פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שלום לסינ-דרום

      הילה וליטל מסיימות מסע קולינרי בן שנה וחצי בסין ומדרגות את המאכלים שהצליחו להשאיר אותן על קו השפיות

      החוויה הסינית שלנו שנמשכה כשנה וחצי הגיעה לסופה. איתה מגיע לקיצו גם טור זה שליווה אותנו בדרכנו הקולינרית יוצאת הדופן במרחבי הארץ העצומה. בצער רב נפרדנו מהמדינה האדומה וחזרנו לארץ הקודש האהובה שלנו שבה חומוס, פלאפל וגבינה לבנה הם כבר לא בגדר פנטזיות רחוקות. את "סינ-דרום האוכל" בחרנו לסיים במצעד עשרת המאכלים הסינים שלא הצליחו להשאיר אותנו אדישות וגרמו לנו להתאהב. מוכנים? בואו נתחיל.

      הגרגר הסורר

      במקום העשירי והמכובד נמצאת המנה שריפדה את קיבתנו לאורך כל השהות והצליחה לאט ובביטחון לגרום לנו להתמכר לגרגר הלבן - אורז מטוגן (chao-mifan). אמנם הסינים אוהבים את האורז שלהם מאודה, לבן ופשוט אבל אנחנו העדפנו אותו עם טוויסט מוקפץ, בתוספת ירקות וביצה.

      בשבילנו - רק מאודה

      המקום התשיעי שייך ללחם. אבל לא סתם לחם! הוא מאודה, הוא מתוק, הוא לבן, צהוב או אפילו סגול ואוכלים אותו אך ורק לארוחת הבוקר - הכבוד שמור למאנטו (man-tou) שאיתו פתחנו כל יום בליווי של כוס חלב סויה חם.

      לא מה שחשבתם

      במקום השמיני יושב לו בנחת המאכל שיותר מכל מסמל את המטבח הסיני בעיני הישראלים - האגרול(spring roll - chun-juan) . אם אתם מדמיינים אותו נוטף שמן וטובל ברוטב אדום זוהר...נסו שוב. האגרול שבו אנחנו התאהבנו שונה לחלוטין מהתדמית הנוראית שדבקה בו בארץ. הוא עשוי מעטיפת בצק אורז דקיקה, שקופה ומאודה, מילוי של תערובת ירקות מוקפצת קלות ומוגש כמו שהוא - טרי וללא מגע שמן. מעדן סיני אמיתי.

      כאן זה ברזיל

      המקום השביעי שמור לתענוגות הטרופיים. בהיותנו תושבות האיזור הדרומי החמים, זכינו לאורך כל השנה ליהנות מפירות טרופיים טריים בשפע, כאלו שגם אם מאד נרצה - פשוט לא נמצא בארץ באותה הכמות, האיכות והמחיר. רצועות קוקוס שהרגע נחתכו טובלות במי קוקוס מתוקים, אננס טרי ועסיסי, ליצ'י חושני על כל מגוון מיניו, פרי הדרקון (pitaya) האדום המשונה ועשרות סוגי בננות. לא עבר יום מבלי שחגגנו על מסיבת פירות במטבח.

      איבדנו את הגולות

      במקום השישי - הפתעה! הוא גם מאכל וגם משקה, גם מתוק וגם מרווה. מומחים טוענים שהוא בריא מאד...אבל בארץ אין לו ממש מקום של כבוד - קבלו את התה הירוק הקר עם פניני הטפיוקה(jen-jun) . משקאות ה"באבלס" למיניהם לא ממש רכבו על גל ההצלחה בארץ, אבל בסין - זה המשקה מספר אחד. בכל פינה ישנו דוכן של תה קר, אותו שתינו - גם בחורף הקפוא. תה ירוק ריחני ומתוק היווה תחליף מעולה להיעדרו של קפה איכותי בחיינו.

      איפה הקבב?

      במקום החמישי נמצא אחד מחטיפי הרחוב הפשוטים והטעימים ביותר - שיפוד של בצק אורז דביק על הגריל. אם הקשר בין מנגל ואורז נשמע תמוה, דעו לכם שגם אנחנו חששנו לנסות בהתחלה. לאחר שהצליחו לשכנע אותנו, טעמנו, ציקצקנו בלשונותינו והחלטנו שהמעדן השרוף בעל המרקם הצמיגי, הצליח לכבוש את ליבנו.

      לוהט ומבעבע

      הגענו בריצה אל המקום הרביעי וכאן מחכה מרק בנוסח סין הרי הוא ה"הוט-פוט" (huo-guo) המפורסם. סיר ענק ולוהט מונח על השולחן ובו מבעבע מרק חריף (אש!) שאליו זורקים בכיף גדול (תוך כדי שיחה עם חברים ושתיית אלכוהול) נתחי בשר, פירות ים וירקות טריים, אטריות מסוגים שונים, דמפלינגס, כדורי בצק ודגים, קוביות טופו ומה לא. זה כמעט בלתי אפשרי לבחור מתוך כל השפע העצום של המרכיבים ואפילו קשה יותר להמתין בסבלנות עד שהכל יהיה מוכן!

      קינוח סטייל לאס ווגאס

      את המקום השלישי שמרנו לקינוח המצוין של השנה: טארט הביצים הפורטוגזי (dan-ta) שמגיע היישר ממקאו היא "לאס-ווגאס של המזרח". השילוב המוצלח של תחתית בצק פריך אפויה עם קרם ביצים צהבהב, רך ומתוק במרכזה, הצליח לשגע את כל הסינים. הטארט האישי הזה מככב בכל מאפייה בסין ובארץ שבה יש מעט מאד קינוחים ראויים, זה ללא ספק נחשב בעינינו כהצלחה.

      חוזרים לסין

      אל המקום השני הגיע, לאחר התלבטות גדולה, החטיף שגורם לנו לרצות לחזור לסין בהקדם האפשרי - בשר מיובש או ליתר דיוק: נתחי בשר מיושנים של בקר, חזיר או עוף המושרים במרינדה מעולה של צ'ילי ודבש, נחתכים לפרוסות הנצלות על גריל ומוגשות חמות. מעדן! גם אנחנו הצטרפנו לטרנד נישנוש חטיפי הבשר וגילינו שהסינים יודעים את מלאכתם כהלכתה. פסטרמה, סלמי וחבריהם לא מצליחים אפילו להתקרב לטעם המוצלח הזה.

      המקום הראשון

      למקום הראשון הגיע ברוב קולות אחד מן המרכיבים החשובים ביותר במטבח הסיני - הטופו (dou-fu). לפני הגעתנו לסין, טעמנו טופו פה ושם, אך לא ממש ירדנו לסוף טעמיו. בישראל, היודעת שפע ללא גבולות של מוצרי חלב ובשר, הטופו עדיין לא קיבל מנה ראויה של תשומת לב ואהדה מצד הסועדים המקומיים. בסין, לעומת זאת, לטופו ולסויה בכלל יש חשיבות עליונה והיסטוריה ארוכת שנים. לשמחתנו הרבה, נחשפנו אלי טופו מדי יום - בכל הצורות, הטעמים והמרקמים האפשריים ופשוט...נפלנו שבי אחריו.

      לא רק שהוא בריא, הוא גם טעים, צמחוני, משמש כתחליף נהדר לגבינה ובשר ואפשר להוסיף אותו לכל מנה מבושלת. הידד לסינים שהצליחו לחבר אותנו למנעמי הסויה ופתחו לנו צוהר רחב לעולם של משקאות, חטיפים, אטריות ותבשילים העשויים כולם מאותו הצמח המיוחד.

      לסיום, אנחנו רוצות לאחל לכל הקוראים שנה אזרחית מצוינת וטעימה, שנה מלאה בריגושים קולינריים!