עוף טוב, סוף טוב

גל בתפקיד שרלוק הולמס, דניאל בתפקיד הרקול פוארו, חלום על עוף פורטוגלי שנגוז והמון רכוש גנוב

גל קרניאל ודניאל סולומון
25/03/2009

חזרנו לעיירה קוסטה ד-קפריסיה, לאחר שיטוט נעים בליסבון. הנחנו בקמפר את הקניות וצעדנו לעיירה לסעוד את העוף בגריל המפורסם של פורטוגל. לא לשווא הוא מפורסם: מדובר בעוף שמונח על הגריל בעודו מוברש ומעוסה ברוטב שום-לימון משובח שניחוח הפחמים מוסיף לו ארומה, עד שבשרו פריך מבחוץ אך נימוח בפנים. רק שמעדן שכזה ניתן להשיג רק עד שעות הצהרים המאוחרותולכן שבנו רעבים לביתנו המתגלגל.

כשהגענו חשכו עינינו: חלון הנוסע היה מנופץ והדלתות לא נעולות. ה-GPS ועוד כמה אביזרים חשמליים היו חסרים. דניאל, שהשאיר את דרכונו האנגלי ברכב, ישר ניגש לחפשו ואיך שמצא אותו שמע את גל אומרת: "הם לקחו את כל הבגדים", ואחריהן את המילים: "ואת שמיכת הפוך".

אלו מילים, רבותי, שאנחנו לא מאחלים גם לאוזני ערלים לשמוע. ואכן כך היה. פשוט לקחו לנו את כל - אבל כל – הבגדים, ואת שמיכת הפוך ואת הפח אשפה והיעה ותחתונים ועוד כהנה וכהנה דברים. את הכסף המזומן והטרוולר צ'קס הם פיספסו, ואת המצלמה הטובה השאירו יחד עם ההארד-דיסק הנייד. אבל נותרנו ללא גרדרובה וללא כיסוי ללילות הקרים!

מיד נסענו למשטרה לדווח על האסון והתחלנו לעבור על הפרטים בראשנו: בזמן שחזרנו באוטובוס ראינו בחניה קראוון דומה לשלנו ובו משפחה שהתנהגה באופן מחשיד. כשחזרנו לאוטו הם חנו בצמוד אלינו, וכשחזרנו מחיפוש העוף הכושל, הם כבר נעלמו. כך, בחיבור כל הפרטים באופן ששרלוק הולמס היה בוודאי גאה בו, עלינו על הפורצים.

חזרה אל זירת הפשע

הגענו לתחנת משטרה במרחק של כ-200 מטר מזירת הפשע המתועב ושטחנו בפניהם את טענותינו. פה הזמן לספר לכם קצת על הפורטוגלים. אחלה עם! חביב, דברן, נעים הליכות וגם מנומנם ונינוח. השוטרים דיברו אנגלית טובה והראו סימנים של השתתפות בצער על האובדן הנורא, אך חוץ מלעזור במילוי טופס התלונה הם לא הראו שום התלהבות מהפרטים המפורטים שנתנו להם על השודדים. באופן מוזר זכרנו המון פרטים: את סוג הרכב והצבע שלו, כולל סימנים חיצונים נוספים, את לוחיות הזיהוי הגרמניות, וילדה בלונדינית כבת שלוש, יפה כמו בפרסומת לעידוד הילודה.

לאחר כשעתים של מילוי פרטים ושאר פרוצדורות יצאנו לטור את הפינות החשוכות של העיר לראות אם השודדים זרקו את בגדינו היכן שהוא ומצאנו את הרכב שלהם חונה לא יותר מקילומטר מזירת הפשע. חיש מיד חזרנו אל תחנת המשטרה ודיווחנו בהתלהבות אודות המציאה. הסמל התורן הבטיח לשלוח רכב לבדוק. המשטרה לא באה וחזרנו לתחנה להתלונן ואותו משופם דיווח שהשוטרים בדיוק הגיעו אל הרכב. חזרנו לכיוונו ומה אנחנו רואים? את הרכב נוסע בנינוחות על הכביש נגד כיוון התנועה שלנו. עד שהספקנו לעשות סיבוב פרסה נעלם כלא היה.

כשגל רוצה את שמיכת הפוך שלה

וזהו. אין בגדים, אין שמיכה, אין GPS. נסענו למחרת לשוק איכרים חביב ול-H&M וקנינו קצת גרביים ותחתונים. ביררנו איך ואיפה מתקנים את החלון השבור ובעיקר ריחמנו על עצמנו. ביום שני בבוקר ניגשנו אל תחנת המשטרה על מנת לאסוף את הטופס לביטוח ומה אנחנו רואים? כן. ניחשתם נכון: הרכב של השודדים חונה כעשרה מטרים מזירת הפשע, כששמיכת הפוך מבצבצת דרך החלון.

דפקנו על הדלת ווצאה אלינו אישה מלווה בשלושה ילדים שלא דיברה אנגלית ונראתה מאוד מופתעת מטענותינו. גל רצה כאיילה על אפדרין - היא אומנם כבר זקנה ומעשנת אבל כשמדובר בשמיכת הפוך שלה שום דבר לא עוצר אותה - אל תחנת המשטרה ותוך 2 דקות חזרה ברכב משטרה מהבהב ומזעיק עם 3 שוטרים מסוקסים הששים אלי קרב.

חיפוש מהיר גילה כמה מהפריטים שלנו, האוטו נלקח לתחנת המשטרה ולאחר השגת צו חיפוש מהשופט התורן התגלו כל - אבל כל - הדברים שלנו (חוץ מ-2 זוגות ג'ינס, מצלמה ואיי-פוד אבל מה זה משנה בשביל זה יש לנו ביטוח, לא?) הדברים שלנו נלקחו לבית המשפט כראיות ולקח לנו עוד יום שלם לקבל אותם חזרה. הפושעים שוחררו בערבות, או סתם שוחררו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully