מעולם לא הייתי בחורה אכזרית. כלומר, כמו כל אחת הייתי מדי פעם שולחת איזו עקיצה לבחור שניצב מולי, ושניסה נואשות לשכנע אותי לצאת איתו בכל דרך אפשרית. אבל עם רוני (שם בדוי), פשוט לא יכולתי להתאפק. הוא דווקא לא היה פתטי במיוחד. הוא ניגש אלי לבר, כשישבתי עם חברה, והודיע נחרצות. "אנחנו הולכים להתאהב, ויום אחד נתחתן". סחתין על האומץ, חשבתי לעצמי, אך לא מיהרתי לחשוף את הקלפים. "אתה תצטרך הרבה יותר מאומץ, יקירי" הבטתי בו מחויכת ומאתגרת.
והוא אכן הפגין שלל תכונות שקסמו לי. הוא היה מצחיק, ג'נטלמן, ואפילו התעקש לתת לי את המספר שלו, ושאתקשר רק אם בא לי. כשהצעתי לו את המספר שלי הוא לא לקח. ורק דבר אחד קלקל לו. כששאלתי אותו בן כמה הוא, הוא ענה עשרים ושמונה. זה אמנם היה נכון, אך המפרצים בשיער כמו צעקו "שלושים ושמונה". לא באמת חשבתי שהוא מבוגר, וזה אולי היה קצת אכזרי, אבל פשוט אמרתי לו את זה בפנים. "אתה מקריח מדי בשביל עשרים ושמונה". אני חייבת להודות שהרגשתי אשמה.
כמה אשמה? ובכן, בואו נגיד שנתתי לו את מה שהוא רצה, ואפילו התחלנו לצאת. אבל כאן כמובן הסתיימה החזרת החוב שלי, והרגשתי שכבר ניקיתי את מצפוני. חשבתי להמשיך הלאה בחיי, אבל זה כמובן כבר היה מאוחר מדי. התאהבתי. מה לעשות? אחרי בערך כחצי שנה כבר עברנו לגור יחד, ואז צץ פתאום דבר מוזר כל יום הוא היה קונה קפה שחור, קם חצי שעה לפני, ומעולם לא היו כוסות קפה בכיור. כלום. אפילו לא ראיתי שותה קפה. לא מדובר כאן על פה ושם. כל יום 250 גרם. כששאלתי אותו לפשר העניין, הוא ענה ש"זה לחבר".
אבל אני אישה. הסקרנות גברה עלי. עשיתי את עצמי ישנה, זחלתי בשקט מחוץ למיטה, ופתאום ראיתי אותו שוכב ערום באמבט, כשהקרקפת שלו מכוסה לגמרי במה שהתגלה כבוץ של קפה שחור. "רוני?" צרחתי מזועזעת, מכינה את עצמי לאפשרות שמדובר בפסיכופת. "אוי לא" הוא צעק, "אסור לך לגלות את זה!" הוא המשיך בקול נבוך. לאחר שנרגע, הוא התוודה באוזני וסיפר ששמע על איזה פטנט בדואי: מריחת קפה שחור מועילה נגד התקרחות. הוא התוודה שמאז שהוא התחיל איתי בפאב, הוא בתסביך בנושא. לאחר שסיימתי להשתין במכנסיים, הוא עדין ישב שם בפרצוף נעלב. חיבקתי אותו. "אני מעריכה שאתה משתדל להיות מושלם בשבילי" ניחמתי אותו. הבטחתי לא לצחוק עליו יותר לעולם. אבל אפילו
היום, לאחר שהתחתנו, ולאחר שרופא רשם לו כדורים נגד התקרחות, אני עדיין לפעמים
קונה קפה שחור, וממלאת לו את מיכל השמפו בקצת קפה טחון. עם הל כמובן.