תענוג על הקרח

חודש אפריל הוא החודש האחרון עד ספטמבר שהאות ריש מתגלגלת בשמו. לרוב יושבי העולם זה לא אומר כלום, לחובבי אוייסטרים באשר הם, זה אומר תקופת צנע. על פי המנהג הצרפתי שאיש אינו יודע מהם מקורותיו, אוייסטרים וצדפות נמצאים בשיאים בחודשים בהם שזורה האות R. מדובר פה למעשה בחלקים נרחבים של השנה בהם האוייסטרים נמצאים במיטבם, אבל לא בקיץ. טמפרטורת המים הקיצית בחוות הגידול ובאוקיינוסים, לא עושה להם טוב.

הבשורה הטובה באה מכיוונן של חוות הגידול. כמו בחקלאות המודרנית שממציאה עגבניות במשך כל השנה, גם מאוייסטרים ניתן כיום ליהנות בחודשי הקיץ.

המדקדקים טוענים שהם לא נושאים איתם את הטעם המלא והעשיר שיש להם בחורף, אותו קשה לפספס כשמדובר בשליקת אוייסטר טרי עם שוט בלאדי מרי, כפי שהוא מוגש ברוב חוכמה במסעדת אורקה. עדיין, עם אויסטרים של קיץ אפשר לעשות לא מעט דברים, מזג האוויר החם למשל, הוא זמן טוב להגיש אותם מבושלים.

מה הופך את הצדפות החיות למאכל תאווה? נדמה לי שזו הארוטיות שטמונה בין גלי הים – אם אתה אוהב את הים אתה אוהב אויסטרים בפוטנציה. זה קצת כמו האושר הגדול שטבילה בים יכולה לזמן בסתם יום של חול. הניחוחות והשלווה, המליחות והטעם שנישא במים, האוויר המעורר – כאילו מדובר בקדירת מרק ענקית, אינסופית, של פירות ים וברואים אחרים. נכון שאת התחושה הזאת אתה כבר כמעט ואי אפשר להשיג לחופי ישראל המזוהמים יותר ופחות, וגם לחופי הים התיכון עצמו. אבל תרצו קמצוץ של ים גם אצלכם בקיבה, אין כמו ללגום צדפה חיה ואחריה שוט של וודקה. התחושה היא מסחררת, מרוממת ומחרמנת כאחד. טעם של חיים.

מה שמצחיק הוא שאת הטעם הזה מעניקות דווקא החדרניות של הים, אלה שדואגות לנקות את הטינופת שמשאירים שם יצורים אחרים שמשתכשכים בו, כשהן מעכלות אותה. לפני שאתם אוכלים אחת, כדאי שתדעו כי מגדלי אויסטרים מסוג ברחבי העולם, מרעיבים את הרכיכות המדהימות האלה למוות בכדי לנקות אותן מכל טיפת פסולת במעיים. טכניקה מזעזעת בכדי להגיש לנו מאכל תאווה.

איך אוכלים אויסטרים? כבר ענינו על השאלה הזאת – חיים, על מצע קרח, עם שפריץ של לימון לצד כוס יין לבן או שוט וודקה. אבל קיימים גם לא מעט מתכונים לרתום את טעם הים לטובת תבשילי אוייסטרים. אפשר למשל להזליף עליהם טבסקו, רוטב ווסטרשייר, או פרנו שהוא בן לוויה מעולה לרכיכות.

מתכון נוסף ובלתי רגיל אפשר למצוא בספרה של סופי גריגסון – "דגים" (לא תורגם לעברית) – אייסטרים אפויות בתפוחים (ראו מתכון למטה).

שלושה סוגים נפוצים של אוייסטרים בעולם. הטובה ביותר נחשבת הרכיכה מזן ה"בלן" הצרפתי מחבל ברטן, מאוסטרליה מגיע זן המכונה "אוייסטר הסלע", ומחופי ארצות הברית ואירופה מגיעים ה"פין דה קליר".

מבחינה תזונתית, אין כאן סיפור גדול, הן עשירות בויטמין B12, אבץ, וברזל, אבל לא משהו שאי אפשר לקבל במחיר סביר יותר מיורד ים אחר.

מצרכים

שמן זית לשימון תבנית

1 תפוח חמצמץ וגדול, מקולף וללא הליבה, פרוס ל- 4 פרוסות עבות

4 אוייסטרים ללא ממעטה הצדפה

4 כפות קרם פרש מתובלות במעט לימון סחוט, מלח ופלפל שחור

אופן ההכנה

1. לשמן תבנית גדולה דיה בכדי להשכיב בה את ארבעת פלחי התפוח ולהכניס יחד עם התפוחים לתנור בחום של 240 מעלות למשך 10 דקות, עד שתפוחים מתרככים אך שומרים על צורתם.

2. לערום על כל פלח אוייסטר וכף מהקרם פרש ולהחזיר לתנור לחמש דקות נוספות. להוציא ולהתענג.