במשך זמן רב מתכננת המשפחה שלי להפסיק לקנות לחם בסופר ולהתחיל להכין בבית. אמנם יש היום מגוון די רחב של לחמים מקמחים מלאים, אך עדיין הם מכילים לא מעט חומרים תעשייתיים, ומאחר והילד גדל ונחשף למאכלים שאנחנו אוכלים ורוצה גם, לא הייתי רוצה שיאכל את החומרים האלה.
על מנת לתת תמריץ לעניין, אשתי רשמה אותי לחוג אפיית פיתות של חגית עזרא, שמעבירה אותו בביתה. לסדנא הגעתי אחרי משמרת לילה ו-3 שעות שינה, אך כאשר נתנו לי מערוך ואמרו לי לרדד פיתה כבר הייתי ער לגמרי. כל משתתפי הסדנא התנסו בהכנת הבצק ובאפייה, והסבריה של חגית היו מפורטים ומדויקים כך שאין מקום לטעויות. בסדנא הוכנו 2 סוגי פיתות: פיתות כוסמין משאור, ופיתות קמח מלא משמרים. החלק הטוב ביותר היה (פרט לכל הפיתות שאכלנו) שבסיום הסדנא כל אחד יצא עם חתיכת שאור, להכנה בבית.
אחרי הסדנא התחלנו להכין פיתות בבית, ומאז לא קנינו יותר לחם בסופר. אין צורך בתנור מיוחד או באבן לאפיה, שעולה הרבה כסף ומנפחת את חשבון החשמל. מצטיידים בסיר גריל, שעולה 180 שקלים, ומכינים פיתות בזריזות וביעילות, מהם נהנים כל יושבי הבית. ההכנה עצמה מהנה, והתחושה שכל אחד יכול להכין בבית פיתות חמות עם כיס ממש כמו במאפייה, מספקת מאד, ועוד לא התחלתי לדבר על הריח הנפלא שממלא את הבית. אפשר גם להזמין חברים לערב פיצות, להכין בצק ותוספות, וכל אחד ירכיב לו את הפיצה שלו. הסיר הזה מוציא פיצות פריכות וטעימות שלא יביישו אף פיצריה.
זה המקום להסביר קצת על הסיר: מדובר בסיר שמתחבר לחשמל, ומרכב משני חלקים. בחלקו העליון חוט להט המהווה את הגריל, וחלקו השני הוא הסיר. היתרון בסיר הוא שהוא רב תכליתי: על החלק העליון אפשר לעשות גריל כמו במנגל חשמלי, ובחלקו התחתון אפשר להכין ירקות קלויים כמו חצילים, פלפלים ועוד. הסיבה שהסיר מתאים במיוחד לאפיית פיתות היא שעל מנת שייווצר הכיס, יש צורך בטמפרטורה גבוהה מאד בזמן קצר מאד, והסיר מצטיין בכך שהוא מתחמם לטמפרטורה גבוהה מזו של התנור. הסיר ניתן לניקוי בקלות, וללא ספק הוא אחת ההשקעות הטובות יותר שתעשו. ניתן להשיגו בחנויות לכלי בית.
המתכון המובא בטור הוא גרסה שלי למתכון של חגית, והוא כולל כמה תוספות. מק"ג של קמח מקבלים 15-20 פיתות, תלוי בגודל. מהבצק אפשר להכין גם פוקצ'ות, לאפות, וגם פיצות אישיות.
פיתות מקמח מלא
חומרים:
1 ק"ג קמח מלא
כף שמרים יבשים
כף גלוטן (לא חובה, אבל מוסיף אווריריות למאפה, משיגים בחנויות מתמחות לקונדיטוריה)
2 כפות סילאן
4 כפות שמן זית
כפית מלח
1/2 2 - 3 כוסות מים
אופן ההכנה:
1. מנפים קמח לקערה רחבה, מוסיפים שמרים וגלוטן ומערבבים. מוסיפים סילאן, שמן זית ומלח וממשיכים לערבב.
2. מוסיפים 2 כוסות מים, מאחדים את הבצק, ותוך כדי מוסיפים עוד מים, עד שהבצק נאסף לכדור.
3. לשים את הבצק במיקסר עם וו גיטרה או ביד במשך 10 דקות. לישה ידנית מתבצעת בצורה של מתיחה וקיפול, על מנת שהבצק יהיה אוורירי.
4. אחרי 10 דקות של לישה, לוקחים חתיכת בצק וממוללים אותה בין הידיים עד ליצירת נקניק דק וארוך. מותחים אותו, ואם הבצק נמתח היטב עד שהוא נקרע, סימן שהלישה הייתה אפקטיבית.
5. מפזרים קמח בקערה, שמים בתוכה את הבצק, משמנים אותו מעט, מכסים במגבת לחה ומניחים בצד להתפחה ראשונה, עד שהבצק מכפיל את נפחו (לפחות שעה).
6. מקמחים משטח עבודה, ומתחילים להכין את הפיתות. יש 2 דרכים לרדד את הפיתות: לתלוש כדורים ולרדד אותם אחד אחד או לרדד את הבצק כולו לעלה גדול ולקרוץ עיגולים.
7. פורסים מגבת גדולה על משטח עבודה, מניחים עליה את הפיתות לתפיחה ומכסים במגבת שניה, שאותה מרטיבים מעט, על מנת שהפיתות לא יתייבשו.
8. בזמן שהפיתות בתפיחה (20 דקות) מחברים את הסיר לחשמל, מניחים פיתה על המשטח העליון של הסיר למשך כמה שניות על מנת שתקבל צריבה. מרימים את הפיתה, פותחים את הסיר ומכניסים את הפיתה פנימה, סוגרים ואופים במשך 20 שניות. לאחר מכן, פותחים ובודקים את מצב הפיתה. אם לא תפחה מספיק נותנים לה עוד כמה שניות. אם היא תפחה מוציאים ושומרים מתחת למגבות. ממשיכים כך עם שאר הפיתות כאשר יש פיתה אחת בסיר ואחת למעלה, כאשר הפיתה שבפנים מוכנה, מכניסים את הפיתה שלמעלה, וכן הלאה בשיטת סרט נע.
למי שאין סיר, יכול לחמם את התנור על מקסימום ולאפות עד שהפיתה מתנפחת.
9. כאשר הפיתות מתקררות סוגרים בשקית ניילון ושומרים במקפיא.