פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בקשר לכשר

      אחרי ביקור ב"לילית" איתי להט מסכם שיש דבר כזה בשר כשר טוב. שאר המנות במקום טעונות שיפור. אלוהים הוא לא תירוץ

      מעט מוזרה הבחירה לקרוא למסעדה כשרה בשם לילית. בכל זאת, המקדש הכשר הזה מארח מידי ערב את אצולת שומרי המסורת, רפורמים בביקור מולדת ושאר זרמים חובשי כיפה, כולם ישובים ואוכלים במקום שנקרא על שם השדה היהודית הראשונה – גרושתו של אדם מגן עדן, שנישאה בהמשך לאשמדאי מלך השדים והסיפורים עליה מסמרי שיער. בלימודי ג'נדר בטח היו מכנים אותה הפמיניסטית היהודית הראשונה, ולא בכדי – היא הרי נחשבת למרדנית, חסרת צניעות, ויש שיאמרו מרשעת של ממש.

      מצד שני, לילית היא גם פרויקט קולינרי-חברתי בשיתוף עם עמותת על"ם, שפונה לבני נוער בסיכון. המסעדה מעניקה להם מסגרת ואת האפשרות להשתלב בעתיד בחברה ולרכוש מקצוע. במסגרת הפרויקט המיוחד עובדים בני הנוער במטבח של לילית במשך למעלה משנה ורוכשים הכשרה קולינארית מקיפה. במקביל, הם מקבלים ייעוץ, טיפול פסיכולוגי והכוונה מקצועית, ועל הדרך מוציאים מנות תחת שרביטו של השף עומר בן גל.

      השילוש הקדוש מאכזב

      הסיפור האמיתי של לילית, המסעדה, לא השדה, מתחיל ונגמר בעובדה שהיא כשרה. וככזאת, נתוני הפתיחה שלה כופים עליה מוגבלות קולינארית. זה מזכיר לי התנצחות שנערכה בעבר על גבי דפיו הוירטואליים של אתר זה, בין השף אמיר אילן (אקס דיקסי) לבין עומר בן גל מלילית, בנושא בשר כשר. אילן טען שאין דבר כזה בשר כשר איכותי, בעוד בן גל גונן בחירוף נפש על איכות הבשר שהוא מגיש בלילית. הכרעה מיד אחרי המתאבנים.

      לפתיחה ביקשנו לטעום את השילוש הקדוש – פסטה, דג ומנה צמחונית: ניוקי צרובים עם פטריות יער וכמהין (54 ¤), סשימי דג ים עם זרעי עגבניות, שומר וזיתי קלמטה (54 ¤), אספרגוס ואגסים צלויים עם כמהין שחורות, שקדים וצ'ילי (52 ¤). אז ככה: בניוקי לא נמצא אפילו בדל של כמהין ולא שארית מטעמו העז והמופלא, ולמרות שבצק הפסטה היה טעים ונעים ושכשך בשלולית חומה של ציר פטריות, הרי כקולקטיב הוא לא הרשים. הסשימי המופלא הגיע בצורת טונה טריה ואיכותית בצבע אדמדם עמוק, שהרגה אותך ברכות בפה, עד שפלשה אליו טבעת צ'ילי מרושעת והרסה את הכול עם עקיצה שלא שייכת למנה. במנה הבאה נמצאו בדלנות אספרגוסית אל מול שמרנות אגסית ודלילות רוטבית, יחס כוחות שלוקח את המנה יותר לכיוון סלט פירות משמים מאשר אל מנת חורף מרתקת.

      לכו על הסינטה והטפיוקה

      ועכשיו להכרעה בעניין הבשר: בן גל אכן עומד במילתו. יתכן שהמנות הראשונות צריכות עוד עבודה, אבל פיסת הסינטה שלי (92 ¤), שהוגשה במדיום מדויק ומוקפד עם צ'יפס שמנמנים ונימוחים, לא צריכה כלום חוץ מיין אדום עמוק וחושני. בהתחשב בעובדה שאף אחד ממרכיבי המנה לא ראה מימיו חמאה, או כל אזכור אחר לא כשר, מדובר כאן בהצלחה שנובעת גם מנתח עסיסי ומיושן היטב המגיע ממחוזותינו – מארץ ישראל. ריספקט.

      הרבה פחות ריספקט, או נכון יותר שום ריספקט לפילה הבורי בגריל שהוגש עם תבשיל חיטה, עגבניות, תרד טורקי, לימונים כבושים וזיתי קלמטה (72 ¤). הדג הוגש נא, יש לומר, ואפילו קצות הדג שלא נעו לשום מקום, סבלו מעודף שמנוניות. במקום הבורי, נושנשה בהיסח דעת מנה של פפרדלה עם ארטישוק ירושלמי, צנוברים וכמהין (86 ¤) שגם בה לא הורגשו הכמהין, אבל הורגשה גם הורגשה שמחת חיים וטעם אמיתי של חורף.

      החוויה הכשרה והמורכבת הזו ננעלה עם שני קינוחים שמספרים את סיפורה של לילית. סברינה עם תותים טריים, קרם שקדים ורום (32 ¤), שהזכירה לי אולם אירועים כשר מנתניה בו נחגגה בת המצוה המשפחתית האחרונה; בעוד מרק הטפיוקה הצונן, שהוגש בחלב קוקוס ופירות, הזכיר לי פנינים אוריינטליות סקסיות ואת הקסם שניתן לחולל גם אם הבד"צ גנב לך את השרביט.

      לילית. בית אסיה רח' דפנה 2, תל אביב. טלפון: 03-6091331