פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אספרסו רב קיומי

      בלב יפו פועלים בתי הקפה פאול'ס ויאפה. שניהם משמשים כהוכחה חיה ופועמת לכך שדו קיום אינו מתמצה במילים וגם לא בספלי אספרסו או הפוכים

      הבעלים של בתי הקפה "פאול'ס" ו"יאפא" סולדים מהמושג "דו קיום". בשני המקומות ששוכנים ביפו יושבים מידי יום זה לצד זה סופרים, פועלים, אמנים, דיפלומטים, באסטיונרים, אנשי עסקים, דייגים, יהודים וערבים. הם מפגישים מעצם קיומם בין אנשים משכבות, דתות ומקומות מגוונים, בלי לעשות מזה עניין, ערומים מאג'נדות וסיסמאות.

      "זה חד קיום, מראש אין שום הבדל" אומר איציק סעדון מפאול'ס. עבורו, כמו עבור מישל אלרהב ודינה לי מיאפא, זה קודם כל עסק כלכלי שמשתדל לעקוב אחר רצון הלקוחות. הזרימה התרבותית, ביאפא סביב הספרים בערבית ועברית ואירועי התרבות, ובפאול'ס סביב קפה הגורמה ושיחות על עניינים שבשולי החדשות, פשוט נוצרה עם הזמן.

      שני המקומות נמצאים ברחוב יפת, בשכנות לגלידריות ידועות שם, "אנדריי" ו"ויקטורי", שניהם צנועי ממדים ופשוטי מראה. שניהם ייחודיים בנוף היפואי. ההסטוריה של כל אחד מהם שונה.

      "בית הקפה האיטלקי", האספרסו בר הראשון ביפו, נוסד לפני 14 שנה ע"י פאול טימשיט, שאהב והכיר קפה על בוריו. לאחר מותו עבר העסק לצד השני של הכביש, ונפתח מחדש ע"י בניו, שמעון ודני, כ"פאול'ס". שמעון נהרג בפיגוע ב-2002. דני נפטר מדום לב שלוש שנים אחריו. תמונות השלושה על קירות המקום הפכו אותו לגלעד זכרון חי, מה שהקשה על לקוחות קבועים רבים לשוב ולפקוד אותו. מונה, אם המשפחה, העבירה את המושכות לאיציק סעדון, שעבד בפאול'ס 3 שנים, ומזה כשנה הוא מנהל את המקום. בתחילת השנה החדשה החליט להסיר את תמונות הבנים, ולקפל את הזכרונות הטראגיים והנעימים בשמחת החיים ששבה לאיטה למקום.

      אבו ג'ורג', לקוח של בית הקפה מאז הוקם, חושב שהמקום נשאר כשהיה, פנינה בלב רובע גן תמר, נקודת מפגש קוסמופוליטית. המוסיקה הצרפתית, ערבית, אפגנית, עברית ואמריקאית לצד מבחר התה ופולי הקפה המשובחים מכל העולם, מצדיקים את שם התואר. האוכל בסיסי יותר, כריכים (21-29 ¤), סלטים (28-35 ¤) וקינוחים (8-22 ¤). עוגת הגבינה עם הגימור הלא מושלם שמגיש איציק בעצמו ליושבי השולחנות הצפופים מחדדת את האופי האישי. האינטראקציה האנושית בינות לספות הצרות והבר הקטן כשממול ברחוב חולפים סוסים רמי קומה היא כמעט בלתי נמנעת. נושאים פוליטיים, אומר אבו ג'ורג', כמעט ולא עולים. על לוח המודעות הקטן תלוייה מודעה על ארועים ביאפא. איציק מפרגן להם, למרות שלא ביקר שם מזמן. דינה לי מיאפא אומרת שטוב שקיים מקום דומה, נחמד, ואולי אפילו עם "פחות דאווין", כמו פאול'ס.

      יפה ביאפה

      כמו יאפא, בדרכה, היא נותנת מקום לנוכחות אמיתית ומכבדת של התרבות הערבית לצד זו היהודית. היא ומישל אלרהב הקימו את המקום לפני 4 שנים, מתוך רצון להתפרנס מאהבותיהם ולשלב ספרים רב לשוניים וקפה. לדברי דינה, לא הייתה קיימת חנות עם ספרים בערבית ביפו. המפגשים סביב הספרים, שרבים מהם ניתן להשיג רק שם, הובילו בטבעיות לפעילות תרבותית ענפה. הרצאות ואירועים בנושאי ספרות ותרבות מתקיימים פעמיים בחודש. למעלה יש קומה בה מלמדים ערבית ומציגים תערוכות, ושיתופי פעולה בין לקוחות שהכירו במקום, כמו יוסף עספור ויוסי גרנובסקי, הולידו אפילו ספר משותף, "פנייך ולא הירח, יפו!".

      חווה פונו, לקוחה קבועה, אומרת שכל אדם עם כל תפיסת עולם זוכה ביאפא ליחס בגובה העיניים. מעבר לכך הקפה טוב והאוכל מעניין ובריא. מישל אלרהב מספר שהתפריט כולל מאכלים פלסטיניים שהפתיע אותו לגלות שלא ממש מגישים במקומות אחרים. מידי יום מבשלים שם כמו במטבח ביתי, מה שבא. סינייה, קציצות ברוטב טחינה או סחאן, פיתה לבנונית עם בצל מטוגן, עוף בתנור וסומק, וגם מקרומה עשויה אורז וכרובית, מקלובה, מלפוף ומלוחייה (30-40 ¤). בין קירות התכלת, שולחנות הפורמייקה הלבנים ומשטחי הישיבה עם הכריות, מתנגן קולה של פיירוז הזמרת הלבנונית, והופך בהמשך לדיסק הפרוייקט האקלקטי של 106 FM. בדומה לפלייליסט של פאול'ס, אין קו מוזיקלי אחיד. הבעלים שמים מה שהלקוחות מבקשים לשמוע, ויש מקום לכולם.