פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      איפה קארי?

      למרות אלפי המטיילים שחוזרים מהודו, המסעדות ההודיות לא מצליחות להשתלט על התפריט הישראלי. מישהו מוכן להשקיע באיזה קארי מוצלח?

      קאנגי - תבשיל הודי של עוף ברוטב פיקנטי (ShutterStock)
      תבשיל הודי. מי מתכוון להכין לנו אחד כזה? (צילום: ShutterStock)

      החיך הישראלי התרגל במהלך השנים לקיבוץ גלויות קולינרי מפולניה ועד מרוקו, אבל בעקבות הנהירה ההמונית של מטיילים צעירים אחרי צבא להודו, נכנס האוכל ההודי גם הוא להיכל הטעמים הנועזים. גם המנוסים ביותר לא היו יכולים להכין את עצמם לחוויה שמספק האוכל ההודי. בשביל רובם, מדובר בסיפור אהבה.

      אוכל, כמו שלמדנו היטב ב"מאסטר-שף", מתחבר לרגשות. אוכל הודי מתחבר להרבה אנשים לחופש, עצמאות וחוויות מהקצה השני של העולם. זו הייתה רק שאלה של זמן מתי גל המסעדות ההודיות יתחיל ויתפתח, ונדמה כי השאלה הזו עדיין מרחפת באוויר. "זו אחת השאלות התמוהות במפה הקולינרית בארץ" אומר אודי ביז'אוי הבעלים של מסעדת סאב-קוץ'-מילגה בפלורנטין. "מצד אחד, אוכל הודי בכלל ומסעדות הודיות בפרט הן שם דבר בעולם. מצד שני, דווקא אנחנו הישראלים שמטיילים ונחשפים לאוכל ההודי ועוד מגיעים ממדינה שבה התפריט מבוסס על טעמים חזקים, לא פותחים מסעדות הודיות".

      פאניר מסאלה של מסעדת אינדירה (יח"צ)
      פניר מסאלה של מסעדת אינדירה. בקצה היקר של הסקאלה (צילום: יח"צ)

      ואכן, את מספר המסעדות ההודיות בארץ ניתן לספור על שתי ידיים. ביד אחת עומדות מסעדות יוקרה כמו "טנדורי" או "אינדירה" שמגישות תפריטים עמוסים בכל טוב במחירים גבוהים עד גבוהים מאוד. ביד השנייה אפשר למצוא מסעדות עממיות כמו "סאב-קוץ' מילגה" או "24 רופי" שדורשות לחלוץ נעליים בכניסה ולהיזרק על המזרון הראשון שנקרה בדרכך.

      האיזון בין שני הסגנונות מטושטש. אם חפצתם במסעדה הודית במחיר סביר וחשקה נפשכם בו זמנית בישיבה על כסא – תאלצו לחפש היטב. מסעדת "סאלם בומביי" מעניקה חוויה הודית-מערבית באווירה של מסעדת פועלים. במסעדת "צ'אנדרה" תמורת מחיר זול (מאוד) תרגישו אפילו את ההיגיינה באוויר מרוב ניקיון. אבל איך זה יכול להיות שבכך זה מסתכם?

      "אחת הסיבות לחוסר במסעדות הודיות היא חוסר בטבחים הודים אותנטיים" מסביר אלייז'ה, מלצר במסעדת "אינדירה" שעלה ארצה ב-1990. "להשיג ויזה ישראלית זו משימה כמעט בלתי-אפשרית עבור ההודי הממוצע. נושא העובדים הזרים הפך רגיש, מה שהשאיר למטבח ההודי רק עובדים ישראלים. וכידוע, ישראלים לא אוהבים לעבוד, בטח שלא במטבח".

      ביז'אוי מאמין שהמחסור טמון בשמרנות של הסועד הישראלי ולא בחוסר בעובדים הודים. "נתקלתי באנשים שמעולם לא טעמו אוכל הודי אבל אמרו בביטחון שהם לא אוהבים אותו. המחשבה הישראלית מקובעת שאוכל הודי הוא חריף, כשלמעשה יש מגוון של טעמים ומאכלים שהם לא רק קארי ולאו דווקא חריפים".
      אבל נראה ששמרנות של הסועד הישראלי אף פעם לא עצרה שפים מלפתוח מסעדות שיאתגרו את בלוטות הטעם, הוכחה לכך היא הכניסה החזקה של סושי לישראל בשנים האחרונות. " הבעיה היא שהאנשים שפותחים מסעדות הודיות לא מגיעים מתחום המסעדנות. רוב השפים שלמדו בישול פותחים ברוב המקרים מסעדות איטלקיות וצרפתיות. אנשים כמוני הם בדרך כלל טיילים שנחשפו לאוכל ההודי וזיהו את הפוטנציאל הגלום בו"

      טאלי של מסעדת 24 רופי (יח"צ , מיכל לנרט)
      24 רופי. קודם תחלצו נעליים

      סוגיית המחיר היקר והחוויה היוקרתית, מול המחיר הזול והחוויה העממית מזכירה קצת את סינדרום הביצה והתרנגולת. "המטיילים הישראלים ששבו מהודו ונחשפו לאוכל הודי אותנטי לא מקבלים את אותה חוויה כשהם חוזרים ארצה" מסביר ביז'אוי, "מסעדות יוקרתיות צריכות להצדיק את המחיר ולכן הן נאלצות לבנות תבשילי בשר ולשנות מידי פעם את התבלינים. לפי דעתי זה לא מתאים לחך הישראלי שאוהב מאוד את האוכל המתובל ותבשילי הקטניות כמו חומוס". מהצד השני טוען אלייג'ה כי "כשאתה משלם מחיר גבוה, אתה מקבל תמורה למנה שלך. במסעדת 'טנדורי' ו'אינדירה' יש אך ורק עובדים הודים במטבח. בשאר המסעדות בארץ יש ריבוי של עובדים ישראלים ולא הודים".

      כשעולה השאלה "מה בא לי לאכול?" רובנו לא זוכרים שאוכל הודי הוא חלק מהאופציות. מסעדה שהשכילה להכניס זאת לתודעה היא "ג'ירף" עם תפריט הודי שכולל 3 מנות חדשות. סיבה נוספת להכניס את זה לזיכרון מגיעה דווקא מהתחום הבריאותי: התפריט ההודי מושתת על אוכל צמחוני שבנוי בעיקרו מירקות ומוצרי גלם אורגניים. ובכלל, קשת הטעמים והריחות של האוכל ההודי רחבה כמעט כמו תת-היבשת עצמה. רק אל תפחדו מהקארי.


      ולמי שכן מחפש אוכל הודי ותוהה לאן ללכת, הנה סקירה מורחבת של המסעדות המובילות:

      סאב קוץ' מילגה

      הגדולה והמוכרת מבין כולן היא סאב קוץ' מילגה. בקומה הראשונה ממוקמת מסעדה, המגישה תבשילים הודים אותנטיים, בר שכונתי וחצר עם מתחם זולה. בקומה השנייה משתרעת גלריה גדולה ובה מכבסה, שולחן פול, משחקי מחשב ומקום להופעות חיות. בקומה השלישית משתכן לו גסט-האוס שיכול לאכלס עד 20 איש ובקומה הרביעית גג שכולו מוקדש לזולה. אם לא הצלחתם להתגבר על הגעגועים לאוכל ולאווירה בהודו – זה בדיוק המקום בשבילכם.

      סאב קוץ' מילגה. רחוב המשביר 22, פלורנטין, תל אביב.

      24 רופי

      בתואר "הטאלי העברי הראשון" מתהדרת מסעדת "24 רופי". טאלי היא מנת טעימות הודית מסורתית, שמוגשת בצלחת או מגש קומות מנירוסטה. הטאלי העברי לא כולל בשר, עולה 27-38 שקלים וכולל אורז, דאל, שני תבשילי ירקות וצ'אפטי. ובשאר התפריט? שתי מנות ראשונות קטנות, צ'אי וכדורי שוקולד עם קוקוס, עסקיות מוגשות בין ראשון לחמישי משעה 12:00 עד 15:00. וכיאה לרוח הצעירה, המסעדה פתחה דף בפייסבוק בו היא מעדכנת את הלקוחות על תפריט הטאלי היומי.


      24 רופי. רחוב שוקן 14, פלורנטין, תל אביב.

      סאלם בומביי

      בין המכוניות והאוטובוסים הסואנים ברחוב אלנבי מתחבאת לה מסעדה קטנה וצנועה בשם "סאלם בומביי". לפעמים, כשהעיצוב לא מתיימר, יש תחושה שההשקעה תורגש דווקא באוכל. ואכן, הלל שורק לקח את כל הריחות והטעמים מבית אמא, ויחד עם אשתו פתח מסעדת פועלים קטנה עם שבעה שולחנות שמגישה אוכל בין 12:00 ל-18:00. בקצה המסעדה משתרע דלפק ארוך ועליו מבחר מנות מגוון מהן אפשר לבחור. מנה צמחונית עולה 30 שקלים ומנה בשרית 38 שקלים. מכאן תצאו שבעים, מרוצים ועם חשק עז לעוד.

      סאלם בומביי. רחוב אלנבי 124, תל אביב.

      צ'אנדרה

      במרחק צ'פאטי מדרום העיר התמקמה לה מסעדת צ'אנדרה, הודית צמחונית שבשבילה אפשר להשאיר את השרוול בבית. להבדיל משאר המסעדות בהן צריך להוריד את הנעליים ולשבת על שטיחים, בצ'אנדרה (ירח בהודית), השולחנות רחבים, הכיסאות נוחים ויש הרגשה של ניקיון אמיתי. המקום מגיש עסקיות בימי ראשון עד חמישי בין השעות 11:30-17:00. והמחיר? השקעה של 26-35 שקלים תניב לכם אושר גדול מלא בתבלינים, ריחות והרבה שפע מכל מטעמי המטבח ההודי. המנות נדיבות מאוד והשירות מהיר ויעיל, כיאה למרכז מוסכים ומשרדים.

      צ'אנדרה. רחוב ריב"ל 3, תל אביב.

      טנדורי

      קפיצה למרכז העיר מגלה לנו את טנדורי, אחת מהמסעדות ההודיות הראשונות בארץ.
      עיצוב המסעדה שם דגש גדול דווקא על הפאר ההודי ולא על הפשטות האופיינית. רינה פושקרנה, מקימת המסעדה, נחשבת ל"מלכת המטבח ההודי" בארץ. היא מביאה למסעדה את כל הידע שצברה מחמתה במהלך השנים ומציעה תפריט טנדורי (המתבסס על תנור בצורת חבית עשוי חימר), ארוחת ילדים, תפריט כשר, ארוחת טאלי ותפריט ללא גלוטן. כל סניפי המסעדה (ת"א, הרצליה, ירושלים ואילת) מציעים ארוחה עסקית הכוללת בופה אכול כפי יכולתך ב-69 שקלים בין 12:00 ל- 15:30. בנוסף, בימי ראשון על כל ארוחת טאלי מקבלים טאלי נוספת חינם.


      טנדורי. רחוב זמנהוף 2, כיכר דיזינגוף, תל אביב.

      סמוסה ירקות של מסעדת אינדירה (יח"צ)
      סמוסה של מסעדת אינדירה. איכות במחיר שפוי (צילום: יח"צ)

      אינדירה

      אחרונה חביבה ניצבת לה עם ותק של 15 שנים בת"א. המטבח כולל בתוכו את הטוב מכל קצוות התת-יבשת. הבישול האופייני לצפון, התיבול הדרומי, הייחוד של מחוז הסיקים ונגיעות מחבל קשמיר נמצאים כולם בתפריט המסעדה. כדי לעזור לסועדים, בנתה המסעדה תפריט מיוחד לשני סועדים ומעלה במחיר של 149 שקלים שכולל מנות ראשונות, עיקריות, תוספות וקינוחים. אם אתם מכירים את המטבח ההודי על בוריו, תוכלו ליהנות משלל מנות במחירים סבירים ושפע רב. עסקיות מוגשות בין ראשון לשישי בין 12:00-17:00 במחיר 49 שקלים.


      אינדירה. שדרות שאול המלך 4, תל אביב.

      אז לידיעת השבים מחו"ל ולמתגעגעים מזה שנים, יש אוכל הודי בארץ והוא רק הולך ומתפתח. בעלי המסעדות קשובים לסועד הישראלי ומשאירים את האותנטיות גם על הצלחת וגם על דף החשבון.