מדיום-וול

הימים היו ימים של התכנסות וחיפוש תשובות. בתקופות כאלה יש לי משיכה חזקה לרוח. חיפשתי אז באינטרנט סדנת מדיטציה או הדרכה כלשהי, כדי להבין את הדברים לעומקם. במקרה, או שלא במקרה, הגעתי לאתר "המרכז הרוחני" של תמי יערי. כשראיתי את קטעי הווידיאו של תמי מתוך התכנית "הכוח", זה היה מצמרר. האישה הזאת ריגשה אותי והרשימה אותי באופן יוצא דופן.

ממש רציתי לפגוש אותה. לא רק כדי לקבל תשובות עבורי. טוב, אולי גם, אבל לא רק. רציתי להבין מי היא ומה היא ואיך היא עושה את מה שהיא עושה. התקשרתי למרכז הרוחני וכמעט הגעתי, אבל רק כמעט. חלפה כמעט שנה מאז ובאחד הלילות הלבנים שפקדו אותי לאחרונה, שוב מצאתי את עצמי באתר שלה. לא חשבתי על זה יותר מדי, פשוט הקלקתי על "צור קשר" והזמנתי אותה לבוא לבשל איתי. אחרי יומיים היא התקשרה. מרוב התרגשות לא הצלחתי לדבר, או שהצלחתי, אבל בעיקר שטויות.

בשיחה הבאה כבר הייתי יותר רגועה. דיברנו רק על אוכל. תמי ידעה בדיוק מה היא רוצה להכין: משהו מבית אמא. "פלצ'ינקות" צ'כיות קלאסיות. בתור פריקית של כל משפחת הקרפ באשר היא, הרעיון של תמי - ארוחה חלבית, קיצית וצבעונית - נשמע לי נהדר.

תמי הופיעה בבוקר, עם עיניים ירוקות מאירות ומלווה בדנה, הכלבה המקסימה שלה. זה היה יום לוהט במיוחד ואני התמלאתי ב"לא נעים לי" הפולני הטיפוסי. אבל תמי, ששרדה את החום של הודו פעמים כה רבות, נראתה שלווה לגמרי. כשהיא יושבת מולי במרפסת, העיניים שלה מהפנטות. יש משהו מאד חזק במבט שלה ואני לא יודעת אם אני רוצה שהיא תאמר לי מה היא רואה בתוכי או שאני רוצה לראות מה קורה בתוכה. די מהר הבנתי שאין כרגע מקום לשאלות "חיים שכאלה". הכי נכון זה ליצור ולחוות, כי בעצם זו תמי. כך היא חיה וכך היא מלמדת.

את הבלילה של הפלצ'ינקות תמי מכינה ללא מתכון. היא יודעת להרגיש את המרקם ומידת הסמיכות. בכלל, נראה שכל מה שהיא עושה, מונחה על-ידי קול פנימי שיודע וסומך על עצמו. את החביתיות הזהובות האלו, תמי מכינה בסטריאו, על 2 מחבתות. כולן יוצאות מושלמות (גם הראשונות, אלה שבדרך כלל יוצאות לא משהו). נראה שתמי יכולה להשתלט על כל ההפקה לבד בעיניים עצומות, אבל אני חייבת גם לעשות משהו, אז אנחנו הולכות על אילתור של פלצ'ינקה מלוחה עם תרד וגבינת עזים.

במטבח אנחנו מדברות בעיקר על אוכל. הפלצ'ינקות נכנסו לחייה של תמי דרך סבתה שהגיעה מצ'כוסלובקיה. כשתמי הגיעה לפראג, היא הופתעה לגלות שאומרים "פלצ'ינטה" ולא "פלצ'ינקה". אני מעדיפה עם ק'. זה מתגלגל בפה יותר כיף. תמי מוסיפה לבלילה בדרך כלל גם חלב בטעם וניל, שזה רעיון די גאוני. אבל שכחתי לקנות, אז אנחנו "מתפשרות" על הדבר האמיתי – תכולת מקל וניל.

לאורחת שלי יש עניין בבישול ובאוכל מילדות. היא גדלה בבית שטיפח התעניינות למגוון רחב של טעמים עם המון תשומת לב לטריות ובריאות. מאז ומתמיד, גם כשהיתה ילדה היא בישלה ביוזמתה. כשאנחנו ממלאות את הפלצ'ינקות שלנו בגבינה המתוקה, אני תוהה האם מאז ומתמיד היתה לה את היכולת הזאת, לראות ממש לעומק. בבת אחת עולות אצלי כל כך הרבה שאלות, שאני מעדיפה פשוט לסתום ת'פה ולהתאפק. לא רוצה להציק.

אנחנו מחלקות את החביתיות לשלוש קבוצות, אחת מלוחה ושתיים מתוקות. על השולחן יש שלל פירות קיץ ממש יפים שהכינותי מראש. בשלב הזה, תמי מתחברת ליצירה עם כל הלב והנשמה. כל מנה מקבלת אופי וצבע משלה. איך שהיא חותכת כל פרי ומניחה אותו בדיוק במקום שלו, הכל כל כך הרמוני ואסתטי. ויפה. ממש יפה.

השולחן הקטן במרפסת נראה עכשיו כמו מסרט של דיסני. אם אני מדמיינת ממש חזק, אני יכולה לראות שם פיות, מקפצות להן בין פירות ופלצ'ינקות זהובות. וכמה שזה יפה, ככה זה טעים. המשקה שתמי הכינה לנו - על פניו, כולה מים קרים, אבל עם כמה פירות ועלי נענע טריים שהביאה מהגינה שלה - מצליח להפתיע ברעננותו ויופיו.

אחרי האוכל, תמי צריכה לחזור לעבודה היומיומית שלה היא מסורה מאז ומתמיד: תקשור וריפוי. אני נשארת עם ערימת פלצ'ינקות ומחשבות על האומץ הרב שנדרש כדי להביט ככה למעמקים ולראות את האמת, באופן צלול. תמי אומרת שהיכולת הזאת, שדורשת מסירות ועבודה עצמית מתמדת, מעלה עוצמות אדירות של פליאה, יופי ומשמעות לצד אמיתות שדורשות יכולות הכלה לא קטנות. ורק עכשיו, כשאני מקלידה את השורות האחרונות, אני מבינה למה האשה האמיצה הזאת, כל כך מרגשת בעיני.

ל-15 חביתיות:
1.5 כוסות קמח לבן
4 ביצים (תמי מעדיפה ביצי חופש לקבלת פלצ'ינקות מאושרות)
3/4 כוס חלב
3/4 כוס חלב וניל (או חלב רגיל+חצי כפית תמצית וניל או תכולת מקל וניל. אם רוצים פלנצ'יקות מלוחות, פשוט מוותרים על הווניל)
קורט מלח
מעט שמן או חמאה לטיגון

אופן ההכנה:
1. טורפים היטב את כל המרכיבים עד שמתקבלת בלילה חלקה.

2. מחממים מחבת ומשמנים במעט שמן או חמאה.

3. יוצקים בכל פעם מצקת מלאה מהבלילה למרכז המחבת ומשטחים לצורת עיגול על-ידי הטיית המחבת בתנועה סיבובית. מזהיבים משני הצדדים ומניחים בצד. ממשיכים כך עד שנגמרת הבלילה.

4. מורחים כל חביתית במלית המועדפת ומגלגלים לצורת גליל. מקשטים ומגישים.

החומרים:
כף חמאה
200 גרם תרד
250 גרם גבינת עזים
כפית חרדל דיז'ון
קורט פלפל שחור גרוס
קורט מוסקט טרי מגורר

לרוטב פטריות:
כף חמאה
בצל קטן קצוץ דק
2 פטריות פורטובלו פרוסות
10 פטריות שמפיניון פרוסות
3 כפות שמנת מתוקה
מעט טימין טרי
מלח

גבינת פרמזן מגוררת

אופן ההכנה:
1. מכינים את המילוי: מחממים כף חמאה במחבת, מוסיפים את התרד ומאדים מספר דקות. ממתינים שיתקרר מעט וקוצצים דק. מערבבים בקערה את התרד עם גבינת עזים וחרדל ומתבלים במעט מוסקט ופלפל שחור.

2. באותה המחבת מחממים עוד כף חמאה ומזהיבים את הבצל. מוסיפים את הפטריות ומטגנים מספר דקות. מתבלים בטימין, מלח ופלפל שחור.

3. מניחים במרכז כל חביתית כף נדיבה מהמילוי ומקפלים כמו מעטפה. מניחים על גבי הפלצ'ינקה כף מהפטריות וזורים פרמזן בנדיבות.

מערבבים יחד:
500 גרם גבינה לבנה (אנחנו השתמשנו בגבינה מחלב באפלו)
3 כפות שמנת חמוצה
חצי כוס סוכר (או לפי הטעם)
חצי כפית גרידת תפוז/לימון (לא חובה)
100 גרם צימוקים שהושרו במים לחצי שעה

אפשר גם:
• ריבה אדומה.
• גלידה (יש להגיש מיד, כשהפלצ'ינקות עדיין חמות).

אפשר לשחק עם רטבים וקישוטים לפי התחושה ומה שאוהבים. הנה כמה אפשרויות:
• רוטב אוכמניות: שמים בסיר 200 גרם אוכמניות קפואות מופשרות, מוסיפים 2 כפות סוכר וכמה טיפות לימון. מבשלים על להבה נמוכה כעשר דקות.
• פירות העונה חתוכים בעיצוב שובה לב.
• סירופ שוקולד: 200 גרם שוקולד מריר, 50 גרם חמאה ומעט קוניאק. ממיסים הכל ביחד ומערבבים לקבלת סירופ חלק.
• אבקת סוכר.