתרועעות טעימה עם חבריהם. הם נחים, נרגעים ומדברים בנעימים בלי שיטרידו אותם. בית הקפה מבחינתם הוא בעיקר תירוץ טוב לשבת עם החבר'ה. סאבלוק מציין זאת כאחת הסיבות המרכזיות להפיכת הקפה מאד נגיש וזמין.

ואצל ההודיות בישראל

מיטל מציירת תמונה קצת שונה, כפי שחוותה אותה בשטח. לטענתה, בקרב ה"עמך" קפה עדיין לא פופולרי, והיא לא ראתה הודים מסתובבים ברחוב עם כוסות קרטון חד פעמיות. את ה"מילק קופי", מין נס קפה על בסיס חלב, אפשר להזמין במסעדות, אבל במקומות אחרים שמוכרים שתייה חמה ברחוב, או בדאהבה, מסעדה עממית, ניתן למצוא רק צ'אי, שנמכר בזול בכוסות קטנות. בדלהי ובבומביי או במקומות מאד מתויירים, אפשר למצוא בדרך כלל חנות אחת בלבד שיש בה אספרסו טוב, ואז הידיעה מופצת במהירות בין המטיילים. היא מציינת חנות אחת בדרמאסלה, שם הייתה מכונת אספרסו, ואנשים היו מגיעים אליה כדי להתפנק.

בישראל מרבית המסעדות ההודיות נאמנות למסורת המקור, ותפריט המשקאות מכיל בעיקר סוגי צ'אי ואת משקה היוגורט לאסי. במסעדת "סלאם בומביי" שנמצאת ברח' אלנבי בת"א, לא מגישים קפה בכלל. לדברי שורק הלל, הבעלים, נדיר שמבקשים. אם תהיה דרישה, הוא ישקול להכניס קפה לתפריט. הוא מספר שבהודו לא קיים טקס פולחני סביב התה, אך עם זאת, מוכרי צ'אי נמצאים בכל פינה ובכל שעה, ולכן אולי באי המסעדה שחוו את הודו מבקשים לשחזר את החוויה האותנטית. הוא מאמין שמגמת הקפה תתקבע בהודו, ולו בשל העובדה שיש שם כל כך הרבה תושבים, שלבטח חלקם ייתפסו תמידית להרגל החדש ומעורר הסקרנות.

במסעדת "נמסטה" שבנמל אשדוד, דווקא כן מגישים קפה. יואל סוגאוקר, הבעלים, אומר שהרבה לקוחות מבקשים קפה שחור, ולכן הוא בתפריט. כיליד בומביי, הוא מספר שגילה בביקור שהודו עברה מודרניזציה רצינית מאז עזב אותה לפני 22 שנים. לאנשים יש יותר כסף, למרות שיש עדיין במקביל הרבה עוני, וקפה נמס הולך מצויין.

בינתיים גם הסטטיסטיקה מצביעה על שינוי דרמטי: כמות הקפה לצריכה ביתית בהודו גדלה בשנה האחרונה כמעט בשליש, מ-60.000 ל-80.000 טון. הנתונים מעודדים בעיקר בעבור תעשיית הקפה המקומית, שמחלימה ממשבר של 5 שנים שפרץ בשל צניחת מחירים בשוק הבינלאומי. למרות ששוק הייצוא התאושש, המגדלים ההודיים, ששלושת רבעי מתוצרתם מיועדת לייצוא, מקווים שלפחות חלק מהרווחים העתידיים שלהם יבואו מהשוק הביתי.

ההצלחה של בתי הקפה בהודו מושכת כצפוי גם רשתות בינלאומיות. סטארבקס האמריקאית בודקת שותפים פוטנציאליים לעסקיה, ומתכוונת בנימה אופטימית לרשת את הודו בסניפיה עד סוף השנה הנוכחית. בישראל, כזכור, לא כל כך הלך לה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully