קריאת ביאליק: על הספר "יומנו של שף" של שגב משה

ספר הביכורים של השף הצעיר והכוכבני משה שגב, מתהדר בשם היומרני משהו "החיים והמתכונים הסודיים של משה שגב". אמנם בתרבות שלנו, שף הוא כבר מזמן לא סתם איש שמגיע עם בוקר למטבח כדי לבשל, אלא סוג של סלב, או אולי אפילו טאלנט, עם תכנית טלוויזיה משלו ובמקרה של שגב, אפילו מצויד בגברת בלונדינית ומגה-סלבית בפני עצמה. אבל עם כל הכבוד, לא מדובר פה בהוגה דעות או איש רוח, והכותרת המבטיחה הצצה לחיים הסודיים שלו, מעט מגוחכת בהקשר הזה.

בספר עב הכרס הזה, אם כן, תמצאו את החיים הסודיים המובטחים בדמות המון המון ניירות כרומו, המחביאים בתוכם המון המון תמונות דוקומנטאריות אופנתיות של השף ומסעדתו, צוותו ומאכליו וזאת לצד המון המון טקסט "אישי וחוויתי" הו-כה-אופנתי, שספר בישול עברי אינו שלם לאחרונה בלעדיו. אצל שגב הוא פורש פכים קטנים מחייו הכוללים הצעת נישואים לאשתו המושלמת והמהממת; ערב שישי אופייני בבית מרוקאי; זיכרונות מהרגעים שלאחר צום יום כיפור; חוויות מטיולים למזרח ועוד כמה רגעים כל-ישראליים מכוננים, הכתובים בכישרון מאוד צנוע, בעברית מאוד יומיומית ועם חיבה מוגזמת לסופרלטיבים "מהמם" ומושלם". עולה מהם אמנם אדם מאוד חמוד, יצירתי ונעים אבל זהו בערך.

מעבר להתפייטות המיותרת הזאת, תמצאו בספר גם "ציר זמן" המתאר את הנעשה בחייו של שגב צעד אחר צעד, מהרגע בו הוא קם בבוקר ועד לרגע בו הוא שוכב לשון. סוג של מציצנות ריאליטי אופנתית, שאינה מוסיפה דבר, לצד תמונות אווירה חביבות ותמונות אוכל מאוד בינוניות.

מה שנשאר אם כן, וזה גם מה שחשוב כמובן, הם המתכונים. שמו של שגב יצא למרחוק בעיקר משום שא. האוכל במסעדה שלו באמת טעים וב. המתכונים שלו בסך הכל פשוטים וברורים, אבל תמיד יש בהם טוויסט נחמד והם יוצאים גם טוב מאוד במטבח הביתי. מהבחינה הזאת, והיא הבחינה החשובה ביותר בספר בישול, כי כל היתר, בינינו הם רק עיטורים וקשקושים מסביב – מדובר בספר חביב שאפשר למצוא בו הרבה מאוד מתכונים ידידותיים שיתאימו גם למטבח ביתי, כמו חריימה מרוקאי עם טוויסט; בייגלה ביתי; רוטב מצוין לפיצה; או קציצות בשר וכרישה, לצד מתכונים מתוחכמים ומושקעים יותר, כמו מרק קרם חצילים עם שמן ירוק; סינטה עגל עם ארטישוק ירושלמי ופירות יבשים, או אגסים סגולים חמים עם קרם מסקרפונה וקרמבלס, אותם, תמיד עדיף, לשיטתי לפחות, להזמין במסעדה. המתכונים ברובם מלווים בתמונות של צעד אחר צעד שמקלות ומפשטות את העבודה.

בשורה התחתונה יש פה ספר בישול חביב. עם כמה מתכונים מצוינים שאולי קצת קשה לראות ממבט ראשון מתחת לכל המלל, אבל הם שם והם עובדים.


יומנו של שף – החיים והמתכונים הסודיים של משה שגב, הוצאת קוראים. 143 ש'.

למי מתאים: לחובבי התכנית של שגב, שימצאו בספר בדיוק את מה שהם מחפשים. למי שמבקש להרחיב מעט את מתכוני הבסיס הביתיים שלו.

נוחות עבודה: ככה. ספר עב כרס עם כריכה רכה, נוטה להיקרע ולא נוחה לעבודה. לא תמיד עריכת המתכונים ברורה (למשל במתכוני דג מסוימים אין המלצה על סוג הדג, או שכתוב במתכון שורש סלרי ובתמונה רואים גבעול של סלרי וכדומה) יש אמנם תוכן עניינים מפורט מאוד ואפילו מצולם, אבל חסר קצת אינדקס.
חידושים: דווקא יש.

מתכון מנצח: תבשיל עוף עם קוקוס, קארי וחמאת בוטנים. עמוד 198.

ל- 4 אנשים:

חומרים:
4 כרעיים
5 כפות שמן זית
מלח גס ופלפל שחור גרוס
1 כף ג'ינג'ר מקולף וקצוץ
1 גבעול עשב לימון קצוץ
2 שיני שום טריות ופרוסות דק
2 פלפלים אדומים, קלויים ומקולפים
1 בצל סגול חתוך לקוביות דקות
1 גזר מקולף, חתוך לקוביות דקות
2 כפות גדושות חמאת בוטנים
4 פחיות חלב קוקוס
1 כפית אבקת קארי (אפשר לוותר על זה אם לא אוהבים)
10 עלי בזיליקום טריים, פרוסים דק
4 כפות כוסברה קצוצה
1 פלפל צ'ילי שלם
1/2 חופן אגוזי קשיו קלויים, לא מלוחים
1/2 חופן בוטנים קלויים

הכנה:
1. מחממים תנור ל-190 מעלות. מתבלים את הכרעיים בשמן זית, מלח גס ופלפל גרוס בנדיבות רבה.

2. מכניסים את הכרעיים לתנור החם למשך 50 דקות, או עד לקבלת גוון חום מגרה.

3. מחממים סיר עם מעט שמן זית ומאדים בו את הירקות לפי הסדר הבא: ג'ינג'ר,עשב לימון, שום ופלפלים.

4. מוסיפים את הבצל והגזר, מאדים אותם קלות ומוסיפים את חמאת הבוטנים.

5. לאחר חצי דקה של ערבוב מוסיפים את חלב הקוקוס ואבקת הקארי.

6. מביאים לרתיחה ומערבבים היטב עד שחמאת הבוטנים מתפזרת באופן אחיד בתבשיל.

7. כשהתבשיל מוכן מוסיפים את הכרעיים וממשיכים לבשל עוד מספר דקות. מוסיפים את עשבי התיבול ופלפל צ'ילי בשלמותו.

8. בשלב ההגשה מוציאים את פלפל הצ'ילי ומפזרים מעל המנה אגוזי קשיו ובוטנים קלויים.