פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שם מעבר לקשת

      הילה וליטל מקנאות לרגע בחורף הצפוני בסין ומנסות להתחקות אחרי המאכלים שלהם ולהכין חצילים במראה צבעוני

      אחרי שסבלנו קיץ רותח ולח שאופייני לדרום סין, התעוררנו בוקר אחד וגילינו להפתעתנו שקור אימים שורר שם בחוץ. ירידת הטמפרטורות החדה גרמה לנו לצריכה מוגברת של יין אדום ומרקים לוהטים מכל הסוגים. אחרי מספר ימים הרגשנו שמתחשק לנו לעבור לאוכל מוצק, כזה שיצליח לחמם קצת את הנשמה ולנחם אותנו במהלך הימים הקפואים. אנני, המורה שלנו לסינית, סיפרה לנו שהמטבח הסיני הצפון-מזרחי (DONG-BEI) מפורסם ביכולותיו להביא אל השולחן מזון שמתאים למזג אוויר מקפיא והזמינה אותנו למסעדה שמתמחה בסגנון הפופולרי הזה.

      היא הסבירה לנו שבעוד אנו יושבות בדרום סין ונהנות מאקלים סאב טרופי ממוזג יחסית, אנשי הצפון הרחוק סובלים מחורפים ארוכים וקפואים - נוסח סיביר. היתרון היחיד בחיים באיזור שבו טמפרטורה של מינוס 30 מעלות נחשבת לחמימה, הוא שאפשר להשמין בכיף תחת שכבות של פרוות (אמיתיות כמובן). לצאת החוצה זו לא אופציה שפויה ולכן הבילוי הטוב ביותר, שגם מחמם את הגוף ואת הלב, הוא התעסקות ארוכת שעות באכילת אוכל טוב. הם יודעים לעשות חיים, החבר'ה הצפונים האלו.

      צפונים VS דרומים

      היא המשיכה וסיפרה על אורחות הצפון וגילתה לנו שהם דווקא מעדיפים לאכול חיטה על פני אורז. הפתעה! אחרי שחשבנו לתומנו שסיני בלי אורז הוא כמו ישראלי בלי חומוס, גילינו שקיימת אוכלוסייה שלמה של סינים שמעדיפים את מנת הפחמימות שלהם בצורת אטריות או לחם. התגלית המפתיעה לא היתה היחידה. עוד גילינו שהצפונים אוהבים לכרסם ירקות טריים בארוחה, במיוחד בצל ושום. אצלנו בדרום, לעומת זאת, הימצאותם של ירקות טריים במנה זה מראה נדיר כמעט כמו סיני שאוכל עם מזלג! בתור חובבות מושבעות של סלטים, עובדה זו גרמה לנו לחשוב על מעבר דירה זריז לעבר הצד המושלג של היבשת. (אבל אין סיכוי שנשרוד את הקור העז ולכן ויתרנו על הרעיון במהירות).

      אחד מהעקרונות החשובים ביותר במטבח הצפוני הוא שימור והחמצה. לא הרבה צומח שם על האדמה הקפואה והיבשה ולכן הם מקפידים לשמר את מרכיבי הארוחה במלח ואוהבים במיוחד להחמיץ כרוב סיני. אנחנו כל כך מתגעגעות לחמוצים ביתיים עסייסים - כך שמיד רשמנו עוד נקודת יתרון לצפונים. אנני לא הפסיקה ושיבחה גם את כושר העיצוב שלהם, הם מקפידים להתאים את צבעי המרכיבים בכדי שהמנה תיראה מזמינה ומפתה.

      הדרומים כבר נשארו הרבה מאחור עד שהיא קינחה באמירה מטרידה..."תתכוננו לכמויות גדולות של שמן במנות". נאנחנו ולא לרווחה. אפשר להבין אותם, הם הרי חייבים לרפד את גופם בשכבות נוספות של שומן לקראת החורף, אבל מה איתנו? במה חטאנו שעלינו להעלות את רמת השומנים בדם? ניחא, אם זה החיסרון היחיד - נתמודד בגבורה ונצום שבוע לאחר הארוחה.

      איך שותים עצם?

      הארוחה שהוגשה אל השולחן היתה באמת מרהיבה. בשפע כזה של מנות מעוצבות בקפידה, לא נתקלנו כבר הרבה זמן ולכן מיהרנו לטעום מכל הבא ליד. למנה הראשונה, גילגלנו בהנאה רולים עדינים של עטיפות טופו דקיקות כנייר ממולאות בבצל חי, כרישה, מלפפונים, כוסברה ומעט רוטב בשר. מנה רעננה ופשוטה בשיטת עשה-זאת-בעצמך. לאחר עבודת הגילגול הקשה, נרגענו עם מאפה בצק מטוגן וממולא בתערובת של ירקות, שמזכיר קצת סמבוסק. אל המאפה צירפנו סלט ירקות טרי ומענג שבבסיסו רצועות דקיקות של בצל חי וירוק אשר אליו חוברים בהצלחה רצועות פלפל אדום חריף, כוסברה ושרימפסים קטנטנים מיובשים.

      לעיקרית הונחה על שולחננו צלחת עצומה ובה שלוש עצמות ענקיות שעליהן מעט מאד בשר והרבה מאד שומן. בצד הונחו כפפות ניילון ומספר קשיות שתיה. הרגשנו לרגע שאנחנו בסצנה שמצולמת לתוכנית שמתרחשת בחדר-מיון ובאמת שלא ידענו מה לעשות עם שולחן הניתוחים הזה. צריך להחיות את החולה? אנני הסבירה שפשוט צריך לשים את הכפפות, לתפוס את העצם החלקלקה, לתקוע בתוכה את הקשית ו...לשתות את מח העצם.

      קרניבורית אחת מאיתנו ניסתה את הסיפור הזה ונשארה בחיים לספר שזה לא עסק מוצלח במיוחד. אולי אנשי הצפון כשקר להם, יושבים בחברותא, מפרקים עצמות להנאתם, שותים את השאריות ומתלוצצים על חשבון אחיהם הדרומים.

      המנה הבאה הפתיעה אותנו אפילו יותר וקצת הצטערנו שאיפשרנו לאנני להשתלט על התפריט ולהזמין מכל הבא ליד. צלחת רחבה ובה גלמי פרפרים חומים הונחה במרכז השולחן ואנחנו...חוץ מלהחוויר ולצחוק במבוכה למראה המנה המוזרה - בלשון המעטה - לא עשינו דבר. אנני סיפרה לנו שזה מעדן מצוין ואנחנו רק הצלחנו לדמיין פרפרים כתומים, צהובים ולבנים מתעופפים מעל שדה חרציות. אמרנו לה שכל היופי הזה לא ימצא את מקומו בקיבתנו ושאפילו לנו יש גבולות. לא נגענו.

      חצילים בצבעי הקשת

      כתוספת מוצלחת לארוחה, הוגשה מנת חצילים מטוגנים פשוטה להכנה, צבעונית למראה וכייפית לאכילה שמתאימה במיוחד לחיך הים-תיכוני של הישראלי חובב החצילים. הדגש במנה זו הוא על אופן ההגשה ושילוב הצבעים השמח בין המרכיבים.

      רוצים להכין בבית? הנה המתכון (מנה לשני אנשים):
      חומרים:
      1 חציל גדול, חתוך לאורכו לרצועות צרות
      100 גרם בשר טחון (עוף/בקר/כבש)
      1 פלפל אדום חריף, קצוץ דק
      1 פלפל ירוק קטן, קצוץ דק
      חופן כוסברה קצוצה דק
      2 שיני שום קצוצות
      4 כפות רוטב סויה משובח
      מלח, פלפל
      מעט שמן לטיגון

      אופן ההכנה:
      1. מחממים שמן בווק. מטגנים את הבשר הטחון עד להשחמה, מוסיפים 2 כפות סויה, מלח, פלפל, מערבבים כ- 2 דקות ומורידים מהאש.

      2. מטגנים את רצועות החציל עד להשחמתן, מוסיפים מלח, פלפל וסויה. מורידים מהאש וסופגים את שאריות השמן.

      3. מניחים את רצועות החציל על צלחת רחבה ומסדרים את הירקות הטריים על החצילים (ראו תמונה). לפני האכילה מערבבים את כל המרכיבים.