לקקניתרבות: ריב על ריבה

העיר זלצבורג חווה הפוגה מהגשם. מהמושב לצד החלון בבית הקפה של מלון 'זאכר', זוג עיניים חצי עצומות מנסות לפתוח יום ושתי ידיים מגששות: קפה, ארוחת בוקר. בחדר צר וארוך, קירות העץ עטופי טפטים אדומים, מתלים מלאי מגבעות ותמונות של אנשי רוח וממון מאופקים, מהזמנים בהם הכבוד והעידון חיו יחד. השולחנות מכוסים במפות ורודות, ויטרינה במרכז החדר מציגה עוגות קרם, שטרודלים ומאפי שוקולדה, מחלומות של ילדה אחרת.

בין השולחנות מסתובבים מלצרים בחולצות מכופתרות, עניבה ווסט, ומלצריות עם סרט ראש ושמלות סגורות עד צוואר. גברת וינאית תופסת מקום, מעיינת בתפריט ארוחת הבוקר. בקול סבתאי היא מספרת שבית הקפה הווינאי הוא מוסד חשוב. אחרי שהטורקים "עברו" על וינה, גילו הווינאים שקים של פולים מסוג משונה ומריח. הם חשבו שזה קקי של גמלים. כמובן, כמו כל מה שבא מהמזרח התיכון, ורצו לשרוף אותם. אבל המלך יאן סובייסקי, יקיר הקולינריה, נתן אותם לאחד המפקדים שלו, שהבין מה אפשר לעשות עם פלא הקפה הזה. אותו קולונל פתח את בית הקפה הראשון. הווינאים נעורו ו"קופי האוס ליטראי" הפכה לתרבות הבון טון של הבורגנות האמנותית.

המלצר מגיע ואחריו בוקר וינאי: שוקו עם רום וקצפת, והמעדן המתוק - זאכר טארט. קיימות שתי גרסאות לזאכר טורט. הראשונה כוללת שתי עוגות ספוג שוקולד, שביניהן ריבת משמשים דקיקה ומסביב שוקולד מריר מופלא. השנייה שמה את הריבה כציפוי ראשון, לפני המרירות במקום בין השכבות. אנחנו מהמחנה הראשון. את הטורט מגישים עם קצפת כי הוא יבש בלעדיה. השוקו והרום כפתיח לבוקר, עושים את הבטן שיכורה משמחה, והספוגיות של הטארט עם קצפת בלי סוכר, איזנו אחת את השנייה כמו בחברות הדוקה.

הסיפור של זאכר טורט הוא סיפור וינאי של מסורת. ב-1832 הנסיך קלמנס ונזל פון מטרניך, הזמין אורחים לאחוזתו האוסטרית והזהיר את המטבח: "אל תעשו לי בושות". השף של חצר הנסיך שיקשק וחלה, ופרנץ זאכר, עובד מטבח זוטר, הבין שמדובר בהזדמנות שלא תחזור להפוך לסלב והמציא את הטורט. שתוך כמה שנים כבשה עוגת הזאכר טורט את האימפריה האוסטרו-הונגרית, אירופה ואמריקה הרחוקה, בעיקר בזכות העובדה שהיא נשמרת לאורך זמן בטמפרטורת החדר האירופאית.

אדוארד, בנו ויורשו של זאכר, התחנך בשוקולטריה וחנות המאפים של משפחת המתחרים, ולאחר מותו ב-1892 השאיר לאלמנתו את מלון זאכר בזלצבורג, שהפך לשם נרדף לתרבות אוסטרית. חדרי המלון סיפקו במהלך השנים אלפי סיפורים ורכילויות והוא שימש כמקום מפגש לאריסטוקרטיה וגלאם, שהביאו נסיכים, מובילי תרבות, אמנות ופוליטיקה לחיות ולנשום את בית הקפה.

סיפור הטורט אינו נגמר כי בגללו היה ריב גדול על הריבה שסבב סביב מרידה במסורת משפחתית. לא ברור אם הריב התחיל בגלל אחות שהתחתנה לחוג המתחרה או אדוארד עצמו שהגיש את הטורט של אביו בקונדיטוריה אחרת. מה שידוע הוא שארבע שנים אחרי שאנה סיימה את תפקידה בסיבוב הזה, "זאכר" פשטו רגל ונקנו. מיד התחיל משפט ארוך ומתוקשר שנמשך 40 שנה מול משפחת המתחרים, דאמל על הזכות לקרוא לעוגה “זאכר”, בתומו הוכרז שרק לטורט שנוצר במלון זאכר מותר לקרוא לו "זאכר אורגינלי”.


Hotel Sacher Salzburg
Schwarzstraße 5-7, A-5020 Salzburg
43-0-662-88-977-0

מקום איטלקי ממש נעים וכיפי, לא מחייב עם אוכל טעים.

Pan e Vin, Salzburg
Wolf-Dietrich-Strasse 31, Salzburg 5020
43-662-844-6660

מסעדה חדשה עם תפריט ינות מצטיין, שקטה נעימה כיפית וחושבת עצמה נובל קוייזין. מגש גבינות עמוס צבעונים אדומים במרכז השולחן ומגש דז'סטיפים שלא יבייש אף הימברגייסט.

Andreas Kaiblinger
A-5020 Salzburg, Müllner Hauptstr. 33
43-662-870899

העיר ידועה במוצרט שלה, בשוקולד המוצרט שלה ובשוקולדות בכלל. כאן פרלינים ושוקולדות בכלל הם הדבר.


Herbert-von-Karajan-Platz 4
5020 Salzburg