פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עיגול בצק על ראש שמחתכם

      הירושלמים טוענים שמחוץ לעיר זה לא אותו הדבר, אבל זה לא מרתיע את רוני קדר. לעשות או לקנות בייגלה ירושלמי?

      בחום של פסטיבל הקולנוע ביולי, או כשיוצאים מרחבת הכותל. ליד כיכר החתולות, בסוף הנחלאות, או בשוק מחנה יהודה ליד השומרים בכניסה. בכל המקומות האלו, וגם ברבים אחרים בתוך העיר ירושלים ומחוץ לה אפשר למצוא בייגל ירושלמי מתוק ורך שטובלים בזעתר אבקתי וירוק מגולגל בנייר עיתון.

      מחוץ לירושלים הבייגלה שונה, וטעמו של הזעתר נחלש ככל שעולים צפונה לכיוון העליות לצומת גולני. לא בטוח עד כמה העובדה הזו בדוקה. אבל היא נפוצה בקרב ירושלמים. אבל אני, שגרתי בין ירושלמים במשך שנה שלמה, ואהבתי את כל מאכליה של העיר, תמיד רציתי לנסות להכין את כל המטעמים בבית. רק את הבייגל הירושלמי השארתי במקומו. הפעם, לכבוד יום ירושלים, הגיע הזמן לתהות על בצקו.

      לעשות

      כסף – קמח: 2 שקלים, שמרים: 1.5 שקלים, סוכר ואבקת חלב: 1 שקל, ביצה: 1 שקל, שומשום: 1 שקל. סך הכל: 6.5 שקלים.

      זיעה – יחסית לבצקי שמרים אחרים, זה מסתיים בקלות וללא מאמץ.

      תוצאה – 5 בייגלים דקים שיותר מזכירים את הבייגל התלוי בבתי קולנוע ובריכה, מאשר את הבייגל הירושלמי הרך.

      מתכון לבייגל ירושלמי שהועבר אליי בירושה מירושלמי מקורי-

      חומרים:
      1/2 קילו קמח
      1 כף שמרים יבשים
      3 כפות סוכר
      1/2 כף מלח
      3 כפות שמן קנולה
      1/2 1 כפות גדושות אבקת חלב
      1/2 1 כוסות מים

      **במקום אבקת חלב ומים, אפשר להשתמש בכוס וחצי חלב


      לציפוי:
      ביצה להברשה
      הרבה סומסום לפיזור
      מעט סוכר לפיזור

      אופן הכנה:
      1. מערבבים את חומרי הבצק ולשים מס' דקות לבצק אחיד וגמיש.

      2. למקמחים את הבצק בקערה ומכסים עם ניילון למשך כחצי שעה במקום חמים.

      3. לשים מעט את הבצק על משטח מקומח, ומחלקים ל-5 כדורים. מכניסים אגודל למרכז הכדור עד לצד השני ופותחים לבייגלה גדול (קצת פחות מאורך התבנית) תוך כדי סיבוב ובעדינות, להניח על תבנית עם נייר אפייה (מקומח), צריכים להתקבל בייגלה צרים וארוכים, להשאיר מרווח בין הבייגלה לצרכי תפיחה.

      4. מורחים בביצה ומפזרים מעל הרבה סומסום, מעל הסומסום לפזר מעט סוכר.

      5. מכסים עם מגבת ומתפיחים כחצי שעה במקום חמים.

      6. אופים כ-15 דקות בתנור מחומם ל-180 מעלות, במרכז התנור (ניתן לאפות גם בטורבו)… עד לקבלת צבע זהוב.

      לאחר האפייה להכניס לתוך מגבת עבה למספר דקות.

      לקנות

      כסף - 5 שקלים.

      זיעה – בירושלים אף פעם לא חם.

      תוצאה - הוא תמיד שם, בדיוק כשרוצים אחד כזה. המון שומשום. וגם בייגל רך שחופן זעתר ריחני.

      פסק דין

      אם חשבתם שבפעם הבאה שאחזור מהופעה אעמוד בבית ואאפה את צינורות הבצק המעולים האלה, טעיתם.

      אין כמו לצאת ממשחק כדורסל, הופעה צפופה או נסיעה חזרה מהכנרת כדי לאכול את הבייגל הירושלמי שפשוט לא כיף לאכול אותו כשהוא לא מלווה בנייר עיתון מעופש וחבילת זעתר מינימלית.

      פסק דין: השאירו את האפיה לירושלמים.