פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עפיצות קיבוצית

      ליקב צובה החדש בהרי ירושלים, יש את כל הנתונים להיכנס למצעד הבוטיקים. הכרמים המצוינים כבר הוכיחו את עצמם ויש גם אומץ וחינניות וחוסר סנוביזם. קיבוץ, נו

      אזור הרי ירושלים הופך בהדרגה למתחרה של הגליל בכל הקשור ביקבים ובכרמים. וזה טוב לתל אביבים הנהנתנים והעצלים, שבמקום שעתיים של הצפנה יכולים לנסוע 45 דקות ולהיות בשאטו פסטורלי ואפוף בריזה. כעת מצטרף לרשימה המכובדת למדי (יקבי 'האלה', 'צרעה', 'קלו זה גת', 'קסטל' ועוד) יקב חדש, "צובה" שמו, בבעלות קיבוץ צובה, אחד הקיבוצים השיתופיים האחרונים שנותרו, וזו בהחלט סיבה לפרגן למפעל החדש.

      נקודת הזינוק של יקב צובה מעולה: הכרמים של הקיבוץ, שניטעו לפני 12 שנים, מספקים ענבי יין ליקבים רבים באזור, ביניהם ל"קסטל" המשובח. כך שמבחינת איכות הטרואר, צובה מסודרים. עבודת הכרמים מקצועית מאוד ומשיחה שערכתי עם פול דאב, יינן היקב, אפילו גיליתי שהם עושים שימוש בצילומי לוויין ותאי לחץ כדי לבדוק אחידות והבשלה.

      מה שעדיין אינו מסודר לגמרי הוא הקונספט: האם היקב הולך לעבר בלנדים או יינות זניים? לבנים או אדומים? עתידיים או לשתיה מיידית? אבל גם זה בסדר – יהיה נחמד לראות בשנים הקרובות כיצד תתגבש התפיסה שלהם כי כאמור, נתוני הבסיס טובים מאוד. דאב, היינן, גדל במשפחת ייננים ומכיר את העבודה דרך הידיים ולא רק דרך הראש. מהמינגלינג שעשינו ניכר שהוא מבין את הצורך בשילוב בין איכות ומקוריות.

      כשאנשי היקב מציגים את העולל שעומד להיוולד, הם מספרים שהוא מעין כור היתוך: יזם ישראלי, יינן מדרום אפריקה, כורם צרפתי ויועץ מרוסיה. הגיוון הזה צריך להתלכד למכלול קוהרנטי ואין סיבה שזה לא יקרה עם הזמן. אנחנו נמתין בחיך משתוקק.

      בשנה הקרובה ישווק היקב שלוש סדרות: "המעיין" – הסדרה הבסיסית של יינות במחיר 45 שקלים – סנג'ובזה וסמיון (שלא טעמתי). סדרת "תל צובה" – קברנה, מרלו ושיראז (שהפך לצלע הכרחית, וטוב שכך), שרדונה וכן בלנד של ויונייה וסוביניון בלאן. בסדרת "המצודה" שתשווק באביב יוציא היקב את יין הפרימיום שלו. וליינות:

      ויונייה – סוביניון בלאן 2006 – אננס, הדרים ונטייה לימונית

      %63 ענבי ויונייה ולמרות זאת יותר סוביניוני בטעמים. בוקה חזק ומבושם וטעם פירותי יותר מאשר פרחוני. עושה רושם שזה הכיוון אליו מושכים ענבי הוויוניה הגדלים בארץ, בניגוד לאחיהם מעמק הרון, מהם מיוצר הקונדרייה האגדי. שפע מפגין של טעמי פירות – תפוח, אגס, מעט אננס ופרי הדר עם נטייה לימונית. יש בו גם מעט טעמים מינרליים וחמיצות גבוהה עם גוף בינוני קל ומידת כהילות נמוכה במקצת. יין מרענן, נעים וטוב שיכול ללוות גם מנות פתיחה קלות וסלטים. מחיר: 69 שקלים.

      שרדונה 2006 - וניל ומשמש

      הכי התחבב עליי. יין בעל גוף בינוני ואיזון טוב מאוד בין חמיצות לפירותיות. פירות טרופיים בניחוח ובטעם. היין שהה 4 חודשים בחבית והתיישן על השמרים. החבית העניקה ליין טעמי עץ, חמאה ווניל אבל לא באופן מוגזם כך שהוא שומר על רעננות. כשהיין מתפתח מעט מתגלים גם טעמי משמש שמשתהים בנעימות על החיך. בהחלט גם יין מתאים לארוחה – לפסטות, עופות ודגים למשל. מענג. מחיר: 79 שקלים.

      קברנה סוביניון 2005 – ירקרקות תפוחית

      85% קברנה, 9% קברנה פרנק ו-6% מרלו. התיישן 14 חודשים בחבית חדשה וכעת מפגין את הטעמים האופייניים לענבי הקברנה של האזור, עם משהו ירקרק, כמעט תפוחי. יין בעל גוף בינוני עם טעמי פירות שחורים ותיבול של פלפל ירוק ושחור. בסך הכול יין טוב, אבל מעט בעייתי מבחינת שילוב הטעמים. הוא גם מתחיל מבטיח, אבל עד מהרה קורס ונותר דליל בכוס. חסרה בו מעט טאניות. מחיר: 69 שקלים

      מרלו 2005 – אדום ושחור

      יין עם ריח נעים ודובדבני ושפע טעמי פירות אדומים ושחורים, דומדמניות, פטל ורמז לשזיף. מרוכז יחסית, עם טעמי חבית ועץ מתובל. יש בו תוספת בלתי שגרתית של 6% אחוז ענבי פינו נואר, שמוסיפים ארומה אדמתית ופרחונית. העפיצות לא קשה אבל נוכחת ומשתלבת, ועושה רושם שזה יין שיוכל להתיישן, אם כי הוא מוכן לשתייה כבר עכשיו. יין טוב בהחלט, במחיר 69 שקלים.

      שיראז 2005 - מוקה וריבת שזיפים

      כבר אמרתי בהתחלה עד כמה משמח אותי ששיראז וסירה הפכו להיות מעין הכרח בכל יקב. סוג הענבים הזה יכול לאפשר הרפתקנות ונועזות וחריגה מהמכובדות המאופקת של הקברנה. אבל זה עוד צריך לקרות ואני מחכה. השיראז של צובה הוא הטוב מבין האדומים שלהם, סמיך מאוד, זקוק לחידרור לפני השתייה והוא מלא גוף. הוא מפגין טעמים של פירות שחורים ויש בו נוכחות חזקה של ריבת שזיפים. בנוסף יש בו תיבול של עץ ורובד שוקולדי עם נוכחות של מוקה. אישית אהבתי אותו יותר משאר האדומים, בהחלט יין טוב מאוד ב-79 שקלים.

      במצב השפע העצום של יקבים בארץ, אני מקווה מאוד שצובה יוכל להתייצב בתודעה ועל המדפים כיקב בוטיק איכותי. יש לו את כל הנתונים לכך, ויש לו אומץ וחינניות. בנוסף לאלה, עושה רושם שאין שם כוונה לייצר יינות סנוביים במחירי עתק. בינתיים הם שואפים לייצר רק יינות בפחות מ-100 ש"ח, וזה בהחלט משמח. חפשו אותם על המדפים בעוד שבועיים – שלושה.