פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חיסול פירותי

      אם שזיפים על העץ לפעמים לא מתאימים למשפחה שלכם, נסו להכין מהם עוגה כפרית כדי להשיג יחסי שכנות טובים יותר

      שזיפים (הילה קריב)

      שכנים זה דבר ברוך. כשהם מוצלחים, זאת אומרת. בביתנו, מי שאחראי בדר”כ על קשרי החוץ השכונתיים הוא האיש, אשר בימים כתיקונם מתרועע עם זקנים, מחמיא לשכנות על מראן הצעיר, מתלטף עם כלבים ומתבדח.

      מי ששינה את מאזן הכוחות לאחרונה היא, מי אם לא, אמא אדמה.

      עם השכנים ג’ניס וסטיב מימין מתקיימים יחסי תן וקח ולא מהסוג של חצי-כוס-סוכר. סוכר מעולם לא לוויתי מהם אבל עץ השזיף “שלנו” הוא למעשה העץ הזקן שלהם, שהחליט לפני שנים רבות שהדשא של השכן ירוק יותר ובא לדור אצלנו. הגפן שלי, לעומתו, פלשה כבר מזמן את גבולות חצרם האחורית ונותנת להם בנדיבות מפירותיה. אני מקבלת מהם לימונים מהעץ ונותנת בחזרה עוגה, מקבלת תפוזים ופטל גינה ומחזירה. וילדת העיר שבי, שתמיד כמהה לכפר, שמחה.

      גאלט שזיפים (הילה קריב)

      השזיפים של העץ הזה, שלנו - שלהם למה להתקטנן, הם קטנים ואדומים עם תוך צהבהב. מה שמדהים בהם היא העובדה שהם מתוקים גם כשהפרי עדיין לא בשל לגמרי. בשנים הקודמות בעיקר אכלנו אותם טריים, חילקנו בין חברים והילדים לקחו הרבה לגן. היה נדמה לי שכאשר אסיים להפשיט אותם מהגלעין, לא יוותר פרי. השנה מצאתי פתרון לגודל שלהם - איך לא חשבתי על זה קודם? מכשיר גלעון דובדבנים!

      רק עוד בעיה אחת קטנה - עדר הגמדים שבביתנו, מסתכל בעין עקומה על עוגות פרי וזה לא טוב לזוג ההורים שמסתכלים בעין מצוינת על כמעט כל סוגי המזונות הטעימים וכן, בכלל זה גם על עוגות פרי. אז מה עושים? מזמינים חברים בשבת בבוקר, אופים לכבודם עוגה וכשהיא מתחסלת בתוך שעתיים, המצפון נקי. כי מה, לא נכין עוגה לאורחים?!

      גאלט שזיפים (הילה קריב)

      והעוגה? יופי יופי של עוגה. קלה להכנה, מקבלת כל פרי בשמחה, לא דורשת תבנית ומשדרת איכות כפרית. הבצק הוא מסוג הבצקים ששווים איזכור מיוחד - פשוט להכנה, פריך וחמאתי. מרדדים אותו, מעמיסים בפירות - משמשים, נקטרינות, אפרסקים, דובדבנים ואפילו פירות יער, מוסיפים מעט סוכר וזהו.

      הבצק הנפלא הזה יכול גם לקבל על עצמו קרם שקדים או קרם פטיסרי לגרסאות מורכבות יותר. בעיניי, במקרה של פירות הקיץ המופלאים, הפשטות היא המפתח.

      מאחר ומתיקות הפרי משתנה מפרי לפרי, כדאי לטעום אותם. אם הפירות שלכם מתוקים מאוד - כמות הסוכר שבמתכון מספקת. אם הפירות מעט חמצמצים, רצוי להגדיל את כמות הסוכר שמפזרים מעל.

      גאלט שזיפים (הילה קריב)

      גאלט שזיפים

      ‘קמח אגוזי לוז’ הינו פשוט אגוזי לוז טחונים דק דק. אם אין בנמצא, נסו קמח שקדים או אפילו אגוזים אחרים או המירו את הכמות בתוספת של קמח רגיל.

      בערך 500 גר. פרי מגולען וחתוך גס

      2 כפות גדושות ריבה איכותית- אני השתמשתי בריבת משמש ביתית

      2 כפות סוכר

      1 כף חמאה

      לבצק:

      200 גרם חמאה

      1/4 כוס קמח אגוזי לוז

      2 כוסות קמח

      1 כפית סוכר

      קורט מלח

      1/3 כוס מי קרח

      מחממים תנור ל- 200 מעלות צלסיוס.

      בפוד- פרוססור עם להב המתכת (אין כאן טעות!) מערבבים קמח, סוכר, מלח וחמאה. ערבוב קצר בכדי שישארו גושי חמאה נראים לעין של כס”מ. מוסיפים את המים ומעבדים על-ידי פולסים קצרים עד לקבלת תערובת פירורית. לא לעבד יותר מדי! בכדי לבדוק האם יש מספיק מים – לוקחים מעט מהתערובת ולוחצים אותה ביד. אם היא נדבקת לבצק זה מצוין. אם לא, מוסיפים עוד כף או שתיים של מים.

      מעבירים את הפירורים למשטח נקי ומאגדים אותם לכדור בצק.

      *לא לדאוג אם עדיין נראים גושישי חמאה בבצק. אלו רק יהפכו אותו לפריך יותר.

      גאלט שזיפים (הילה קריב)

      מרדדים על משטח מקומח לצורה עגולה (אין צורך שיהיה מדויק) של כ- 32 ס”מ.

      מעבירים לתבנית אפיה מרופדת בנייר אפיה. קחו בחשבון שהדפנות מתקפלות פנימה, כך שהבצק יכול בשלב הזה להיות רחב מהתבנית. מורחים את הריבה במרכז הבצק כ- 5 ס”מ מהצדדים ומפזרים מעל את הפרי. זורים את כף הסוכר וחותכים את כף החמאה לחתיכות קטנות אותן מפזרים מעל. מקפלים את שולי הבצק הנקיים כלפי פנימה ומהדקים בעדינות על מנת שלא יפתחו.

      מורחים את דפנות הבצק במעט שמנת מתוקה, חלב או ביצה ומפזרים מעל את כף הסוכר הנותרת. זה יתן תוספת קראנצ’ית לדפנות.

      אופים כ- 60 דקות או עד שהבצק משחים.

      גאלט שזיפים (הילה קריב)

      על הילה וה"ביסים"

      הילה קריב הגיעה לניו יורק בעקבות בן זוגה והחלה ללמוד ב- French Culinary Institute. בין היתר הספיקה לעבוד שם במקומות מוכרים ומובחרים כמו: Balthazar bakery, Union Square Cafe ו-Bouchon Bakery. כיום, חיה בברקלי שבקליפורניה והספיקה לעבור גם במסעדת Chez Panisse המפורסמת.

      את הבלוג "ביסים" החלה לכתוב בשנת 2008.