פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כוחנו בענבינו

      מי שמכיר את עבדכם יודע שמיתוס הכוח של הצבר לא נר לרגליו, אבל אפילו הוא לפעמים מניף דיגלון. שרדונה ברבדו בהחלט עורר פטריוטיות

      בעת כתיבת הדברים עדיין לא נשמעה שריקת הפתיחה באצטדיון רמת גן, אבל תהא התוצאה במגרש אשר תהא, יכולת חלשה של בניון ובן סהר לא תקלקל למועצה הקטנה את הסנטימנט הלוקאל (!) פטריוטי שעוררו בה שני היינות שלהלן. וזה לא שגרענו את תמיכתנו מן ההפגנות נגד הגדר או פתאום נראה לנו שהכיבוש משחית פחות. פשוט יש במה להטביע את היגון באלגנטיות, או בפראות, תלוי במה תבחרו.

      האופציה האלגנטית: שרדונה ברבדו 2006

      יקב "כרמי יוסף" הולך וממסד עצמו כאחד המשובחים בישראל. על השרדונה 2006 מספר היצרן שהענבים בכרם עברו טיפול ב"עקת מים", כלומר מניעה של השקיה 40 יום לפני הבציר, לשם העצמת ארומת הפרי. חלק מהתירוש תסס בחביות עץ אלון וחלק המשיך בתסיסה קרה שלאחריה בוצע מיזוג של הנוזלים. שני בעלי היקב, פרופ' בן עמי ברבדו ופרופ' עודד שוסיוב, הם מדעני יין וזה ניכר בהחלט בתוצאה הסופית.

      וכך, תוך נדנודי עריסה במטבח של הזוג, שנאות לארח אותי לשם הטעימה (לעבדכם יש סבלנות אינסופית לתינוקות, במיוחד כל עוד יש משהו בבקבוק), מילאנו כוסנו בשרדונה זהוב ונאה. הערת פתיחה פדגוגית: היין סבל מניואנס של תסיסה שנבע, ככל הנראה מהובלה לא נאותה. ככלל, יינות כאלה רגישים מאוד לחום ולטלטולים וחשוב לא לחשוף אותם לטמפרטורות גבוהות ושמש, אפילו לזמן קצר. אבל התסיסה לא הרסה את החוויה, ואפשר היה לחוש היטב מבעדה בשלל הטעמים. ליין ניחוח אננסי-הדרי, יש בו טעמי פירות כגון אגס ומעט משמש וחמאתיות מודגשת, אבל אלו אינן איכויותיו העיקריות. הוא מפגין גוף מלא יחסית לשרדונה, אגוזיות ומעושנות מסוימת, ואם לצטט במדויק את אחד החברים: "זה לא יין שמדיף טריות, אלא בשלות אצילה".

      יש אולי משהו לא לחלוטין מאוזן בשילוב הכולל של הטעמים, אבל בהחלט יין מרשים. קלאסי בתוספת לגבינות עדינות, אומר חברי הצמחוני. אני אומר אפשר גם דגים. חגיגי, אפשרי כמתנה ואם ניתן, שתו בדמדומים מול נוף, כל עוד לא נסעתם עם היין בתא המטען בדרך לצימר, כי כאמור לא בטוח שהוא ישרוד את הנסיעה. מהרו לקנות כי יוצרו רק 6,500 בקבוקים. 85 ש"ח הם מחיר סביר לאחד מיינות השרדונה הטובים שמיוצרים בארץ, שניתן יהיה לשתות בשלושת השנים הקרובות. הציון שלנו: טוב מאוד פלוס.

      האופציה הפראית: טוליפ "סירה רזרב" 2005

      בצד אזורי היין הגדולים של צרפת, בורדו ובורגון, ישנו עוד אזור אחד ותיק ומרתק, עמק הרון. היינות משם בעלי אופי שונה בתכלית מאלה של שני האזורים האחרים, וגם למרבה השמחה, פחות יקרים (אם כי עדיין חלק גדול מהם מחוץ לטווח השגה). ההרמיטאז'ים, קוט רוטי, סנט ז'וזף וכיוצא בזה מן האזור עשויים בעיקר מענבי סירה. התוצאות מאופקות פחות ויותר הדוניסטיות במקרים רבים, עם טעמים חזקים של פרות כהים אבל גם טעמי עור וטעמים בשריים מעושנים ומעניינים.

      בארץ עושים כמה יינות סירה, אבל ההגמוניה היא עדיין של הקברנה והמרלו. לכן יקב קטן כמו "טוליפ" המייצר יין מענבי סירה מעורר משנה עניין. דווקא העדר היומרנות של "טוליפ" אולי אחראיות ליין המקורי והמעניין שהתגלה לחיכנו. כהה מאוד, כמו שסירה צריך להיות, עם ניחוחות קלים של עור, אספלט, כמהין ובייקון מטוגן, שוב, כמו שסירה צריך להיות. ליין גוף בינוני וטאניות רכה יחסית וגם טעמי דובדבנים ושזיפים.

      העשייה שלו מעט מחוספסת, הוא לא מתאים לחיך מסוייגת שמחפשת איזון מושלם אלא למי שרוצה להתנסות. בהחלט ראוי לפרגון. "טוליפ" כבר לוקח תואר אחד בחברתיות בזכות העובדה שהוא מעסיק בייצור היין את חברי "כפר תקווה" המוגדרים בעלי פיגור קל עד בינוני. היין עשוי 90 אחוז ענבי סירה ו-10 אחוז קברנה, והתיישן 13 חודשים בחביות עץ אלון. מתאים לארוחה בשרית או לגבינות חריפות. יכול להתיישן בסביבות 4 שנים ואנחנו מעניקים לו ציון טוב מאוד נלהב, וכבר הגשנו בקשה לשנות את הלאום שלנו בתעודת הזהות ל"שתיין".