פשוט שריונר

שמות רבים הוצמדו ללובסטרון הקטנטן לנגוסטין. הצרפתים ואניני הטעם מכירים אותו בשם זה, האיטלקים והאמריקאים קוראים לו 'סקמפי', האנגלים – 'לובסטר נורבגי', האירים מכנים אותו 'חסילון מפרץ דבלין' ואילו בישראל, סביר להניח שמרבית הסועדים לא מכירים אותו בכלל, בעיקר מטעמים כלכליים. תצטרכו להוציא כ-100 ¤ כדי ליהנות מכמה ביסים ממנו והמסעדות היחידות שמציעות מנות לנגוסטין על בסיס קבוע הן 'מול ים' ו'רפאל' - מסעדות הבית של האלפיון העליון.

מדובר במעין שרימפס סמוראי, גדול מהרגיל ומאובזר בשריון מאיים ומפחיד במקצת, אבל אין ספק שבזכות טעמו העדין ובשרו המתקתק הלנגוסטין הוא שובר לבבות אמיתי, מהסוג שמתאהבים בו במבט ראשון.

שלום מחרובסקי, הבעלים של מסעדת "מול ים" ושל "מעדני ים", יבואנית הלנגוסטינים הסדירה היחידה בארץ מעדכן: "הלנגוסטין שייך למשפחת הלובסטרים. דגים אותו בחורף, כשבשרו מלא ושריונו קשה. הבשר שלו שונה מלובסטר בזה שהוא רך יותר וטעמו מתוק יותר.

מאיפה מגיעים הלנגוסטינים אל צלחות "מול ים"?

"כיום דגים את הלנגוסטין בעיקר מימים צפוניים, כיוון שממימי הים האדריאטי ומחופי דרום מערב אירופה, שהיו מלאים בו - הוא כמעט ונכחד. אנחנו מייבאים אותו מדנמרק ומסקוטלנד, שם נמצאים הלנגוסטינים הנחשבים לטובים ביותר. "

עונת הלנגוסטינים של "מול ים" החלה לפני כחודש, והיא נמשכת כחצי שנה, עד לחודש מרץ. במהלך חצי השנה הזו משלבו השף יורם ניצן - שטוען שמדובר באחד מחומרי הגלם הפייבוריטים שלו - בכמה מנות מתפריט הערב ומתפריט הצהריים העסקי. בין המנות: לנגוסטין בגריל עם ציר סרטנים וסלט ירוק (190 ש"ח) ולנגוסטין על מצע ריזוטו מאורז שחור (110 ש"ח), הנחשבת לאחת ממנות הדגל של המסעדה.

גם ב"רפאל" לא טומנים ידיים בצלחת ומשתמשים בלנגוסטינים צרפתיים כל השנה אבל "און אנד אוף, לאור העובדה שיש תקופות שקשה להשיג לנגוסטינים," מסביר דוד קישקה, מנהל המסעדה.

קישקה: "הלנגוסטין מגיע אלינו פעמיים בשבוע מברטאן (חבל ארץ בקצה הצפון המערבי של צרפת – ר.י), שם הדגה בכלל ובפרט פירות ים כאויסטירים ולנגוסטין, הם מהאיכות הגבוהה ביותר. בגלל המחיר הגבוה של הלנגוסטין, קשה לומר שמרוויחים על המנות בהן הוא מככב. הסיבה שאנחנו בכל זאת בוחרים להוציא מנות כאלה, בדומה למנות המכילות פטריות כמהין שחורות, היא כי אנחנו מאד אוהבים את חומרי הגלם האלה ומאמינים שמגיע להם לקחת חלק בתפריט של המסעדה."

בדומה לרפי כהן וקישקה, נדמה שגם הסועדים ב"רפאל" נוטים חיבה רבה למיני-לובסטר הצרפתי. רביולי הלנגוסטין ברוטב ביסק סרטנים כחולים (145 ש"ח), מככב מזה שנתיים בתפריט המסעדה וזוכה למקום של כבוד בפנתאון המנות של המסעדה.

"כדי לשמור על הטעם העדין של הלנגוסטין במנה", מספר קישקה, "אנחנו משתמשים בנתחים שלמים, ללא שום תיבול מלבד מלח. הבצק של הרביולי רביך, שזה אומר שיש בו קמח אורז בנוסף לקמח החיטה. זה עושה אותו ליותר טעים ונימוח." עוד בספיישלי הסקמפי: הלנגוסטינים הצלויים בחמאה, עם סייד-קיק של פונדו בצל (135 ש"ח) ו-"פלאטו רפאל", מגש פירות ים חלוטים קלות המונחים על קרח, המכיל אויסטרים שרימפסים ו – ניחשתם נכון - לנגוסטינים (145 ש"ח).

ומה לגבי שימוש ביתי בלנגוסטין? "אין פשוט ממנו לבישול, על גריל או בחליטה קצרצרה," אומר מחרובסקי בביטחון רב. מי שירצה לקחת את האתגר היקר למטבח הביתי ימצא את הלנגוסטין הדני בחנות המפעל של "מעדני ים" במחיר של 130 ש"ח לקילו.

בהתחשב בעובדה שמשקל חבילה ממוצעת הוא כ-800 גרם (משמע: כ-100 שקלים ל-2 מנות עיקריות או 4 ראשונות), אפשר לומר שיש מי שישקול אותו כאופציה מעניינת לגיוון פלטת פירות הים, ולו רק באירועים מיוחדים או סתם כדי להרשים אורחים חשובים ומביני-עניין. אנחנו מצדנו, ממתינים בסבלנות למסעדות נוספות, מוצלחות לא פחות ונגישות יותר, שישלבו את הלנגוסטינים בתפריטם.