מרור, מילה מבאסת בהחלט. כל אחד מאיתנו יכול להיזכר במניאק שהאכיל אותו מרורים באיזשהו שלב בחייו - הבוס, האקס/ית, זה מהועד, בעל הבית, מנהל הבנק... לא חסר. את חייהם של אבותינו במצרים, מיררו המצרים.
בתחילה, כידוע, בימי יוסף, חיו בני ישראל במצרים את החיים הטובים, חיים בסתלבט ללא יותר מידי דאגות. את התקופה הזו מסמל הטעם הראשוני, המתקתק שחשים כאשר נוגסים בחסה. הצרות התחילו כאשר הגיע פרעה החדש, זה ש"לא ידע את יוסף" והמצרים התחילו להעביד את אבותינו בפרך, להקשות עליהם בכל מיני ניג'וסים שקשורים בעבודות בניה, ובקיצור, להאכיל אותם מרורים. כך גם טעמה של החסה, בסופו של דבר היא משאירה טעם מר בפה.
להכנת המנה אפשר להשתמש ב"סירות" אנדיב או בעלים של לב החסה, הקטנים הבהירים. את הסירות נמלא בתערובת של שקדים טחונים, פירות יבשים והרבה עשבים ירוקים.
עלי מרור במילוי אגוזים, צנוברים, קרנברי ועלים ירוקים
כוס פקאן גרוס גס
מיץ מלימון אחד
כפית מלח
1/2 כוס שמן זית
כוס עלי פטרוזיליה קצוצים
כוס עלי נענע קצוצים
½ כוס קרנברי מיובש
½ כוס משמש מיובש קצוץ
50 גר' צנוברים קלויים
כפית סילאן
לב חסה מפורק לעלים
גבעולי עירית
אופן ההכנה:
1. שמים בקערה את האגוזים הגרוסים ומכסים במלח, לימון ושמן הזית. משהים למשך 10 דקות.
2. מוסיפים את שאר החומרים פרט לעלי החסה וגבעולי העירית. מערבבים היטב, טועמים ומתקנים תיבול.
3. ממלאים את "סירות" עלי החסה בתערובת וקושרים כל עלה בגבעול אחד או יותר של עירית.