דוסה, הדס בשבילכם, היא לא אחת הנוטה לשכנועים. לא ברגע שהחליטה משהו. כמעט שש שנים אני מכירה אותה, ופחות משש פעמים הצלחתי לשכנע אותה במשהו. אחת הסיבות לכך היא חסינותה לייסורי מצפון - צורה מקובלת מאוד של שכנוע, במיוחד בקרב פולנים. "אם זה עוזר לך, תאשימי אותי", היא אומרת באדישות ומחייכת, חפה מכל שיקולי כדאיות, מכל התחשבנות, מכל צורת חשיבה מקובלת. לכן היא יכולה לנסוע בשבילך עד סוף העולם בלי לחשוב פעמיים, ולכן היא יכולה להחליט - דקה אחרי שהגיעה - שבעצם בכלל לא בא לה להיות בסוף העולם, בא לה להיות בבית.
היא אף פעם לא אומרת יותר ממה שצריך, ולא צריך הרבה. וגם עכשיו לא צריך. אנחנו רעבות, ואנחנו אומרות: קציצות בקר בסאטה (רוטב בוטנים) וחלב קוקוס, אורז בסמטי עם בצל מטוגן, סלט ירוק בייבי עם נבטים ותפוח ירוק ברוטב טחינה וחרדל, וסלט עונתי קרנצ'י (48 ש'), פילה לבן ברוטב שמנת וזעתר פלוס האורז והסלט הירוק הנ"ל (46 ש'), ונודלס בורמזי עם ירקות ופילה עוף (42 ש'). אנחנו אומרות את זה לתפנוקייה, כדי שתגיד את זה למסעדת ג'ף בטשרניחובסקי. וזהו.
אני מספרת לה שהוא אמר שהוא מרגיש שיש בינינו קיר זכוכית, שהוא לא מצליח להגיע אלי. חודש הוא הסתובב מסביב לקיר הזה, מנסה להציץ פנימה. בסוף, מלא תסכול, הוא השליך אבן גדולה ושבר אותו. רק שבמקום להיכנס, הוא נבהל. כנראה גם נכנסה לו איזו חתיכת זכוכית לתוך העור. וכמו הילדים שמשליכים אבנים על חלונות ושוברים אותם, הוא הסתובב וברח בכל הכוח. אני לא עושה עניין גדול מזכוכיות, אני אומרת לה. יש לי מטאטא ויעה וכל מה שצריך כדי לנקות. אבל החורף מתקרב ומתקרב, כלומר, הרוח מתחזקת ומתחזקת. ומה אני אמורה לעשות עם הרוח הזאת עכשיו.
והיא שותקת, מה יש להגיד. היא אף פעם לא אומרת יותר ממה שצריך, ולא צריך הרבה. לא כשהאוכל מגיע. הכל טעים-טעים-טעים. מנת קציצות הבקר, המלצת השף על פי ספר האוכל הקדוש, מוכיחה שהשף הזה יודע על מה הוא מדבר. הקציצות דחוסות בטעם ובריח, אין מה להתווכח, והן שקועות עד צוואר בחלב קוקוס משמח. הפילה הלבן המשובח צוהל בשמנת ומגלה עד כמה נעימה היא בשילוב הזעתר, והאטריות הבורמזיות אמנם לא יוצאות מגדר הרגיל, אך הן שמנמנות ונחמדות דיין. האורז מוצלח, וכך גם הסלט הירוק, שרוטב הטחינה-חרדל מכסה אותו בנדיבות. ובקיצור, נחמה גדולה לזמנים שבהם רוח פרצים מתקרבת.
דוסה מדליקה סיגריה. "זאת הסיגריה האחרונה שיש לי", היא אומרת, "אז אני אצטרך תכף ללכת". "מה פתאום ללכת", אני מתרגזת, "עוד לא אמרת כלום על האוכל". "מה יש להגיד", היא עונה, "היה מאוד טעים". "יופי, דוסה, באמת עוזר לי. ומה עם סיפור מסגרת?". "אין סיפור מסגרת", היא מכבה את הסיגריה ומתרוממת. "תמציאי. מצדי תכתבי שאכלת עם מישהו אחר. אין לי בעיה עם זה". שתי דקות אחר כך היא כבר לא כאן. משאירה אותי לבד במטבח נשוב רוחות. אני מתיישבת ליד החלון ולא סוגרת אותו. יכול להיות שלא יזיק לי להיות קצת ברוח, אני חושבת. יכול להיות שסוודר יספיק.
בקטנה
שירות: דרך התפנוקייה, היה בסדר
זמנים: עד שעה
אריזה: קופסאות פלסטיק שחורות ועגולות, חמגשיות
בעד: הנדיבות משתלמת
נגד: תפריט מצומצם, ייתכן שמדי
תמורה לכסף: בהחלט
שורה תחתונה: ברכותי לג'ף
ג'ף. טשרניחובסקי 1. משלוחים דרך התפנוקייה בטל' 307-700-700-1. שעות המשלוחים: א' 12:00-17:00, ב'-ה' 12:00-24:00, ו' 12:00-16:00.