אושר מופלג

הכל התחיל בסוף שבוע חורפי שבו הייתי חייבת לברוח מהעיר. כשיש אפשרות כזו, אני נמלטת ללונה, שגרה במצפה קסום בגליל. שי, הגיס שלה, נתן לי טרמפ לשם. על אהבתו לים שאינה יודעת גבולות, אני יודעת כבר מזמן. גם על הרומן שלו עם המטבח שמעתי לא מעט. באותה נסיעה צפונה, כשהשמש שקעה וצבעה את השמיים בכתומים עזים שנמהלו בתכלת וטורקיז, הוא סיפר לי על הארוחות שהוא מרים לחבר'ה בהפלגות ארוכות. כבר אז ידעתי שזו תהיה חוויה ממש מיוחדת לצלם את הטור הזה על הים ויכולתי לדמיין אותי מתענגת על מטעמים בלב ים. כל שנותר הוא לחכות לקיץ, שלשמחתי הגיע די מהר.

כשהגיע הרגע, שי הרכיב לנו תפריט קליל ונחמד, כזה שנוכל לתקתק בזריזות ויישאר לנו המון זמן להתפנן על המים. כשהגעתי למרינה, שי כבר חיכה על הקטמרן, מאובזר באיתי הסקיפר (כי מישהו צריך לנהוג בדבר הזה, בכל זאת), רמקול מכובד עם צלילי אמביינט, כיריים ניידים עם להבה אחת, וודקה, קאווה ובירה. פרשנו את חומרי הגלם על השולחן והכנו את העמדה שלנו.

יצאנו לדרך. אני התמקמתי ממש בקצה השפיץ של הקטמרן, טובלת את קצות האצבעות במים. כל עוד הסתכלתי לעבר האופק, הרגשתי נפלא. ממש. אבל די מהר התברר שאני לא יכולה להסיט משם את המבט. באמת שניסיתי לעזור במטבח ולהיות עם החבר'ה, אבל הסתבר שזה לא אפשרי לתפקד כרגיל כשהעולם מתנדנד מצד לצד ומלמעלה למטה.

הרגשות היו מעורבים. מצד אחד, הרגשתי כמו אלת ים, עטופה בכל הכחול והאוויר הנהדר והמוזיקה והריח של הים שמתערבב בריח החציל הקלוי באש. זו היתה תחושה משגעת ולא מוכרת. מצד שני, המצפון ייסר אותי על כך שאני לא מזיזה ת'תחת ועוזרת במטבח. אגב, לא רק משי היה לי לא נעים, אלא גם מכם, קוראים יקרים. לטור שלי קוראים "בישול בארבע ידיים" ושתיים מהן, היו בשביתה.

באיזשהו שלב השלמתי עם המצב וחשבתי שאולי זה לא כזה נורא להרשות לעצמי להתבטל ושמישהו אחר יבשל פעם אחת. לא כזה אסון. מה גם ששי עשה את זה בכזאת שמחה והתלהבות ונראה שהוא ממש מאושר. אז את המנה הראשונה, חציל על האש ביוגורט וטחינה, הוא הכין לבד. הצטופפנו ארבעתנו (שי, ברני, איתי ואנוכי) ואכלנו עם הידיים מצלחת אחת, כמו שאני אוהבת. זו אמנם מנה פשוטה ויש שיאמרו נדושה ובנאלית, אבל אני יכולה להישבע, שהיא קיבלה על הים טעם חדש ועמוק.

שי הוא כריש ים ותיק. מגיל 9 בערך הוא מנהל עם המצולות רומן לוהט. הוא ידע הפלגות נעימות במים שקטים אל מול הפלגות בימים אפורים, בין גלים של שלושה מטרים. זה המקום שבו הוא מרגיש הכי טבעי בעולם. נורא קינאתי בו שהוא יכול להתנהל בכזאת קלילות על הסיפון, לבשל ולטפס מפה לשם ובעיקר, לשתות אלכוהול כאוות נפשו כשהעולם מתנדנד ככה. אני לא העזתי לשתות. האמת, שלא ממש חשתי צורך. יש משהו באוויר כשאתה נמצא בלב ים, מין סוטול טהור.

כשחזרנו לעגון במרינה, פסקו הטלטלות. אז יכולתי להיכנס למטבח, למזוג כוסית קאווה עם אוכמניות ולחגוג באמת. יחד תקתקנו שקשוקה ירוקה וסלט עגבניות. הציוד שעמד לרשותנו היה דל ביותר וכלל מחבת, 2 כפות, צלחת וחצי בקושי וסיר קטן. זה הספיק וזה היה נהדר.

שי סיפר לנו, על ההפלגה הבינלאומית הראשונה שלו. הפעם, אני אתן למילים שלו לדבר, כי אני יכולה רק לדמיין את זה והוא, באמת חווה את זה: "הבוקר הראשון שבו התעוררתי בלב ים. אתה מוציא את הראש מחדר השינה הקטן שלך כשקורי שינה עדיין מעטרים את העפעפיים ופתאום אתה קולט שאתה נמצא במרכזו של דבר כחול וענקי. מלמעלה כחול של שמיים, שאי שם באופק מתחברים אל הכחול העמוק של המים. לאן שאתה לא מסובב את הראש, אתה פשוט רואה את הכחול המדהים והאינסופי הזה. צריך להבין שהמים הכחולים שבלב ים זה משהו שקשה מאוד להסביר למי שלא חווה את זה במציאות. זה כמו לנסות להסביר מהי האידאה של הכחול, משהו שקוראים עליו רק באגדות ותמיד מתארים אותו כ"כחול איזמרגד". אתה יושב על הסיפון, מתסכל מסביב ולמרות שאתה מודע לכך שאתה נקודה ממש קטנה בתוך הדבר הענק הזה, אתה פשוט מרגיש אינסופי."

בשלב הזה, כבר הרגשתי כל כך טוב, שיכולתי לפנק את שי בקינוח שלי. ביקשתי להכין אותו לבד, כי בכל זאת, הברזתי מהמנה הראשונה והרגשתי צורך לפצות. אלתרתי סלסה של אננס ואוכמניות עם קרם יוגורט ומסקרפונה והגשתי את הקינוח לשתי כוסות היין, כי לא ממש דאגנו להביא כלי הגשה שיספיקו לכולם. ארבעה אנשים, שתי כוסות קינוח, מזלג אחד וכף היו כל מה שצריך, כדי לחתום את היום המושלם הזה.

תודה לשי ולאיתי הסקיפר וכמובן ל-SEA-GAL שנתנו לנו את הקטמרן המפנק הזה.

החומרים:
חציל בינוני בלאדי
גביע יוגורט כבשים (רצוי 9% שומן)
2 שיני שום כתושות
מעט נענע קצוצה
מיץ לימון
3 כפות טחינה גולמית טובה
מלח דק לפי הטעם
פלפל שחור גרוס
עירית קצוצה לקישוט
מעט שמן זית טוב

אופן ההכנה:
1. קולים את החציל על אש גלויה.

2. בינתיים מכינים את רוטב היוגורט - מערבבים יוגורט עם 3 כפות טחינה גולמית, מוסיפים השום הכתוש, הנענע הקצוצה, מלח ומיץ לימון. טורפים עד לקבלת רוטב אחיד וחלק, טועמים ומתקנים תיבול.

3. מקלפים את החציל הקלוי מקליפתו, משטחים על גבי צלחת הגשה, מטפטפים מרוטב היוגורט ומקשטים בעירית קצוצה ופלפל שחור גרוס. מזלפים מעט שמן זית מלמעלה ומגישים.

החומרים:
מעט שמן זית
צרור עלי מנגולד
צרור עלי תרד
בצל גדול קצוץ דק
4-3 גבעולי בצל ירוק קצוץ
2 עגבניות אדומות, חתוכות לקוביות
פלפל ירוק חריף, פרוס לטבעות
צרור פטרוזיליה קצוצה
צרור כוסברה קצוצה
6 ביצים
4 חלמונים
150 גבינת פטה כבשים מפוררת
חצי כפית כמון
פלפל שחור גרוס טרי
מלח גס

אופן ההכנה:
1. מחממים שמן זית במחבת.

2. מפרידים את החלק הלבן והירוק של המנגולד.

3. מטגנים במחבת בצל קצוץ, עם החלק הלבן של המנגולד. אחרי שתיים-שלוש דקות מוסיפים את התרד ואת החלק הירוק של המנגולד ומאדים מעט עד לאיבוד הנפח.

4. מתבלים במלח, פלפל שחור גרוס ומעט כמון טחון. מוסיפים את הפטרוזיליה, הכוסברה והפלפל הירוק החריף. מטגנים עוד כדקה ואז מוסיפים את העגבניה והבצל הירוק לעוד דקה של טיגון.

5. מוסיפים הביצים והחלמונים ומבשלים מכוסה עד לדרגת הבישול הרצויה (מומלץ להשאיר את החלמונים נוזליים).

6. מוסיפים מעל את הגבינה ומגישים עם לחם טרי.

החומרים:
1 אננס טרי קלוף וחתוך לקוביות קטנות
קופסת אוכמניות טריות
3 כפות נענע קצוצה דק
כף סוכר
קורט פלפל שחור גרוס

לקרם:
גביע יוגורט כבשים
200 גרם מסקרפונה
תכולה של מקל וניל
חצי כפית גרידת לימון

אופן ההכנה:
1. מערבבים בקערה אננס, אוכמניות, נענע, סוכר וקורט פלפל שחור גרוס (זה מוזר, אבל ממש מוסיף. אל תחששו מהפלפל).

2. מערבבים את כל מרכיבי הקרם.

3. להגשה: ממלאים חצי כוס שקופה בתערובת פירות ומעליה יוצקים את הקרם.