פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      קריאת ביאליק - המנה העיקרית

      ספר חדש של בני סיידא הוא הזדמנות לתמר ביאליק לנסות ולפענח מה גורם לקונות להצביע ברגלים

      זו הפעם השלישית, מאז שהתחלתי את הטור שלי, לפני שנה בדיוק, שאני נדרשת לביקורת על ספר של בני סיידא. נדמה לי שזו תופעה שאין לה אח ורע בעולם ספרי הבישול הישראליים. כמו בפס ייצור משוכלל מתקתק סיידא מדי כמה חודשים ספר בישול חדש והתסריט המוכר חוזר על עצמו – המבקרים מתעלמים או מסתייגים, ואילו נשות העם מצביעות ברגלים ורוכשות במרץ.

      מכיוון שעם הצלחה לא מתווכחים, לא נותר אלא להפנים שסיידא פיצח איזה קוד סודי, עלה על הרכיב הזה שקורץ לעקרות הבית, שהופכת אותו לפמיליארי, ידידותי, לא מאיים ובעיקר מאוד שימושי. מה זה יכול להיות? האם זה הלינגו ההו כה מגזיני- נשים שלו? השופע "טעמים ממכרים"; "עופות נימוחים"; "אווירה קסומה ומכשפת" וכמובן "והמחמאות לא יאחרו לבוא"? או שמא זו הבנה אמיתית אותנטית לצרכיה של הבשלנית הביתית (ויש סיבה טובה לזה שאני נוקטת בלשון נקבה) זו שנדרשת להעמיד מדי ערב סיר ובו מנה מזינה וטעימה למשפחתה, אותה ירצו לאכול גם הקטנים וגם הגדולים ובנוסף להרשים מדי פעם את האורחים? למעריצות של סיידא הפתרונים. מה שבטוח הוא שסיידא אף פעם לא מבייש את הפירמה של עצמו וגם הפעם מגיש בנוסח המוכר והמזוהה שלו מתכונים שהם לעולם בהירים ולעולם ערוכים היטב ורשימת חומרים המקפידה להיות זמינה ופשוטה במיוחד.

      הלב

      הסיבה שלשמה התכנסנו הפעם היא ספרו החדש "המנה העיקרית". ואם לצטט היישר מהכריכה: "וכעת נתמקד בליבה של הארוחה – במנה העיקרית שסביבה נבנות המנות הראשונות והתוספות, ועל פיה יישקו הקינוחים ויוגשו המשקאות..."

      בקיצור ולעניין, הפעם מגיש הבשלן המתמיד מקבץ גדול מאוד של מנות עיקריות ומנות עיקריות בלבד (עם כמה כיפופים כמו ביצי פלורנס שהפכו מארוחת בוקר למנה עיקרית או קרונדביף ששודרג למנה עיקרית). הספר מחולק לארבעה פרקים: מנות בשר; מנות מעוף; מאכלי דגים ומנות צמחוניות (בעיקר פסטות וקישים). לכל מנה מצרף סיידא המלצה עם מה כדאי להגיש אותה. (..."מגישים ליד לחם חם וטרי וכמובן יין אדום"... לדוגמא) .

      אצל סיידא כמו אצל סיידא, גם הפעם המנות אקלקטיות ביותר, מגוונות עד אין קץ ולוקחות מפה ומשם. בעיקר קלאסיקות מוכרות וידועות עם קצת התאמות וקצת פרשנויות אישיות. יש כאן תבשיל פרגית באורז ומנגולד, מעין אינטרפרטציה על מטבח ערבי-גלילי, לצד (איך לא) חזה עוף מוקפץ עם אספרגוס ושעועית ירוקה; מיני המבורגר על עגבנייה צלויה לצד קובה חמוסטה; גולש כבד עוף בפפריקה לצד פסטה עם פילה ברבוניה וקרם שמנת. בסך הכל הכל מכל וכל, ספר מגוון שיכול בהחלט לספק פתרונות פרקטיים וגם קצת יותר ייצוגיים ויכול להתאים למי שרק מתחיל לבשל ורוצה פתרונות אמיתיים לאוכל משביע גם ליומיום וגם לאירוח.

      עוד מוצר אופייני לחלוטין של סיידא לטוב לרע – בלי ברק מיוחד, בלי איזה חידושים מפליגים, בלי זיקוקי דינור, לא במראה ולא בתוכן, אבל כן מאוד יעיל ומאוד פרקטי וכנראה זה כל הקסם.

      "המנה העיקרית". בני סיידא, צילומים: פיליפ מיטראי, עריכה:מיכל שטיין. סטיילינג: בלה רודניק. מודן הוצאה לאור. 98 שקל

      מדפדפת במהירות

      למי מתאים: למי שהתאים עד עכשיו

      חידושים: לא ממש

      נוחות עבודה: ברור. מאוד

      מתכון מנצח: חזה עוף פיקטה על פטוצ'יני. מנה קיצית וחמודה מאוד.

      חזה עוף פיקטה על פטוצ'יני

      נתחים קטנים של חזה עוף מטוגנים ומבושלים ברוטב יין לבן, צלפים ולימון מונחים על פטוצ'יני - כל כך טעים!

      ל- 5 מנות:

      חומרים:
      3/4 כוס קמח
      מלח, פלפל שחור גרוס
      1 כפית אורגנו מיובש
      700 גרם חזה עוף, חתוך לנתחים קטנים ושטוחים
      1/3 כוס שמן זית
      6 שיני שום, כתושות
      11/4 כוסות יין לבן יבש
      2 כפות צלפים
      1/3 כוס מיץ לימון
      1 כוס פטרוזיליה, קצוצה
      1/2 כוס עירית, קצוצה
      500 גרם פטוצ'יני או טלייטלה (פסטה שטוחה רחבה)
      3/4 כוס ריחן (בזיליקום), קצוץ

      הכנה:
      1. שמים בשקית קמח, מלח, פלפל ואורגנו. מכניסים את העוף לשקית ומנערים היטב עד שכל נתחי העוף יצופו בתערובת הקמח.

      2. מחממים במחבת שמן זית, מטגנים את העוף בכמה מחזורים דקה מכל צד ומניחים בצד. מוסיפים למחבת שום, יין, צלפים, מיץ לימון ופטרוזיליה ומביאים לרתיחה. מבשלים על אש בינונית עד שהרוטב מצטמצם בחצי.

      3. מחזירים את נתחי העוף למחבת ומביאים לרתיחה. מסירים מהאש, מוסיפים עירית, טועמים ומשפרים תיבול.

      4. במקביל להכנת הרוטב, מכינים את הפטוצ'יני לפי הוראות היצרן. מחלקים את הפטוצ'יני לצלחות אישיות, יוצקים מעל מעט מהעוף המתובל ומהרוטב שנוצר במחבת, זורים ריחן קצוץ ומגישים.