לפני ארבע שנים, בעיצומה של תקופה מהורהרת, החליט מיקי שמו לרדת לסיני ולנקות קצת הראש. הוא נסע לבדו, ארז מעט בגדים ולקח צידה מהקונדיטוריה המשפחתית: שלוש קופסאות עוגיות ושתי עוגות שמרים. בערב אחרי שהגיע ישב ושתה תה עם כמה חבר'ה שלא הכיר. הוא שלף את המאפים וכיבד בהם את הנוכחים. בסיום שעת התה נותרו כמה עוגיות, ובחורה תל אביבית שאלה אם אפשר להשתלט עליהן. היא נענתה בחיוב. לקחה והלכה.
ביום שישי, כשחזר שמו לביתו בחיפה, קיבל טלפון מאודטה. העוגיות התגלגלו לאולפן דרך אותה בחורה, מאפרת בערוץ 10, אודטה אהבה והזמינה את מיקי להתארח אצלה בתכנית. מאז הוא קונדיטור הבית שלה.
התכנית של אודטה חשפה אותו אמנם לקהל צופים ארצי, אבל בחיפה ובאזור הצפון שמו והקונדיטוריה המשפחתית מוכרים כבר 15 שנה. ב-1992 פתחו ההורים, איציק ורותי, בית מאפה קטן, שהפך במרוצת השנים לרשת של 3 קונדיטוריות בחיפה וקריית חיים, בהן עובדים כל בני המשפחה. הגיחות השבועיות של מיקי לאולפן בת"א, גררו שובל הזמנות מהצוות. כל פעם הביא עמו שמי משלוחים של עוגות ועוגיות, כשהמזמינים תוהים פעם אחר פעם למה רק בחיפה. אופציית המרכז נבחנה במשך שנתיים בפורום משפחתי, עד שלפני כשבועיים נחנך במרכז טאגור ברמת אביב הסניף הרביעי של "שמו הקונדיטוריה".
מיקי, שמוביל את קו פיתוח המוצרים בקונדיטוריה, מקפיד להיות עם האצבע על הדופק. הוא למד במספר מוסדות בגרמניה, בלגיה וצרפת, מתמחה בכל פעם בפן אחר בתחום ולאחרונה אף סיים לימודי טכנולוגיית מזון. ועדיין, הוא מציין, מעבר לעסקים חשוב מאד להבין באנשים. אולי השיקול הזה השפיע על הבחירה הלוגיסטית בצפון ת"א ולא במרכז העיר, "לא רצינו לבוא לאזור סואן ומרכזי, מסביר מיקי, "אלא דווקא לשכונה, עם הרבה תושבים".
בפתיחה הרשמית השבוע נראו המון אנשים מחויכים, ביניהם מכרים ותושבי השכונה, שהתענגו על מדגם מאלף מהיצירות המתוקות של הקונדיטוריה, "כי אי אפשר לטעום את הכל". ילדי תנועת הצופים נקלעו למקום והציעו בלי להציץ סביב, פרוסת עוגת שוקולד ביתית ב-2 ש"ח ליחידה. "אתם לא במקום הנכון" אמרה מישהי, מצביעה על השלל המתוק שהיינו מבוצרים בו. טעמנו קינוחי שוקולד ושמנת עם קרנץ', סלסלות בצק שקדים ממולאות קרם פטיסייר ותות טרי, עוגיות מקרון, טחינה, שקדים ושוקולד, מאפי פרמזן וקרואסונים. מעדות אישית, הם באמת מופלאים.
החנות הלא גדולה והמאוד מוארת, מעוצבת בסגנון נקי עם קירות בצבע לילך, נברשות שנדליריות מרהיבות ומסך פלזמה שמשדר תהליך הכנת עוגות. ההיצע כולל עוגיות (28-35 ש"ח), עוגות שמרים (32-35 ש"ח), עוגות מוס (45-150 ש"ח) עוגות אישיות (19 ש"ח) וריבות ביתיות (24 ש"ח). המוצרים נטולי חומרים משמרים וצבעי מאכל, עשויים שמנת, שוקולד בלגי ובצק שקדים דק. עבור חולי הסכרת והלקוחות בדיאטה, פותח קו ללא סוכר שכולל מתוקים כמו שטרודל תפוחים, פאדג' שוקולד, שמרים פרג ופילו אגוזים ( 32-45 ¤). משיקולים לוגיסטיים, נאפים במקום רק המאפים המלוחים [קישים על בסיס גבינות צאן (49 ש"ח) בריוש, בורקס, מאפי פילו (6 ש"ח ל-100 גר'), עוגיות גבינה מלוחות (28-35 ש"ח)], והעוגיות ועוגות המוס מגיעות במשאית קירור מחיפה.
מיקי מציין שבחנויות בחיפה מוכרים גם אווירה. תמיד יוצרים קשר עין עם הלקוחות ומכירים אותם בשמות. הוא מקווה שכך יהיה גם בת"א. בינתיים, אמנם, אי אפשר לשבת ולאכול במקום כי זו קונדיטוריה ולא בית קפה, אבל בעתיד, בהתאם לדרישה, ייתכן שיגובש גם הקונספט הזה.
"שמו הקונדיטוריה", רח' טאגור 30 רמת אביב, תל אביב. פתוח א'-ה 8:00-20:00 ו' 8:00-15:00 כשר חלבי. טל' 03-7448070