התחברו לאדמה

החגים בפתח ויחד איתם ארוחות החג. כדי להכין ארוחה טובה דרושה כמובן מידה רבה של יצירתיות ויכולת בישול, אבל כל אלה בכלל לא מעניינים אם אין חומרי גלם איכותיים. בצד ראש דג, דבש ושאר המינים, עומדים לרשות הבשלן כמות אדירה של ירקות ופירות איכותיים, המאפשרים להכין כל תבשיל שהוא.

מוזר לגלות עד כמה רבים הם הזנים של הירקות והפירות שאנחנו מכירים כל כך טוב. אלי בן לולו, המגדל עשבי תיבול וירק תחת השם "בוסתן עשבי תיבול", מספר כי בעולם קיימים יותר מ-40 סוגים של עלים המשמשים לעלי בייבי, ורק כ-12 מהם משווקים בארץ. "יש זנים שלא כל-כך עמידים במזג האוויר פה, חיי המדף שלהם קצרים ולפעמים הטעם שלהם לא נקלט. כמו הרד מסטרד, שהוא טעים אבל מאוד חריף".

כמו בעשבי התיבול, גם מספר זני המלונים עולה על 20, לאבטיח יש מעל 10 זנים, כ-15 זנים יש לתפוח, ואילו מספר זני השזיפים, האפרסקים והנקטרינות עומד על עשרות רבות. בירקות שמורה הבכורה לעגבניות, שמספר הזנים שלהן מתקרב ל-50. מספר זני החסות גדול גם הוא, בהתאם לאזור גידול, עונת השנה ועוד פרמטרים. רק לחסה המסולסלת יש עשרות זנים וכמוה גם לחסה בייבי.

מספר הזנים הגבוה הוא אינו תולדה של אימא אדמה בלבד. חברות ענק פועלות בכל העולם, כולל בישראל, ומפתחות זנים חדשים כל העת, בנוסף לשיפור זנים קיימים.

שלמה חזן מבית הגדי, מגדל עגבניות, פלפל, בצל, כרובים למיניהם, שומר, אבטיח ומלון. "בטח, כל הזמן יש שינויים", הוא אומר. "יש זני עגבניות חדשים, עגבניות פחות יפות אבל יותר טעימות, עגבניות מנומרות, ירוקות מבחוץ ואדומות מבפנים, פלפלים יותר בריאים עם מרקם יותר דק וגם מלונים כתומים שהם חדשים יחסית".

אברהם מייסטר מגדל ומשווק סוגים שונים של פירות תחת השם מייסטר שיווק פירות איכות טריים, והוא מספר על החידושים בתחום. "היום עושים זני תפוחים חדשים, אגסים, משמשים ושזיפים. מתמקדים בפרי מתוק יותר, טעים יותר עם חיי מדף ארוכים יותר יחד עם פרי שמושך את העין. היום עובדים על נושא הטעם ורוב המגדלים מקפידים לקטוף את הפרי עם אחוזי סוכר מספיקים. הבעיה שלנו היא שברשתות השיווק רוצים פרי חזק יותר ולא בשל יותר". המשמעות, אם לא הבנתם, היא שקוטפים את הפרי מוקדם יותר ואז הוא גם מתוק יותר, במידה ותהיתם למה הפירות לא מתוקים. בין הפיתוחים החדשים מציין מייסטר את הגלה, זן של תפוח אדום, מתוק מאוד עם חיי מדף ארוכים, או הבלק דיימונד, שזיף כמעט שחור מבחוץ ואדום מבפנים.

חיים מזרחי, מגדל בבית חנן חסה ערבית, חסה עגולה, בצל ירוק, סלרי עלים, כרוב, פלפלים מסוגים שונים ועוד. הוא מספר על שיפורים תמידיים בזנים, כולל פלפל חריף חדש בשם לפיד, שהחליף פלפל אחר בשם סולטן, משום שהלפיד חריף יותר וגדול יותר, כך שקל יותר לכתוש אותו. אלי בן לולו מגדל עשבי תיבול מספר כי זהו התחום היחידי שכמעט לא חלים בו שינויים. התחום היחיד אותו מגדל בן לולו הזוכה לשינויים הם עלי הבייבי, שלעיתים מתחדשים בזנים חדשים. לדוגמא הפאקצ'וי והטצ'וי שהגיעו מהמזרח הרחוק ומתאקלמים באיטיות רבה בישראל בשנים האחרונות.

הודות לטכנולוגיה המתקדמת אפשר כיום להנות מהפירות והירקות השונים לאורך כמעט כל השנה. בשילוב הידע החקלאי העשיר של החקלאים הישראליים, הגידולים השונים זוכים לצמוח במקום הטוב ביותר עבורם ובתנאים הטובים ביותר. "יש גידולים שאוהבים חום ויש שאוהבים קור", אומר חזן. "אנחנו נמצאים באזור באר שבע ושדות הנגב. לגידולים שצריכים חום אנחנו בונים חממות בחורף, ואז יותר קל לשמור על החום של הצמח".

איילון שטרן המגדל ירקות בערבה, אומר כי בחורף הם מגדלים את כל הגידולים. אצלם הבעיה מתרחשת בקיץ, אז הטמפרטורה עולה והצמחים הופכים פחות עמידים בפני המזיקים הרבים. איך מתמודדים איתה? מרכיבים בתי רשת השומרים על הגידולים מפני מזיקים ורשתות צל שגורמות להצללה וכך מורידות את הטמפרטורה.

והיכן הם גדלים? מייסטר, המתמחה בפירות, מספר כי התפוחים זקוקים לאזור קר, כגון הרי גולן או גליל. האגס גדל צפונה מראש פינה עם יתרון למקומות הגבוהים יותר, ענבים למאכל גדלים בדרום הארץ, השזיפים בעמק החולה ואיל והאפרסקים בדרום ובצפון גם יחד. "כל גידול מצא את האזור הגיאוגרפי הטוב שלו", הוא מסכם.