De l'Entrecote
גם לתיירים המיומנים ולאוהבי האוכל המושבעים ביותר, מגיע מידי פעם הרגע שבו אין כוח לפתוח תפריט נוסף ולבחור. ב- ל'ה אנטריקוט, "איך אתה רוצה את זה, איזה יין ומה לקינוח" הן ההחלטות היחידות שתצטרכו לעשות. השאר יסתדר בעצמו, ויהיה לא פחות ממשובח.
פול ג'ינסטה, צאצא למשפחה מכובדת של יצרני-יין מדרום צרפת, פתח בשנת 1959 מסעדה על טהרת הביסטרו הצרפתי שמגישה אך ורק סטייק, צ'יפס ויין. ואכן, עד היום, רצועות סטייק בגריל ספוגות ברוטב ירוק-סודי, צ'יפס פריך וסלט ירוק עם אגוזי מלך זה מה שתמצאו בתפריט. מאותה שנה ועד היום, משתרך תור ארוך ומפותל בכניסה למסעדה, שהפכה מהר מאוד לרשת עם שלושה סניפים בפריז וסניפים נוספים בערים מרכזיות בצרפת, ברצלונה, לונדון, ניו-יורק וז'נבה. הסניף המקורי נמצא בשדרת Montparnasse 101, וכמו שאר הרשת, מנוהל ע"י שלושת ילדיו של ג'ינסטה.
אחרי 20 דקות המתנה (דקה וחצי במושגים מקומיים) בסניף ב- Rue Marbeuf הצלחנו להיכנס. בהליכה צפופה ואיטית צעדנו אחרי המארח לכיוון השולחן כשמלצריות עוקפות מימין, אנשים שסיימו לאכול משמאל וריח שמרמז על נפלאות באוויר. כל מסעדה ברשת מעוצבת בצורה מעט שונה, אבל כולן נשענות על סגנון הבראסרי-הצרפתי הקלאסי: מראות גדולות, זרי פרחים, רהיטים עם ציפוי עץ וספות עם ריפוד אדום. בסניף "שלנו" המלצריות התלבשו כמו חדרניות צרפתיות ועל קירות המסעדה היו תמונות ממוסגרות של רקדניות ומשקאות אלכוהוליים משנות ה-20. אל תערבבו כאן את הפנטזיה, המלצריות נראות כאילו הן ממלצרות שם משנת 59'.
סוד הקסם של המקום הוא הרוטב הירוק הסודי. אף אחד, חוץ ממשפחת ג'ינסטה, לא יודע ממה הוא מורכב. והטעם? מטריף את החושים. העיתון הפריזאי Le Monde מדווח כי הוא עשוי כבדי עוף, פרחי טימין, שמנת, חרדל דיז'ון, חמאה עם מלח ופלפל. ה"אינדיפנדנט" הלונדוני מספר כי הלן, הבת של, טוענת בתוקף כי הפרטים האלו לא מדויקים. הקונספט הפך לכזה להיט, שברגע שסיימתם מהצלחת (כולל ניגובים עד הטיפה האחרונה) תקבלו (ללא תשלום) תוספת קטנה יותר של בשר, צ'יפס וכמובן רוטב. לקינוח אפשר לבחור בין מאפה פירות, פחזניות או ממתקים אחרים שמורכבים בעיקר משמנת, מרנג ושוקולד.
עוד בוואלה!
Le Comptoir
בשנת 1992 פתח השף קאמדברוד את מסעדת Régalade שהגישה אוכל גורמה במחירים נמוכים. הקונספט נחשב חדיש, מעין ז'אנר חדש בעסקי המסעדנות: שף מפורסם פותח ביסטרו ולא מסעדה מכוכבת. המעשה גרר אחריו שפים רבים שפתחו מסעדות קטנות אחד אחרי השני בניסיון להשיג את ההצלחה של קאמדבורד. בשנת 2005 הוא קנה את מלון Relais Saint-Germain מהמאה ה-17 ויצר את Le Comptoir, הביסטרו שללא כל ספק, הכי קשה למצוא בו מקום בעיר.
בבקרים ובערבי סוף השבוע המסעדה מתפקדת כבראסרי לכל דבר. בערבי השבוע היא הופכת למסעדה עם מנות עוצרות נשימה ותור שיגרום לכם לעצור את הנשימה הרבה לפני שתזכו לטעום משהו. המסעדה יושבת על קרן רחוב קטן, מספר המקומות בה לא עולה על 50, והאנשים עומדים בתור כמו ממתינים בתחנת אוטובוס בלתי-נראית. אורחי המסעדה ששפר מזלם והצליחו להתיישב נאלצים לצפות בממתינים כנוף אורבאני חי, נושם ומלא תקווה.
כמובן שאין תפריטים באנגלית, והמלצרית הצעירה שניגשה אלינו כל כך נבהלה כששאלנו: "English?". עם אנגלית ששוברת שיניים הצלחנו להבין מה המנות הטובות ביותר והפקדנו את עצמנו בידיה. למנות ראשונות אכלנו שבלולים בשמן זית ושום, קרפצ'יו חם של ראש עגל עם עלי סלק אפויים וסלט תמנונים קר עם פלפלים, עגבניות שרי מתוקות וצלפים. עד היום לא הצלחנו לבחור מה הייתה המנה המנצחת מבין השלוש.
המנות העיקריות, אני מודה, לא נחלו הצלחה גדולה. המלצרית בחרה עבורנו את מנות הספיישל, ביניהן תבשיל ברווז שהיה מעט יבש וחסר טעם ופילה של דג על ריזוטו שהיה טעים אך לא יוצא דופן. אבל האווירה במסעדה הייתה קסומה כמו שרק ביסטרו-צרפתי יכול להעניק.
Le Comptoir
9, Carrefour de l'Odeon 75006, Paris
Tel: +33 (0)1 44-27-07-97