דבר אחד מאחד את דור ההורות הזה - רובנו כבר לא עומדים ימים שלמים במטבח רק בשביל לעמול על ארוחה אחת. במקום זה, אנחנו מסיעים מחוג לחוג, מחזירים ממקום למקום, מתייסרים כל הזמן בשאלות על זמן איכות ורצים לקורסי הורות למתקדמים. זה לא שאנחנו הורים טובים יותר - זה פשוט שאין לנו טיפ טיפה של זמן.
וככה, כשבאים אורחים, בייחוד ביום של אמצע השבוע ובייחוד כאלה מהזן שמצריך קצת יותר מסתם עוף עם פתיתים, הבעיה גדולה שבעתיים: כי איפה אפשר להכניס סיכה ביום שגם ככה דחוס עד אפס מקום?
את הארוחה המקסימה הזו, שיכולה להתאים בדיוק לארוע שכזה, אכלתי אצל יעל. זה היה אחרי שפספסנו את הארוע הראשוני בה היא הוגשה וכולם אמרו שבטוח אוהב אותה ושאני חייבת לטעום. מדובר בנתח בשר רזה, שמתבשל לו בעצלתיים בבירה שעות רבות בתנור ודורש מעט מאד עבודה. את הבשר הזה, שנהיה רך ומקבל טעמים עדינים של בירה, מכניסים בין שתי שכבות של לחם מהסוג המתפצח ומגישים עם מעט מנוזלי הבישול, שיהיה לטבילה בין ביס לביס. הקונספט פשוט גאוני: קראנצ'י ורך, כריך עם מרק וכן, עוד עובדה חשובה - כלום וחצי של עבודה.
אז נכון, ממש צדקו - אהבתי נורא! גם בגלל שאין דרך אמיתית לאכול את זה באלגנטיות ובסוף איכשהו קצת נוזל מפה וקצת משפריץ משם, שאלה הם דברים שהופכים את האוכל להכי אמיתי וכיפי שיש.
כריך בשר בבירה
מרוב שלא נעים כמה שהמתכון הזה פשוט, הפכתי את הבצל המיובש לבצל רגיל. יעל הגישה את זה עם ירקות צלויים בתנור, סלט ובירה.
החומרים:
2 בצלים קצוצים דק-דק
2 כפות שמן
נתח של בערך 1.3 ק"ג צ'אך
440 מ"ל ציר בקר (ברור שקנוי)
בקבוק של בירה פייל אייל (או אחרת)
רבע כוס מים
מלח ופלפל
להגשה:
כיכר או שתיים של ג'בטה
פרוסות גבינת פרובלון
אופן ההכנה:
1. בסיר גדול וכבד, המתאים גם לתנור, מאדים באיטיות את הבצל בשמן עם מעט מלח. כשהבצל זהוב, מוסיפים את כל המרכיבים: ציר בקר, בירה, מים, מלח ופלפל ונתח הבשר עצמו. מביאים לרתיחה, מכסים ומעבירים לתנור שחומם ל-110 מעלות לכ-7 שעות. אם אתם בסביבה, אפשר להפוך את הנתח כפעם-פעמיים. אם לא - לא נורא.
2. בסיום האפיה הנתח צריך להיות רך ביותר. מפרקים את הבשר לחוטים, בודקים תיבול ומניחים לספיגת טעמים של כרבע שעה לפני יצירת הכריכים.
3. פורסים פרוסות ג'בטה עבות וחוצים אותן לרוחבן. מניחים על כל פרוסה, חתיכת גבינה ומכניסים לתנור חם (180 מעלות) לכמה דקות, עד שהגבינה מותכת והלחם פריך וחמים.
4. מוציאים, עורמים מהבשר על גבי הלחם, סוגרים ומגישים עם מעט מנוזלי הבישול בקערית קטנה ליד. טובלים לפני כל ביס.
הילה קריב הגיעה לניו יורק בעקבות בן זוגה והחלה ללמוד ב-French Culinary Institute. בין היתר עבדה במקומות מוכרים ומובחרים כמו: Balthazar bakery ,Union Square Cafe ו-Bouchon Bakery. כיום, חיה בברקלי שבקליפורניה והספיקה לעבוד גם במסעדת Chez Panisse המפורסמת.