החזרת חוזרת

    הסחוג של האשכנזים חוזר מידי חג לככב בין מאכלי החג. שורשי במזרח אירופה אך טעמו המופלא ממשיך איתנו כאן ועכשיו

    איתי להט

    כל מי שהתעסק אי פעם עם שורש החזרת יודע דבר אחד: יש סיבה טובה שמתעסקים איתו פעם בשנה, פעמיים בשנה כבר יכולות להפוך אותך לעמיד בפני רימוני גז מדמיע ובכי תמרורים היסטרי הוא בלתי נמנע. אלא שמעיזים להסתבך עם חזרת באופן קבוע, מפזרים טיפים מהלוחמה הכימית הזו. זה מתחיל בקיצוץ חזרת עם מסכת אב"כ, עבודה עם מאוורר המופנה אל קרש החיתוך, יש המצדדים בשיטת ההקפאה של החזרת ולאחריה עיבוד מהיר במעבד מזון, ישנם כאלה שפשוט לא נושמים בזמן החיתוך ורצים לקחת לגימת אוויר בחדר אחר ופעם מישהי נשבעה לי שהיא קוצצת חזרת עם מסכת צלילה ושנורקל. אם תשאלו אותי, כולם בוכים.

    איך השורש האימתני הזה הגיע לנו למרור? כפי הנראה בטעות. כן מדובר בטעות שהשתרשה מתוך צורך. הגמרא מתרגמת את החזרת לארמית לחסא, בשפתנו אנו חסה ירוקה. ואכן מופיעים ציונים בכתובים על כך שחזרת צריכה להתחיל מתוקה ולהסתיים מרה – בדיוק כמו התקופה שעשו בני ישראל במצריים. התגלגלות טעמים זו אופיינית יותר לחסה מאשר לחזרת החריפה והמצליפה בלשון. אז איך בכל זאת היא השתרבבה לנו למרור? את האשמה תולים ביהודי אשכנז שהרחיקו לנדוד עד מזרח אירופה, שם יבולי החסה הפכו לנדירים יותר בעוד שורש החזרת גדל בכל שדה בור. מי היה הראשון להחליף את החסה בחזרת? איך בדיוק השתבשו הטעמים בפיהם של יהודי אשכנז? לא ברור. אבל היום אנחנו תקועים עם שורש בעל טעם מובהק שאין שני לו ויכולת לגרום לסחוג תימני להסמיק מבושה.

    (תוכן מקודם)

    מעניין לחיות פה: בית הדיור המוגן הכי משפחתי שיש

    לכתבה המלאה

    הכל עניין של איזון

    בין המכורים לחזרת ישנה הסכמה גורפת כי מדובר באיזון טעמים עדין בין מתיקות הסלק לחריפות החזרת, אבל באותה טעימה מסכימים כולם כי חזרת, אל לה להיות מתוקה ועדיף שתהיה על הצד החריף יותר מאשר על הצד החריף.

    את זה משיגים בשלל דרכים. ראשית כל לא קונים חזרת מוכנה כי אף אחת מהן לא מגיעה לקרסוליה של חזרת ביתית. יש גם עניין שלם עם הסלק והמהדרין אפילו בוחרים בסלק צרפתי או בלגי מיבוא שאמור להיות עסיסי, מתוק ורך במידה שאין רואים אצל סלקי הארץ המובטחת. יש כאלה שבכלל שוברים לכיוון הנגדי של קשת הצבעים עם חזרת לבנה, או מגדילים לעשות עם חזרת בה מחליפים תפוחים מתוקים את הסלק. וישנם כאלה הגורסים כי עם ישראל סבל כבר מספיק במצריים – למה להוסיף ולסבול בהכנת ואכילת חזרת?

    אם נניח רגע למנהגי הפסח, הרי מוצאה של החזרת הוא אכן ארצות אירופה המזרחית ואסיה המערבית, שם היא גדלה כצמח בר. בימי הביניים השתמשו בשורש בארצות הסלאביות לריפוי צפדינה כי הא מכיל ויטמין C בכמות רבה, ולהרחקת תולעים ממערכת העיכול. הרמב"ם המליץ עליה כי היא "מולידה דם משובח" ובתימן היו משתמשים בה היהודים לטיפול בדלקות דרכי השתן ולאבנים בכליות.

    אפשר להשתמש בצמח זה לטיפול גם בשפעת, בברונכיטיס ובחום. השורש גם יעיל גם לטיפול בכאבי בטן, כסופח גזים וכמשלשל עדין. הגורם הפעיל העיקרי בצמח הוא גליקוזיד הנקרא סינגרין ולו השפעה ממריצה על זרימת הדם, ולכן משתמשים בחזרת לטיפול בעודף נוזלים בגוף כמו גם בנזלת ובסינוסיטיס. ומכיוון שכולכם כבר יודעים לעשות חזרת של פסח, הנה מתכון למשהו קצת שונה.

    ג'לי חזרת ותפוחים

    מצרכים
    1 1/2 ק"ג תפוחים חמוצים, לא קלופים, חתוכים לפלחים עם הגרעינים.
    2 כוסות סוכר
    1/2 כוס שורש חזרת, טחון ומסונן.

    אופן ההכנה
    1. מניחים את תפוחי העץ בסיר, מוסיפים מים כך שיכסו את התפוחים, מביאים לרתיחה ומבשלים על אש קטנה כחצי שעה. מרחיקים קליפות, גרעינים וחלקים נוקשים אחרים.

    2. מסננים דרך שתי שכבות של בד מוסלין (תהליך שעורך כשעה)

    3. מחזירים את מחית התפוחים לסיר, מוסיפים סוכר ומבשלים עד שהנוזל מגיע לחום של מאה מעלות או עד שטיפת ריבה נקרשת במגע עם צלחת קרה. מסירים את הקצף, מוסיפים את החזרת, מבשלים עוד דקה ומורידים מהאש.

    4. מאחסנים בצנצנות סטריליות במקום קריר. מגישים על קרקרים, גבינה ושמנת.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully