פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מי שאוכל לבד: סלט טונה

      מדור חדש בוואלה! אוכל: צבי טריגר עם מתכונים לרווקים, שהם גם בשלנים חובבים. והפעם: סלט טונה ליחיד

      תמיד חלמתי על מדור בישול או על תוכנית בישול משלי. ובנוסף, מזה זמן מה אני רוצה לכתוב על החיים כרווק בעולם של זוגות ומשפחות. אם כבר, למה לא לחבר בין השניים? הנה לפניכם מדור בישול שעוסק בבישול לאחד: מעלילות הרווק במטבחו הקטנטן.

      בשלנים ובשלניות שגרים לבד מתמודדים כל הזמן עם שאלת השאריות. איך מבשלים לאדם אחד, כשרוב המתכונים כתובים לארבעה או לשישה סועדים? ובנוגע לקינוחים הבעיה קשה במיוחד – איך אופים עוגה לאדם אחד (בהנחה, כמובן, שיחידת ההגשה של אותו אדם היא פרוסה ולא עוגה שלמה)?

      אני, למשל, משתעמם מהר מאוכל. הרעיון שאצטרך לאכול בכל יום במשך שבוע מן התבשיל שהכנתי רק כדי לא להשליך את השאריות לפח, גורם לי לוותר על מתכונים מסקרנים רבים רק משום שלא ניתן לחלק את הכמויות ולהכין רק שתיים או שלוש מנות, או, לחלופין, להקפיא את השאריות ולהפשירן בלי לפגוע בטעם ובמרקם.

      פיתרון אפשרי אחד לרווק הבשלן שלא מעוניין לוותר על הבישול, הוא פשוט לארח את המשפחה ואת החברים. אבל אי אפשר כל הזמן לארח, ועבור מי שגדל בבית שבו אחד החטאים הקשים ביותר הוא זריקת אוכל, זה בכלל לא בא בחשבון. מה גם, שזה קצת יקר להכין מתכון של שש מנות כשיודעים מראש שחצי ממנו ייזרק לפח.

      אז אני מתפשר: מדי פעם אני מכין מתכון שניתן להכין ממנו כמויות קטנות. פעמים אחרות אני מכין מתכון שאת חלקו ניתן להקפיא. לפעמים אני מזמין חברים או בני משפחה לאכול, כדי שאוכל לנסות עליהם מתכונים חדשים, ואם יש שאריות, אני שולח אותם הביתה עם קופסאות פלסטיק מלאות כל טוב. ורוב הזמן אני פשוט מבשל, מאכסן את השאריות במקרר, ונותן לזמן לעשות את שלו: כשהאוכל כבר לא ראוי למאכל, אני משליך אותו, וכך אני יוצר איזון בין האיסור על השלכת אוכל ובין האיסור על אכילת מזון מקולקל. אני לא זוכר מי אמר את זה, אבל זו השיטה של שפים רבים כשהם צריכים לאפות עוגה שדורשת שישה חלבונים: מפרידים את הביצים, משתמשים בחלבונים, ואת החלמונים שומרים בכלי אטום במקרר. כעבור חודש זורקים אותם לפח.

      במשך השנים פיתחתי לי מתכונים לא מעטים שמפיקים מנה אחת בלבד. כדי להאכיל יותר סועדים, פשוט צריך להכפיל את הכמויות במספר הסועדים. זו שיטה הרבה יותר פשוטה ואמינה מהדרך ההפוכה: חלוקת מתכון לשישה כדי להפיק מנה אחת בלבד (איך מודדים שישית של חצי כפית פפריקה?). במדור הזה יופיעו מתכונים וטכניקות בישול שהמכנה המשותף לכולם, פרט לכך שהם, אני מקווה טעימים ושימושיים, שהם מתאימים לאחד. המתכון הראשון שלי הוא סלט טונה, והוא מבוסס על הסלט שאבי היה מכין לנו בשבת בבוקר. הוא פשוט, מהיר וטעים, וכמובן, לאדם אחד:

      סלט טונה לאחד

      מרכיבים:

      2 ביצים קשות
      קופסת טונה (רצוי בשמן, אבל לא חובה)
      כף גדושה של מיונז איכותי (אני משתמש בהלמנ'ס ולעיתים נדירות, כשנחה עלי הרוח, אני מכין מיונז לפי המתכון הפשוט והממכר שמופיע בספר המתכונים של אורנה ואלה. טור שלם יוקדש בקרוב לאמנות המיונז).
      2 מלפפונים קטנים כבושים במלח, קצוצים לקוביות
      שן שום כתושה (לא חובה)
      פלפל שחור לפי הטעם.

      אופן ההכנה:

      בקערה קטנה שמים את הטונה המסוננת, ומפוררים אותה במזלג. קוצצים את הביצים לקוביות, ומוסיפים לקערה, יחד עם המלפפונים הכבושים, השום (אם משתמשים), המיונז והפלפל. מערבבים בעדינות, כדי לא לרסק את הביצים.

      הערה: לפני שממליחים את הסלט, כדאי לטעום. לטעמי המליחות שבטונה ובמיונז מספיקות בהחלט.

      גיוון: במקום מלפפונים כבושים אפשר להוסיף זיתי קלמטה מגולענים וחצויים או פלפלים אדומים כבושים וקצוצים.

      עם כל הכבוד ללחמי הבוטיק, הסלט הזה נפלא על פרוסת לחם אחיד, טרי או קלוי.


      וברוח הזמן, אי אפשר בלי טיפ לסיום: והפעם – איך מבשלים ביצה קשה?
      יש המון שיטות להרתחה מדוייקת של ביצה קשה, אבל את המוצלחת ביותר שאני מכיר למדתי בספטמבר שעבר, כשנכחתי בצילומי התוכנית של מרתה סטיוארט, באולפני NBC בשכונת צ'לסי בניו יורק (על החוויה הזו במדור הבא): מניחים את הביצים בסיר, מכסים במי ברז, ומביאים לרתיחה. כאשר המים רותחים, מכבים את האש, ומכוונים את הטיימר של התנור ל-13 דקות (כן!), כדי לא לשכוח את הביצים. כעבור 13 דקות מקלפים את הביצים הקשות המושלמות ביותר (תחת זרם של מים קרים). הקץ לביצים צמיגיות עם חלמון שפני השטח שלו אפרפרים, או לביצים רכות מדי עם חלמון כמעט נוזלי.