בגלל גלי החום, הלחות ואולי אפילו בגד הים. אבל בעצם זה בגלל בדיקות הדם שחזרו והודיעו על חריגות בטווח, ולא לכיוון המינוס. פתאום שמתם לב שנורא נהנתם לאכול המבורגר בלילה או לרדת על בורקס בשבת בבוקר. ולרגע נבהלתם וחשבתם במה אפשר להחליף את כל הטוב הזה?
אבל למה בעצם להחליף את כל האושר הזה בתחליף בריאותי יותר, דל קלוריות ודל בטעם? האם באמת מגיע לנו ליפול למלכודת הבריאה והדלה הזו הנקראת סיבים תזונתיים? לא ניתן לעצמנו עוד פינוק אחד לפני הסוף?
נסו להפנים את השינויים והצביעו בסוף האם להשאר עם הג'אנק או להתמסר להורדת הכולסטרול.
המבורגר מול סנדוויץ' פסטרמה
נראה שההמבורגר השתלט על חיינו, והכוונה היא לא לקציצה העלובה במסעדות המזון המהיר. הפעם, הג'אנק הטוב והאיכותי מסתתר במזללות יוקרתיות ומסעדות שוות. הוא מגיע עם חמאה מתובלת, ביצי עין מתפרצות או בייקון פריך. לפעמים הוא סתם נח לו בלחמניה שסופגת טעמים. אפשר לאכול אותו ב-2 בצהריים ואפילו ב-4 לפנות בוקר, רק אז היזהרו במיוחד מלילה קשה.
לעומתו, סנדוויץ' עם פסטרמה, או כל נקניק דל אחר, יכול לספק את הסחורה: לחמניה עשירה בדגנים מרוחה בפסטו או ממרח עגבניות מיובשות, עמוסה פסטרמה הודו משובחת, מלפפונים חמוצים פציחים ועגבניות קיץ טריות. לא תרגישו אחר כך צורך לישון שעות ובכל זאת תקבלו את מנת הבשר שלכם.
צ'יפס מול אדממה
חם ושמנוני, מלוח וצורב. אין כמו צ'יפס. אפשר להתווכח שעות אם עדיף אותו דק מאוד ועומד דום או עבה וקצר, אבל כמעט תמיד הוא יהיה טוב. הצ'יפס לא שורד משלוחים ולכן יש לצרוך אותו במקום, במהירות ועם הרבה מלח, קטשופ וגם מיונז.
לעומתו, מתיישב מולי האדממה, חטיף פולי הסויה הצעיר (באזורנו) שכבר הפך לנשנוש הלגיטימי בסושיות ומסעדות אסייתיות. הוא ירוק, מבריק ועוטים עליו הרבה מלח. בבונוס, הוא גם דורש משחק לשון ושפתיים שעשויים לרגש כל דייט של סרט די וי די יבשושי בבית.
בורקס וביסקוויט
דפים דקים ופריכים, משוכים בצהוב חמאתי שמומס וגבינה שמתרפקת על עלי הפילו. בשבלולים או מעטפות הם נצמדים בחום, מחכים לביצה שתגיע בדרך זו או אחרת ואפילו לרסק לוהט ואדום שיכסה אותו.
לעומתו, יושב לו הביסקוויט, מלוח וקליל שטובל עצמו בגבינה עדינה ולא מכביד על שעת הצהריים. הידיים נשארות יבשות ונטולות שומן ואפילו הצרבת אומרת להם תודה שנתתם לה שחרור ליום אחד. השילוב מוצלח בעיקר בגלל יכולת האירוח המהירה שלו, המחיר הנמוך, והוורסטיליות הגבוהה.
עוגיות שוקולד צ'יפס מול עוגיות גרנולה
השוקולד נמס והאצבעות מתלכלכות. עוגיות שוקולד צ'יפס מתהדרות בכמות רבה של שוקולד ובמעט מאוד בצק שעוטף אותה. אם אפשר, לפעמים חובקת העוגיה 3 סוגי שוקולדים והופכת את עוגית השוקולד הצ'יפס המשעממת לריגוש אדיר.
לעומתם, צנצנת העוגיות עשויה להתמלא עוגיות קריספיות עם שיבולת שועל ואגוזים. לפעמים ישתרבבו לשם גם חמוציות או שאר פירות יבשים. על כמות הסוכר או הדבש הגדולה אין מה לדבר, כי אם חשבתם שפה רמתם תהיה נמוכה, אתם טועים. זריקת סוכר ואנרגיה וסיבים תכנס אליכם ברגע.
גלידה מול ארטיק
בגלידריות השוות, אפשר למצוא לפעמים יותר מ-30 טעמים מרגשים. לא עוד פונטש-בננה או שוקו-וניל, אלא וניל ושמפניה, קרם פטיסייר ופירות יער, מסקרפונה ולימונערק ועוד רבים ומיוחדים. אפילו הגלידות הביתיות כבר מתחילות להגיע לרמה של אלו מגלידריות הבוטיק, למרות שעדיין יש להם הרבה לאן לשאוף. אבל כאן, מעבר לעובדה שבכל כדור מסתתרת חבילת שמנת מתוקה, המחיר מאוד יקר.