הסוד השחור

בפעם האחרונה שביקרתי בפריז אכלתי את טפנד הזיתים הטוב בחיי, באלוהי הבאגטים, כמה שהוא היה טוב. עם כוס יין אדום למנה ראשונה, טפנד הזיתים ליווה את כיכר הלחם בצורה הנפלאה ביותר שמישהו אי פעם הצליח לעשות. זו לא היתה מסעדת יוקרה פלצנית אלא ביתית ופשוטה. מאז התאהבתי.

מאז, ניסיתי לרכוש כמה וכמה צנצנות טפנד זיתים במקומות שונים ומחברות שונות אבל לא הצלחתי להגיע למקור. הפתרון היה לנסות להכין טפנד ביתי, אבל ההתעסקות באנשובי ורשימת מרכיבים ארוכה עצרה אותי מלנסות ולתהות. לא מזמן, הגעגוע לממרח הפריזאי גבר וניסיתי לעשות אותו בעצמי. לאחר ניסיונות רבים ההצלחה הגיעה, ואת אותו טפנד שטעמתי בפריז הצלחתי לשחזר בבית. אבל בסופו של דבר, מה כדאי יותר, לעשות או לקנות?

כסף - באופן יחסי לכמות החומר: זיתים: 10 שקל, אנשובי: 3 שקלים, פרמזן: 2 שקלים, ויסקי: 2 שקלים, שום: 1 שקל, שמן זית: 1 שקל, חרדל: 1 שקל. סך הכל: 20 שקלים.

זיעה - הוציאו מהקופסאות וטחנו במהירות. שתי דקות ויש לכם ממרח.

תוצאה - צנצנת טפנד טריה, מלוחה ומיוחדת.

חומרים:
150 גרם זיתים שחורים או זיתי קלמטה
4 כפות שמן זית
3 שיני שום
20 גרם גבינת פרמזן
4 פילטים של אנשובי
4 כפות ויסקי או קוניאק
כף צלפים (לא חובה)
3 כפיות חרדל תירוש (להשיג במעדניות ובחנויות מתמחות)

הכנה:
1. טוחנים את כל החומרים יחד במעבד מזון.

במידה ואין לכם חשק לקנות צלפים או חרדל תירוש, הטפנד יסתדר גם בלעדיהם, אבל הוא יהיה פחות מעניין.

כסף - 20-30 שקל.

זיעה - כמה דקות של חיפוש קצר כמעט בכל מעדניה.

תוצאה - טפנד איכותי טוב, ולא פחות טעים מהביתי. ב"ספייסס" לדוגמא, אפשר למצוא אחד מצוין שנמכר במשקל.

דעתי היא משוחדת, בעיקר אחרי שמצאתי את המינון המושלם לממרח השחור. עכשיו, כשהגעתי לנחלה, אין סיכוי שאקנה צנצנת כזו שוב. טוב, אולי אם אגיע למעדניה מיוחדת ואתפתה.

כדי לא להישבר עוד לפני שהתחלתם, כדאי את המוצרים לקנות מראש ולשמור במקרר, כי הם מחזיקים מעמד זמן רב. בנוסף, ההכנה מהירה והממרח נשאר טרי לאורך זמן. לכן, אין שום צורך לקנות אותו ולהסתכן בתוספים ומשמרים, אלא לטחון בכל פעם צנצנת חדשה.

פסק דין: טוחנים ונהנים.