מצעד הסופגניות 2010

במקום הראשון, הבלתי מעורער נמצאת לה קונדיטוריית דלאל, שלמרות הקונסטרוקציה הבעייתית רשמה את הסופגניה הטובה ביותר לצד המילוי הטוב ביותר. כאן, תקבלו מארז של 6 סופגניות ו-2 מזרקים (55 שקלים) בטעמי ריבת חלב שלא היתה סמיכה דיה, ריבת תות שהיתה מעדן או שוקולד לבן מלהיב. למי שלא רוצה התעסקות ימצא סופגניות סטנדרטיות (7 שקלים)

דלאל. רחוב שבזי 10, נווה צדק, תל אביב.

הסופגניות של Piece of Cake (במחיר 4.5-8 שקלים) הן הקלאסיות והמוכרות בלי יותר מדי דאווין. הבצק אוורירי ולא מאוד מתוק, ריבת בתות טובה, אבל לא מעבר לזה, ריבת החלב נוזלית ולא מתוקה מדי, ובגנאש השוקולד נרשמה איכות מעולה אבל ציפוי מוגזם.

Piece of Cake. רחוב יהודה הימית 17, יפו.

מיקי הלוהט הכין השנה סופגניות קלאסיות (4.5-6.5 שקלים) כמו תות או ריבת חלב שהיו מלהיבות לצד קולקציה של סופגניות קיפוד שוקולד מריר, טירמיסו שלא היתה מתוקה מדי, חלבה עם חתיכות שהיתה פינוק אמיתי, ופיסטוק קצת מאכזב. הבצק, לעומת המילוי היה מלהיב פחות והגיע במרקם צמיגי.
מיקי שמו. רחוב אוסישקין 16, רמה"ש; רחוב טאגור 30, רמת אביב; רחוב מוריה 30, רחוב שלום עליכם 2, חיפה, רחוב האיצטדיון 8, ק. חיים.

בסופגניות של ביסקוטי לא החליטו אם הן טארטלט או סופגניה. רוב המילוי נמצא בכלל על גבי הסופגניה בצורה מרשימה ומאוד איכותית, אבל קשה לנגיסה (4-7 שקלים). הבצק היה רך אבל כבד ודחוס, מילוי שוקולד לבן הרגיש כמו קצפת אוורירית, וריבת החלב רשמה הצלחה יתרה.
ביסקוטי. רחוב הירקון 67, א.ת. בני ברק.

בקולקציית הסופגניות (6 שקלים) של בליקר בייקרי יש מילוי קרם לימון הורס ומעט חמוץ, מילוי שוקולד מריר עם אספרסו או עם פרנג'ליקו שהיה סופני. בנוסף אפשר למצוא שם מילוי מוס שוקולד לבן עם שיכר שזיפים אסיאתי או מוס שוקולד חלב ודרמבוי שקצת הרגיש כמו דני שוקו תפוז.

קונדיטוריה מתוקה הפגינו השנה נועזות (לצד תוכן שיווקי), חברו למחלבת גד והוציאו קולקציה מתוקה ומלוחה שכוללת סופגניות גבינה פירורים או תות מסקרפונה לצד מילוי גבינה בולגרית או פסטו. המילוי היה איכותי, בעיקר זה עם תות ומסקרפונה, שילוב מוצלח נוסף היה מילוי ריבת חלב בציפוי קוקוס. לעומת זאת, את טעמי הפסטו (התעשייתי) והזיתים לא ממש הצלחנו להבין.

מתוקה. רחוב ויצמן 14; רחוב הברזל 20; רחוב קרליבך 14, תל אביב.

נראה הכי פחות מגרה מכל הסופגניות. הסופגניה עצמה היא בין המוצלחות, עם בצק אוורירי(4.70-6 שקלים).לטעם נענע וניל היה טעם של משחת שיניים, לסופגניית צ'אי היה רק צריך להניח כוס מים חמים בצד כדי להקל על הטעם החזק של הצ'אי, הדובדבנים היו קצת נחותים ולא היה מספיק מילוי.

טאטי. דרך השלום 53, גבעתיים;רחוב אברהם גידרון, יהוד.

בקונדיטוריה קמחים השכילו השנה להכין עוגת בריוש ענקית (50 שקלים), שיכולה להאכיל לפחות עשרה פיות רעבים לסופגניית סן טרופז שהיא עוגת בריוש ממולאת קרם פטיסייר. בנוסף יש סופגניות (8 שקלים) במלית קרם לימון, פיסטוק ושקדים שהיה מתוק וריחני והכל מקושט מעל הסופגניה בהתלהבות יתרה, שנוזלת בהגזמה.

קמחים. רחוב הכרמל 20, גני תקווה

בחטאים מתוקים הגיעו הסופגניות הקלאסיות (5 שקלים). חבל שחלק מהסופגניות לא היו אפויות מספיק אבל היו שחומות מדי, כלומר טוגנו בשמן חם מדי והוזהבו לפני שהסופגניה טוגנה מספיק. מילוי ריבת חלב היה מוצלח ומתוק מאוד, ריבת התות היא איכותית ושווה.

חטאים מתוקים. רחוב שבזי 67, נווה צדק, תל אביב.

לקונדיטוריה בן עמי היו שנים טובות יותר. בצק הסופגניה יבש וקשה, הציפוי מתפרק ולא נעים (החל מ-5 שקלים). מילוי ריבת החלב היה מצוין, אבל מה שאמור היה להיות קרם פטיסייר, התגלה כזוועה מאבקת פודינג.

בן עמי. הרצליה; גני תקווה; כפר ויתקין; רחוב נחמני 22, תל אביב; רחוב רמב"ם 30, תל אביב; רחוב עמק רפאים 38, ירושלים.

כל שנה אנחנו נבהלים מכמות האופציות שהולכת ותופחת ברולדין. הפעם היה שם מרשמלו עם מילוי מרנג שהיה רך ונוזלי עם לוק של משחת שיניים לילדים. על אחר היה פופקורן שאמור להיות קריספי אבל המפגש עם הריבה מעך אותו לחלוטין (4.5-8 שקלים). עוד יש: פיסטוק, שלא היה דומיננטי, סוכריות קופצות, קרם פטיסייר ועוד. המינוס הגדול: על הקיר ישנו פלקט עם כל הטעמים וכמות הקלוריות בכל טעם. טרן אוף מטורף.

קונדיטוריה שני, שמגיעה מחיפה והקריות מכינה מילויים שנשמעים מעניינים כמו ריבת חבושים, או משמש וגם קלאסיים כמו תות, שוקולד וחלבה (5.5-6 שקלים). הבעיה היא באיכות: הסופגניה מתפרקת, הבצק מתפורר, הציפוי נופל והטעם לא להיט. בקיצור, שמרו קלוריותכם לסופגניה אחרת.
קונדיטוריה שני. רחוב העצמאות 53; רחוב טרומפלדור 29; שדרות מוריה 29, חיפה.

הסופגניות של אורי שפט ממאפיית לחמים הן קטנות מהרגיל ועל כן מותר לאכול שתיים (7-8 שקלים). הסופגניות עצמן מעט יבשות אבל מלאות קרם לימון חמצמץ (לא מספיק מילוי), פטיסייר שוקולד עשיר או ריבת חלב לא מתוקה מדי.

לחמים. רחוב חשמונאים 99, תל אביב.

הסופגלידה (סופגניה עם גלידה) של גלידריה-קפה שקד היא בדיוק ההיפך ממה שהייתם מדמיינים. אם סופגניה אמורה להיות חמה ומתוקה, היא מגיעה - תודות לגלידה - קרה וצמיגית. בקולקציה (18 שקלים) ישנה סופגניה עם גלידת קרם פטיסייר, גלידת שוקולד תפוז סיני או פקאן עם טחינה מתוקה (חלבה)

שקד. האנגר 7, נמל תל אביב.

בקפה גרג הכינו השנה סטנדרט של סופגניות ריקות (4.5 שקלים), עם ריבת חלב, עם ריבת תות (אמיתית ולא תעשייתית). הבצק אוורירי ונעים, ריבת החלב מעט מתוקה מדי אבל הטוטאל די סטנדרטי.

הסופגניות של בונז'ור, שהן הכי פשוטות שיש (1.9-2.5 שקלים) ואפשר לקנות אותן בסופר, לא מפתיעות: הבצק לא מאוד שמנוני אבל צמיגי וישן, מילוי הריבה תעשייתי אבל לא נוראי, מילוי וניל זוועתי ומילוי השוקולד גרוע ומועט.